נתניה: כך הפכו תושבי הגוזל לקורבנות השיטה

הם משלמים לעירייה ארנונה ומים כחוק, אבל בכל הקשור לתחזוקת הרחוב החל מהחלפת מנורות ומימון החשמל, גיזום ותיקון הביוב, 72 המשפחות ברחוב הגוזל משלמות מכיסן

תושבי רחוב הגוזל בשכונת עמליה נאבקים שנים רבות תחת נטל התשלומים עבור תחזוקת הרחוב המוגדר כשטח פרטי פתוח. כל התשלומים חלים עליהם, כעת עומדות 72 משפחות בפני הוצאה של כ-70 אלף שקלים לתיקון צנרת הביוב ברחוב ואינם יודעים מהיכן ישיגו את המימון. אם לא די בכך, המשפחות נאלצות לשלם את עלות תאורת רחוב, הגינון והניקיון. עד עתה כל הבקשות לעזרת עיריית נתניה נפלו על אוזניים ערלות. בדומה לרחוב הגוזל, כך עולה מבדיקת נתניה און ליין – ksn, בנתניה עוד מאות שטחים המוגדרים כשטחים פרטיים פתוחים, ומצבם לא שונה ממצב רחוב הגוזל.

לפני כ-17 שנים הוקם, בשכונת עמליה, רחוב הגוזל, בו כאמור, מתגוררות 72 משפחות. הרחוב מלכתחילה הוגדר בתב"ע כשפ"פ (שטח פרטי פתוח). על-פי ההגדרה הרחוב שייך לתושבים ולא לעירייה. המשמעות היא שתחזוקת הרחוב, תאורה, ניקיון, גיזום עצים וצמחיה, גינון וצנרות המים והביוב הם באחריות התושבים, וכל הוצאות הטיפול נופלות על כתפיהם.

במהלך השנים אירעו מספר פיצוצים במערכת הביוב. אולם, כל פניה לעירייה בנושא נענתה בתשובה, כי מדובר בשטח פרטי ואין לעירייה כל נגיעה בכך. התושבים נאלצו לתקן את הפיצוצים. לאחרונה, כאמור, התגלתה בעיה גדולה יותר בצנרת הביוב ולתקן אותה יעלה לתושבים כ-70 אלף שקלים.

אופיר משבנק, תושב הרחוב, הרחיב לנתניה און ליין – ksn. "כולנו משלמים מסים כמו כל תושב נתניה וכמו כל תושב בשכונת עמליה. חלק גדול מבתי תושבי הרחוב מצוי על פי העירייה בשטח ציבורי פרטי. אנו משלמים על תאורת הרחוב, אנו משלמים עבור תיקון הצנרת, אנו משלמים או מנקים בעצמנו את הרחוב, אנו גוזמים את הצמחייה הצמודה לבתים ואפילו פח אשפה, כמו שיש לכל בניין אין לנו – למעט "צפרדע" בקצה הרחוב, המשמשת את כולם".

בעקבות פניית נתניה און ליין – ksn התקיימה פגישה של התושבים עם מ"מ ראש העירייה ומחזיק תיק התשתיות, אלי דלל. בסיור, בו השתתפה גם ראש מינהלת השכונות, הועלתה האפשרות להעביר את כל המתחם לאחריות עיריית נתניה – אם תהיה הסכמה של כל הדיירים. עד שזה יקרה, אם בכלל, ימשיכו תושבי הרחוב לממן מכיסם שירותים בסיסיים.

מתברר, שאין זו הפעם הראשונה בה הנושא מטופל. בחודש ינואר 2006 הגיש המשנה לראש העירייה, הרצל קרן, באותה עת יו"ר האופוזיציה העירונית, הצעה לסדר בעניין השטחים הפרטיים הפתוחים. במהלך הישיבה סוכם, כי תיבדק אפשרות להביא הצעה לתיקון חוק העזר העירוני בעניין זה, אולם התיקון לא הגיע. לדברי קרן נמסר לו באותה עת, כי אין בסמכות העירייה לשנות את חוק העזר – אלא לבצע זאת באמצעות חקיקה ראשית, בכנסת. "זו בהחלט צרה. בשביל לשנות את זה צריך לשנות את התב"ע לשצ"פ, וזה מחייב הליך מאד מורכב שלעירייה אין אינטרס לעשות את זה, כי אז היא תיקח על עצמה את כל העלויות". קרן הפועל לשינוי החקיקה הוסיף, כי חקיקה זו תאפשר לרשויות לתחזק שטחים פרטיים ובמקביל תאפשר להן לגבות תשלום עבור תחזוקת השפ"פ".

"מדובר בסיפור תמוה", אמר לנתניה און ליין – ksn, ד"ר ניסן שריפי: "בסיסו של עיקרון השוויון הוא, שלא ניתן להפלות אדם לרעה – רק בשל כך שהוא מתגורר בשכונה שהעירייה חפצה לחסוך הוצאות בה… ללא קשר, הייתי מציע לתושבים לבדוק בתקנון התב"ע של מתחם מגוריהם מה בדיוק נכתב, לבדוק היתרים שהונפקו לבניינים ואף לחפש מקרים, בהם, עיריית נתניה אימצה הטיפול בגנים ציבוריים שנבנו על שטח פרטי פתוח – כי אז ניתן יהיה לפעול לחיוב העירייה לנקוט במדיניות זהה".

מעיריית נתניה נמסר בתגובה לפניית העיתון, כי "אכן, השטח המדובר הינו שפ"פ, משמע שטח פרטי פתוח אשר נמצא באחריות התושבים. יחד עם זאת, מתוך הבנת חשיבות הנושא ועל מנת לסייע לתושבים ככל הניתן, התקיים בימים האחרונים סיור, וזאת כדי לעמוד מקרוב על הנעשה בשטח. נציין כי הגורמים המקצועיים בעירייה הונחו להקפיד ולתת את מירב הסיוע לתושבים".

מהו שטח פרטי פתוח

שטח פרטי פתוח – שפ"פ הוא נגזרת של השצ"פ (שטח ציבורי פתוח) והוא מאפיין שכונות חדשות אשר נבנות כמתחם אחד – בנייני מגורים גבוהים ובמרכזם שטח ירוק המשרת, בעיקר, את דיירי הבניינים אם כי הוא אינו סגור לכלל הציבור מוגדר לא פעם על בתב"ע (תוכנית בניין עיר) כשפ"פ. בעקבות הקמת שטחים מסוג זה פרחה התופעה של ועדי השכונות, אשר קמו במטרה לטפל בתחזוקה המשותפת של הרחובות. בדרך כלל, בעת רכישת נכס, נהוג לבדוק בטאבו את הדירה, אולם בעקבות פריחת השטחים הפרטיים על הרוכשים לבדוק גם את הסביבה וכיצד היא מוגדרת בתב"ע, שכן בשטחים הפרטיים הפתוחים, אין הרשויות מתערבות בדרך כלל וההוצאות, גדולות ככל שיהיו, נופלות על כתפי הדיירים. לכן חשוב לבדוק את התכנון העתידי של סביבת המגורים ובכלל זה פארקים, מדרחוב בו נמצא הנכס וכו'.
במקור היו אמורים השטחים הפרטיים הפתוחים להשביח את הנכס ולשפר את חיי המתגוררים בשטח. אולם, בחלוף הזמן הפך השטח הפרטי לנטל כספי כבד. בעוד שבדרך כלל הרשות היא זו שאמורה לספק את השירותים המוניציפאליים. במקרה של שטחים פרטיים פתוחים, מקטינה הרשות את עלויותיה והתושבים נאלצים לעשות זאת במקומה ומכיסם הפרטי.