מקוה ישראל: האם החלטה שנשכחה 50 שנה תתוקן?

לרגל ציון שנת ה-150 להיווסדו של היישוב העברי הראשון ובית הספר העברי הראשון בארץ, "מקוה-ישראל", די היה ברור כי יש להנציח בשם רחוב את היישוב העברי הראשון – בו בית הספר העברי הראשון.

ואכן, מנכ"ל המרכז לשלטון מקומי, שלמה דולברג, פנה לכל ראשי הרשויות בבקשה כי לאות הוקרה יקרא רחוב על שם מקווה-ישראל (ביישובים שהדבר טרם נעשה) ועל שם מייסדו קרל (שארל) נטר.

הפנייה התגלגלה לפתחו של יו"ר וועדת שמות רחובות בנתניה, חבר מועצת העיר, עו"ד אדיר בנימיני, שבבירור קצר גילה כי דווקא נתניה, אשר הייתה הראשונה שהוכרזה כעיר לאחר קום המדינה, לא הנציחה את מקוה ישראל.

היות ומרבית הערים הגדולות בארץ כבר קראו רחוב ע"ש מקוה-ישראל, פנה עו"ד בנימיני לארכיון העירוני במטרה לבחון הנושא וכיצד, אם בכלל, בחרה נתניה להנציח את היישוב העברי הראשון.

מנהלת הארכיון העירוני, אתי אבן-חן, העבירה לעו"ד בנימיני, פרוטוקול של ישיבת וועדת ההנהלה של עיריית נתניה מלפני חמישים שנה (מיום ה-19/06/1970), ממנו עלה כי לרגל 100 שנה להקמת מקוה-ישראל, יקרא שם רחוב בנתניה.

למעשה, בעקבות הפניה של המרכז לשלטון מקומי התגלה כי ההצעה לקריאת הרחוב מעולם לא יושמה הלכה למעשה; כך קרה גם בנוגע להצעתו של סגן ראש העיר דאז, אליעזר ריגלר, שהצעתו להנציח את הכלכלן והסוציולוג היהודי הנודע, פרופ' פרנץ אופנהיימר, לא יושמה הלכה למעשה. שאר ההצעות שאושרו באותה ישיבה זכו לביטוי בשטח (שמואל דיין, אבא אחימאיר, ש"י עגנון, ארתור רופין, נתן אלתרמן, כפר תבור, חטיבת אלכסנדרוני ועוד).

למערכת נתניה אונליין מסר עו"ד אדיר בנימיני, כי "בעקבות הפניה והתגלית מתוך הארכיון, תשוב וועדת השמות ותדון בישום ההצעה לעניין קריאת רחוב מקוה-ישראל; כבר אירע מצב דומה בעבר בעניינו של שר המשפטים הראשון, פנחס רוזן, אותו דאגתי לתקן".

עוד הוסיף עו"ד אדיר בנימיני, כי "ככל שהדבר נוגע לקרל נטר, כשלעצמי אני סבור כי היות והיישוב הגובל בעיר נתניה כפר-נטר קרוי על שמו, אין מקום להנצחה נוספת, בוודאי על רקע הרעיונות לאחד את היישוב עם העיר נתניה ביום מן הימים".

כתבות נוספות העשויות לעניין את גולשי נתניה אונליין: 

שגרת קורונה בנתניה: 5000 ילדי גני הילדים חזרו ללימודים

לחמא בעג’ין (ספיחה) – פיצה בשרית פאר המטבח הטורקי

60 מרפאות חוץ ומערך הניתוחים של לניאדו חוזרים לשגרה