הפרויקט הלאומי להצלת מצוקי הים בנתניה יצא לדרך

ראש עיריית נתניה מרים פיירברג: יישום פרויקט שימור מצוקי הים של נתניה מהווה סיום של מאבק אישי ועירוני, ארוך טווח, שאותו התחלתי בשנת 2009, מול משרדי הממשלה לדורותיהם.

0
483
מצוקי הים בנתניה - הפרויקט הלאומי להצלת מצוקי החוף יצא לדרך
מאבק בן שנים להצלת מצוקי הים בנתניה.

ראש עיריית נתניה מרים פיירברג: יישום פרויקט שימור מצוקי הים של נתניה מהווה סיום של מאבק אישי ועירוני, ארוך טווח, מול משרדי הממשלה לדורותיהם.

המשרד להגנת הסביבה, עיריית נתניה והחברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון מתחילים בביצוע עבודות להגנה על המצוק החופי בנתניה מול חופי סירונית וארגמן.

המצוק החופי בנתניה נמנה על המצוקים הגבוהים והדחופים ביותר לטיפול במדינה.

פרויקט ההגנה על המצוק החופי בנתניה הינו פרויקט לאומי, הכולל הקמה של 12 שוברי גלים והזנת חול לצורך הרחבת רצועת החוף.

הפרויקט מתפרש על פני כ-3.5 ק"מ של רצועת חוף, אשר בעורפה המזרחי מתנשא מצוק כורכר בגובה של עד 40 מטרים. המצוק החופי בנתניה נמנה על המצוקים הגבוהים והדחופים ביותר לטיפול על פי תמ"א 9/13.

העבודות יחלו מהחלק הצפוני בחוף סירונית וימשיכו דרומה לכיוון ארגמן על פני תקופה של 4.5 שנים, כאשר שטח ההתארגנות יהיה בסמוך לחניון ארגמן.

במקביל לביצוע העבודות הימיות על ידי החברה הממשלתית, נערכת עיריית נתניה לקידום היתר בנייה לביצוע עבודות יבשתיות לייצוב המצוק במקטעים אלו, וכן לתכנון הגנות למקטעים נוספים.

מצוקי הים בנתניה ייעלמו והמבנים עליהם יתמוטטו – אם לא יחוזקו

תהליך התמוטטות המצוק החופי הוא תהליך טבעי , אולם העיתוי בו תתרחש ההתמוטטות בנקודה מסוימת איננו ניתן לחיזוי.

התמוטטות המצוק החופי נגרמת משילוב של 3 תהליכים טבעיים: חתירת גלי הים בבוהן המצוק (הגורמת לשיפועו להיות תלול באופן תמידי).

בנוסף, אי יציבות המדרון התלול ופעולת הנגר העילי הנגרמת עקב מי גשמים הזורמים על פני המצוק. וכן חילחול המים והחלשת שכבות הסלע (חול, חמרה וכורכר).

דוחות הניטור שערכה החברה הממשלתית בשיתוף עם המכון הגיאולוגי לישראל מציגים החמרה.

בשנה החולפת כמות החומר שנגרעה כתוצאה מהתמוטטות המצוק החופי במקטע סירונית וארגמן הכפילה את עצמה בהשוואה לשנת 2018.

ממצאים אלה מצטרפים יחד למגמת החרפה בקצב נסיגת המצוק אליה אנו עדים בשנים האחרונות.

עיריית נתניה, בהובלה של ראש העיר, מרים פיירברג-איכר, הכינה ואישרה בשנים האחרונות תכנית מתאר ארצית לחופי נתניה (תמ"א 13/6).

בנוסף הכינה העירייה תכנית מפורטת להגנה על המצוק החופי בתחום ארגמן-סירונית. תכנית המותאמת לתכנית המתאר הארצית להגנה על המצוקים (תמ"א 9/13).

תכנית אותה קידם המשרד להגנת הסביבה –אשר יחד מהוות בסיס סטטוטורי לקידום פרויקט ההגנה על המצוק החופי בנתניה.

החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון בע"מ כפופה לשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל והוקמה בסוף שנת 2013.

מטרת החברה לשמש זרוע ביצוע לטיפול בנושא התמוטטות המצוק החופי. לתכנן, לבצע ולתחזק את הקמת הגנות הימיות, ולהעניק שירותי ניהול, תיאום וייעוץ למדינה.

הצלת המצוקים בנתניה: כל התגובות

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, מסרה למערכת נתניה און ליין, כי "תהליך התמוטטות המצוק החופי הלך והתעצם עם השנים. זאת בשל פעילות האדם ושינויי האקלים".

"בעיית התמוטטות המצוק החופי באזורים עירוניים מהווה סכנה ממשית לחיי אדם. וכמובן לרכוש ונכסים הנמצאים על גג המצוק – והיא מחייבת התערבות למניעת אסון".

"שמירה על חופי הים פתוחים ובטוחים לציבור היא עיקרון סביבתי וחברתי, ולכולנו יש אינטרס משותף לשמור עליו".

ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר, מסרה למערכת נתניה און ליין, כי "פרויקט שימור המצוק החופי של נתניה מהווה סיום של מאבק אישי ועירוני, ארוך טווח, מול משרדי הממשלה לדורותיהם".

"במהלכו ביקשתי שהמדינה תכיר באחריותה לטיפול במצוקים שעברו תהליכי בלייה והפכו למפגע בטיחותי המאיים על שלום הציבור".

"כחלק מהמאבק, פנינו יחד עם רשויות נוספות לבג"צ ודרשנו את הטיפול הבהול במצוקי החוף שהם נכס אסטרטגי וחלק מהמבנה הטופוגרפי של העיר".

"בג"צ אכן הורה למדינה להקים חברה לטיפול במצוקים ולתקצב אותה בהתאם, כך שמדובר בהחלט ביום חגיגי והיסטורי לנתניה."

מנכ"לית החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון, הילה ארנרייך מסרה, כי "החברה הממשלתית סיימה תהליך תכנון יסודי וקפדני. תכנון שכלל צוות מומחים מהארץ ומהעולם".