נתניה: מחלת הדוור – תאונת עבודה

תושב נתניה (33) עבד כשכיר בדואר ישראל כדוור במשך כ-4.5 שנים. במסגרת תפקידו כדוור, מיין העובד דואר וחילק אותו.

במהלך עבודתו החל הדוור לחוש כאבים עזים בגבו. בתחילה לא ייחס לכך חשיבות, אולם זמן מה לאחר מכן בעת שהתכופף לכיור לשטוף את פניו, לא הצליח ליישר את גבו.

הדוור פונה לקופת חולים ועבר צילום סי.טי, בו זוהו בלטי דיסק בגבו. רופא תעסוקתי אסר עליו להרים משקל של יותר מ-10 ק"ג. לאחר חופשת מחלה ארוכה הופנה לוועדה רפואית במקום העבודה. הוועדה קבעה, כי לא ניתן להעסיקו כדוור ולכן פוטר מעבודתו.

כשפנה למוסד לביטוח לאומי על מנת שיוכר כנפגע עבודה, נדחתה בקשתו ונמסר לו, כי לא הוכח קיום קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי העבודה.

עקב כך פנה הדוור לעו"ד גיא אורטל, אשר הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי בדרישה להכיר בפגיעתו של הדוור כתאונת עבודה. בכתב התביעה טען עו"ד אורטל, כי במסגרת עבודתו נדרש הדוור לגרור שקי דואר במשקל של כ-40 ק"ג , להרים שקי דואר כבדים ולמיינם. כמו כן טען, כי הדוור יצא מסניף הדואר עמוס במשקל כבד של דברי דואר, לעיתים נשא שני שקים במשקל של 40 עד 70 ק"ג.

עו"ד אורטל תיאר את עבודתו של הדוור הכרוכה בהרמה משאות כבדים: "עבודה זו הכרוכה בפעולות חוזרות ונשנות של גרירה, הרמה, התכופפות, הרמה ושוב הרמה והתכופפות, נעשתה חמישה ימים בשבוע, במשך כ-9 שעות בכל יום. אם היה מחסור בדוורים היה יום העבודה מתארך לכ-11 שעות".

"התובע יטען, כי הפעולות הזהות, החוזרות ונשנות , הן פגיעות זעירות שהביאו למחלקת הגב ממנה הוא סובל". טען.

בכתב ההגנה הכחישו נציגי הביטוח הלאומי את טענות התביעה ואף טענו, כי על פי הממצאים המצויים בידיהם לא ביצע הדוור תנועות חוזרות ונשנות וכי אין קשר סיבתי בין הליקוי הרפואי לבין תנאי עבודתו של הדוור.

לאחר חקירה שעבר הדוור על ידי נציגי הביטוח הלאומי, המליץ בית הדין לקבל את תביעתו. נציגי הביטוח הלאומי הסכימו לקבל את תביעתו של הדוור ובהסכם בין הצדדים נקבע, כי הביטוח הלאומי יכיר בתביעתו של הדוור כנפגע עבודה. ההסכם קיבל תוקף משפטי.

עו"ד גיא אורטל מסר למערכת נתניה און ליין – נתניה און ליין, כי "אנשי עמל שמאמצים את גבם במשך שעות עבודתם ובמיוחד עובדי דואר ישראל, ידועים כמי שסובלים רבות מכאבי גב. על כן אין כל סיבה להקשות עליהם ולהביאם לנהל מלחמות מיותרות".