ניצחון לעיריית נתניה ולוועדה המקומית; בית המשפט העליון דחה את ערעורם של דיאמימון ואריק מימון לשמיעת ראיות נוספות בגין חריגות בניה
מזה למעלה מעשר שנים מתנהלים דיונים משפטיים בנושא חריגות בניה במבנה שהוקם בצמוד לדיאמימון 2000 בע"מ, בית עסק ותיק בנתניה.
בשנת 2001 הרשיע בית המשפט לעניינים מקומיים את בית העסק ובעליו, איש העסקים והיזם אריק מימון, בבניה ללא היתר של מבנה בשטח של כ-138 מ"ר ומבנה סמוך נוסף בשטח של 12 מ"ר. שני המבנים נבנו בצמוד לבניין קיים ברחוב גד מכנס בנתניה. בהמשך להרשעה הורה בית המשפט להרוס את הבניה ולהתאימה להיתר הקיים.
בשנת 2008, בביקורת מקרקעין שנערכה במקום, התברר כי הבניה החריגה לא נהרסה. נגד בית העסק ובעליו הוגש כתב אישום נוסף על ידי הוועדה המקומית ובחודש מרץ 2013 הרשיע, שוב, בית המשפט לעניינים מקומיים את בית העסק ובעליו.
עוד בטרם ניתן פסק הדין, הגישו הנאשמים לבית המשפט בקשה להגשת ראיות חדשות ולביטול הרשעתם, אך בית המשפט דחה את הבקשה.על אריק מימון הוטלו שלושה חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 25 אלף שקלים ואילו על בית העסק הוטל קנס בסך 35 אלף שקלים.
באמצעות פרקליטיו הגיש מימון ערעור לבית המשפט במחוזי על פסק הדין וכן על ההחלטה לדחות את בקשתם להוספת ראיות בתיק, אולם בית המשפט המחוזי דחה את הערעור.
בעקבות דחיית הערעור הגישו פרקליטיו של מימון ערעור לבית המשפט העליון, נגד החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים שלא להיעתר לבקשה להגשת ראיות נוספות. במסגרת הערעור טענו המערערים, כי מדובר באי צדק ועיוות דין כלפיהם.
שופט בית המשפט העליון, א. שוהם, דחה את הערעור וקבע בהחלטתו, כי "המבקשים לא הרימו את הנטל המוטל על שכמם להוכיח, כי התנאים להגשת ראיות חדשות מתקיימים בעניינם. המבקשים לא הראו, כי לא היה ביכולתם להגיש את הראיות במסגרת פרשת ההגנה, ואף לא הראו כי יש בכוחן של הראיות החדשות לגרום לשינוי של ממש בהכרעת דינו של בית משפט השלום".
מה לעשות לפעמים זה לא מצליח .
Comments are closed.