קוראים לו ליאור אלזעם ושם הבמה שלו בארה"ב הוא "ג'מפינג לי". אחרי 30 שנה בתחום ההיאבקות וחיים בארה"ב, הוא חוזר לקרב חד-פעמי מסוגו מול כוכב ה-WWE, לשעבר, בריאן קנדריק, שיתקיים ביום שלישי הקרוב (07.07) בנתניה, במסגרת מופע ההיאבקות "מלחמת הקודש". בראיון לנתניה און ליין – ksn, קצת אחרי שנחת בארץ, מסביר ליאור
איך הגעת לענף ההיאבקות?
"בגיל שש, כמו ישראלים רבים, נהגתי לצפות בטלוויזיה בקרבות של האחים ואן-אריק, שהיו אז מאוד פופולאריים. כל-כך התלהבתי עד שהגעתי לבית ספר ללימודי היאבקות ושאלתי את המאמן אם הוא מלמד את התרגילים שראיתי בטלוויזיה. הוא השיב לי שהוא מלמד היאבקות יוונית ורומית וזה הבסיס לתרגילים שעושים בטלוויזיה. תוך זמן קצר מצאתי את עצמי מתמודד עם ילדים גדולים ממני, כי זהו ענף בו ההתמודדות היא לפי משקל, בהמשך הופעתי בכל הארץ והשתתפתי בתחרויות באירופה. ההורים שלי עודדו אותי ופירגנו לי – אז בתור ילד ונער וגם כיום".
מה גרם לך להצטרף למופעי ההיאבקות?
"בגיל 18, למעשה, התחלתי לערוך תחרויות היאבקות במועדונים. ההיאבקות החופשית הייתה מאוד פופולרית ואני בחרתי לעשות את זה בסגנון הישראלי במועדונים בתל אביב. מדובר באדרנלין, בכיף וכמובן באהבה לספורט בכלל ולענף ההיאבקות בפרט".
תגדיר לי "סגנון ישראלי"
הוא צוחק… "היות ולא היה תקציב להוביל זירה ראויה, אז היינו פורסים מזרונים במועדון ומקיימים את הקרבות. כמובן, שהכל היה סגור ומתואם עם בעלי המועדון. הקהל במופעים הללו היו, בעצם, הבליינים שבאו למועדון בלי קשר לקרבות ההיאבקות. הם נסחפו לאווירה ונהנו מהמופע עצמו – כך שכל הצדדים נהנו".
הפריצה הגדולה
בגיל 22 קיבל ליאור החלטה ששינתה את חייו. הוא החליט לטוס אחרי החלום ועקר לארצות הברית – הבירה העולמית של מופעי ההיאבקות והליגות המקצועניות. "במשך שנים ניסיתי להריץ את ענף ההיאבקות פה, בארץ, ולמען האמת זה נורא קשה – הן מבחינה תקציבית והן מבחינת המודעות. כשאתה רוצה להתאבק ולא במסגרת ספונסר, אז אתה עושה זאת ולא משנה איפה. ההיאבקות, לשמחתי, פופולארית מאוד בארה"ב. נסעתי לעשות את זה שם", הסביר ליאור והמשיך: "התקבלתי לבית הספר להיאבקות של סקאט קייסי, שהופיע בזמנו עם האחים ואן-אריק. אצלו למדתי היאבקות בסגנון אמריקאי, ששונה מאוד מהיאבקות קלאסית בסגנון אירופאי. בהמשך למדתי בבית הספר להיאבקות של יוקוזונה – גם הוא מאושיות ההיאבקות האמריקאית".
ממרום גילך, האם ניתן להתפרנס מתחום ההיאבקות?
"בארה"ב בוודאי. אם אתה חתום ב- WWE אז התשובה היא בהחלט כן, אפשר להתפרנס מענף ההיאבקות. במידה ולא, המתאבק הוא, בעצם, פרילנסר, ואז קשה להתפרנס באופן רציף. אני, באופן אישי, מתעסק כיום בדברים אחרים לגמרי לטובת פרנסה רציפה – אך לא נטשתי ולו לרגע את חלום קידום ענף ההיאבקות בארץ – גם אם זה על חשבון הפסדים. לגבי המופע הספציפי הזה, שאנחנו מקיימים בנתניה, בקאנטרי אליצור, לקחתי בחשבון שאני יכול להפסיד מבחינת כסף, אך האימפקט שייווצר בעקבות המופע שווה לי את זה".
דווקא כמי שהצליח בזירה הבינלאומית וחי כיום בארה"ב, למה אתה משקיע כל-כך בקידום הענף בארץ, בה מרבית ענפי הספורט לא באמת זוכים להערכה או סיוע מהמדינה?
"הסיבה היא ציונית. אני, כמו לא מעט ישראלים שלא גרים בארץ, רואים בהשקעה כספית בקידום הספורט בישראל, חלק בלתי נפרד מפיתוח המדינה. קחי, למשל, את שני היהודים היקרים מארה"ב שתרמו כסף להצלת מכבי נתניה. זה שאני לא מתגורר בארץ, לא אומר שאני פחות מחובר לארץ. אסור לאדם לשכוח מאיפה הוא בא ומהיכן הוא התחיל. חשוב לי להעלות את המודעות להיאבקות כאן, בישראל".
בעת האחרונה התחזקת מבחינה דתית. האם זה יוצר התנגשות מסוימת עם אהבתך להיאבקות?
"לאחרונה, אומנם, התחלתי לשמור שבת ולהתקרב מעט לדת, ואולם לא חזרתי בתשובה, לפחות לא כרגע. לשאלתך, היאבקות כענף ספורט בהחלט שלא מתנגשת עם אורח חיים דתי. להיפך, אני טוען שקיימות נקודות דמיון בין שני העולמות: הדת, מטבעה, בדומה להיאבקות למשל, מרסנת את האדם וגורמת לו להתמקד במה שחשוב באמת".
בעוד פחות משבוע תתמודד מול בראין קנדריק – בקרב המרכזי בקאנטרי אליצור. מה מתוכנן?
"ההשתתפות שלי במופעי היאבקות בארץ אינה דבר חדש. לאורך השנים הופעתי בתוכניות ובסדרות בכל הקשור לענף. השוני הפעם הוא שאני הבאתי את המופע לארץ, כלומר, אני יזמתי. יחד עם שותפי, דורון דגני, שגר פה בארץ, הצלחנו להרים מופע באמת גדול ומרשים. המופע מיועד לכל הגילאים, אך הקהל העיקרי אליו אנחנו מדברים הוא ילדים. מלבד הקרבות עצמם במסגרת המופע, תהיינה גם סדנאות לקהל הרחב – אותן יעביר לא אחר מאשר בריאן קנדריק, הופעה מוזיקלית ולא מעט הפתעות".
עשיתם כבר לייק לעמוד הפייסבוק החדש של נתניה און ליין – ksn? זה הזמן: נתניה און ליין – ksn מבית נתניה און ליין
וואו מדהים, ראינו בעיתון נתניה און ליין
Comments are closed.