לפעמים חלומות מתגשמים: השריונר מנתניה שהפך טייס מצטיין

סרן ת', לשעבר קצין שריון, מסיים קורס טיס מספר 180, הוא הדוגמא לכך שלפעמים חלומות מתגשמים. עם כוח רצון ונחישות, הפך סרן ת' לאחד המצטיינים בקורס מספר 180.

סרן ת' בן 24, תושב נתניה, ומתגורר בה יחד עם משפחתו. ת' הוא הבכור לשני אחים. אביו, בן 50 ועוסק כיום כמהנדס מכונות, והינו סא"ל במיל' בפיקוד העורף- מג"ד בגדוד לוגיסטי שאחראי על מרחב בצפון. אמו בת 49 היא מנהלת סניף בנק הפועלים ויש גם מורשת בחיל האוויר: אח של סבא שלו היה טייס.

ת', חובב קראטה ועד הצבא עסק בספורט באופן מקצועי. הוא מנגן בגיטרה ובבס וגם צולל.

מגיל קטן מאוד נמשך לתחום התעופה – מטיסנים ועד מאמרים. בתיכון הרחיב את לימודי הפיזיקה והמוזיקה.

ת' הוא ותק"צ- התגייס לקורס 174 והודח בסוף בסיסי ועבר לשריון שם שירת שלוש שנים כקצין. לפני קורס מ"פ בחר לחזור לטייס, לקורס 180 והתחיל את שלב הבסיסי מהתחלה להחלטת המפקדים- מבחינתו זו החלטה נכונה: "להתרגל" חזרה לחיל אוויר.

טיס תמיד היה חלום שעניין אותו לפני הצבא, ידע שיהיה טיס עם הקורס או בלעדיו. בחר לחזור לטיס לפני ההחלטה בשריון האם לצאת למלט"ק- הכנה של שנתיים ללהפוך למ"פ, לעשות תואר ולחתום חמש שנים לאחר הקורס.

בכל מקרה היה בצומת של לחתום 7 שנים ואומר לא היה סולח לעצמו אם לא היה מנצל את ההזדמנות לחזור, באותה תקופה קורס 174 סיימו וזה צבט לו בלב. יסיים את הקורס בדרגת סרן.

אביו ואמו היו קצינים בשריון. הערכים בבית הם שמקובל ומצופה להיות משמעותי בצבא ולכן באופן טבעי בשילוב עם המשיכה לטיס בחר במסלול הזה.

עם סרן ת' מסיימים אנשים שהכיר טרם הקורס, כמו למשל, סגן ע' ממסוקים שקטן ממנו בשנתיים וחצי. סגן ע' הוא בן לחבר של אביו, שהיה עם אביו בצבא ולכן כל עצמאות היו נפגשים מגיל 0.

במהלך השנים בביס"ט חנך מס' צוערים שחלקם נמצאים עכשיו בהשכלה או במכין עם אחיו הצעיר שעכשיו התחיל את הקורס.

ת' אומר שקורס טיס מורכב מאנשים מאוד מוכשרים בעלי יכולות מטורפות. אמנם הם פחות חווים את הצבא הגדול ביומיום אבל הם עסוקים במשימה חשובה.

הוא מתאר את הקורס כמאתגר מאוד, ושונה משירות אחר. יש פ אווירה של קורס ויש גם קצת תחרותיות, עם זאת עוברים דברים קשים ביחד וזה מחבר.

כל סיום קורס מתקיים מפגש מח"א עם משפיעים בו הבוגרים בוחרים את האנשים שהשפיעו עליהם לשבת לשיחה מול מח"א. למפגש זה מביא את המ"פ שלו משריון. בחור שמאוד השפיע עליו- היה קשוח, דורש ומצד שני קשוב. היה ביניהם חיבור לא מוסבר בין שני אנשים מאוד שונים אבל קשובים.

המשבר של ת' היה בעיקר בקורס הראשון, הנפילה מהקורס הייתה רגע מכונן- עם כמה שזה היה משבר בדיעבד זה הדבר הכי טוב שקרה לו. לא רק ההזדמנות להגיע לשריון אלא גם ההזדמנות להתמודד עם נפילה אמיתית.

ברגעי משבר היה מתייעץ עם סבא שהוא אב לבן שנפל מטייס ויודע לייעץ, גם אביו הוא דמות מאוד חזקה שמייעצת לו ומכווינה אותו. החברים מהקורס עוזרים אחד לשני- " לסבול ביחד זה חלק מהקטע- יותר טוב ובריא מלהתמודד לבד".
מספר שמה שמאוד קשה בקורס הוא להתנהל תמיד בבגרות- להפריד את תחושת המיון. הרגע המרגש שחווה בקורס היה בסוף בסיסי של 180 בטיפוס על מצדה. טיפס ראשון אחרי המפקד שלו וכשהגיע למעלה אמר למפקד- "זריחה שחיכיתי לה 4 שנים".

הרגע בו התאהב במקצוע היה בשלב "ראשוני". "יום יום אתה טס וקם בבוקר לטייסת". מה שלדעתו מאפיין את הביס"ט זה המון מקצוענות וערכיות. מספר כי למד המון מהמפקדים שלו במהלך הקורס- בעיקר ממפקד הקורס.

מבחינתו, מי שמייצג את בית הספר הוא מפקד בית ספר לטיסה- בונה ומעצב את דור העתיד.

על השאלה את מי ירצה להזמין למסדר, ענה סרן ת': את משפחתו, חברים מהבית, חברים קרובים משריון, חברה טובה שסיימה את 174 ואולי גם חיילים שלו משריון. "במיוחד חייל אחד ספציפי שנרקם קשר מיוחד. החייל נלחם על להיות לוחם והיה צריך להיות קצין. בן אדם איכותי מאוד. כיום הוא משוחרר, מתעסק בפוליטיקה ולומד מדעי החברה".

כתבות נוספות העשויות לעניין את גולשי נתניה אונליין: 

עוגיות גבינה מטריפות וקלות להכנה

שיתוף הפעולה המחודש בין טוברוק למכבי חיפה, כבר מניב תוצאות

שתיים מנתניה ברשימת עובדות ההוראה המצטיינות