נתניה מציגה: שיגעון הכדורשת

הן מתאמנות ברצינות, נהנות מכל רגע, חולמות על הגביע ונלחמות כמו נמרות על הכדור; הכדורשת, ענף הספורט המיועד לנשים בלבד, סחף גם את נתניה

—-

הוא הגיח לארצנו לפני קרוב כתשע שנים, אך רק לפני שלוש שנים הגיע לנתניה. מאז, חייבים להודות, כבש משחק הכדורשת את  נשות העיר בסערה. משחק הכדורשת הוא ענף ספורט נשי, אשר מזכיר לא מעט את משחק הכדור עף – רק שבכדורשת הכללים מעט שונים, אפשר לומר נוחים יותר. תנאי הקבלה לא מסובכים, בין אם מדובר ברמה חובבנית ובין אם ברמה התחרותית בליגות השונות, החל מליגת מקומות העבודה, דרך הליגות המקומיות, הארציות וליגת העל: אם את אישה מעל גיל 28, התקבלת. ההנאה מובטחת. בניגוד לענפי ספורט אחרים, פה אין צורך להגיע עם ידע קודם או כישורים כאלה ואחרים. צריך, בסך הכל, לבוא עם מצב רוח ומעט רצון. את החוקים, הטכניקה וגם הכושר הגופני תקבלי באימונים.

 ביקשתי מאלה זאבי, רכזת הכדורשת מטעם אגף הספורט בעיריית נתניה, שתספר לי על הענף עצמו ועל איך היא הגיעה אליו, אבל יותר מכך, שתעשה לכולנו, קוראי נתניה און ליין – ksn, קצת סדר בכל הקשור לכדורשת בנתניה.

 איך את הגעת לכדורשת?

"האמת, שהגעתי די במקרה. חברה לקחה אותי והתאהבתי בין רגע. שלושה חודשים מהרגע שהתחלתי לשחק ניגשתי לקורס מאמנים. די מהר הבנתי שזה המקום שלי. כשראיתי שערי השרון מלאות בקבוצות כדורשת ובנתניה אין אפילו קבוצה אחת, החלטתי שצריך לפעול. ניגשתי יחד עם יוני אלמוג לגורמים הרלוונטיים בעירייה, הצגנו בפניהם את החזון שלנו של להקים מועדון כדורשת בעיר. משם, הכל התגלגל. מי שזיהה את הפוטנציאל בענף, דחף והיה זה שהקים את הקבוצה הראשונה בעיר "נבחרת העובדות של עיריית נתניה", ניר יבלונסקי שיחד עם תומר ברזילאי ומוטי שעיבי הביאו את הכדורשת לנתניה".

 כמה מועדונים יש בארץ היום?

"יש שני מועדונים גדולים של כדורשת בארץ: מאמנט  והמועדון הישראלי לכדורשת נשים. ההבדל ביניהם הוא תנאי הקבלה לקבוצה: במאמנט רק אמהות מתקבלות, ואותן אמהות מחויבות לשחק בבית הספר בו לומדים ילדיה. תנאי הקבלה היחיד במועדון הישראלי הוא נשים מעל גיל 28".

כמה קבוצות פועלות בנתניה היום?

"כיום ישנן 12 קבוצות פעילות בנתניה, שמחצית מהן קבוצות תחרותיות: שלוש קבוצות משחקות בליגה הארצית ושלוש קבוצות בליגה למקומות עבודה. מחצית מהן מתפקדות על תקן חוג ועתידות להתפתח גם כן לקבוצות תחרותיות".

 כמה שחקניות יש על המגרש בפועל?

"בכל קבוצה יש, בממוצע, עשר שחקניות – כאשר שש מתוכן על המגרש בתפקידי הגנה התקפה ובאגפים, ישנה שחקנית הגנה שנכנסת ויוצאת בכל רגע נתון במשחק. שלוש שחקניות יושבות על הספסל למטרת חילופים".

 מה מייחד את הכדורשת משאר הענפים?

"קודם כל אפשר לקרוא לזה ספורט לייט, הבנות מזיעות קופצות ומתאמצות אבל אין צורך ברמת כושר מסוימת על מנת להתקבל. גם מי שלא עשתה פעילות גופנית, בכיף יכולה להשתלב ולקחת חלק. דבר נוסף הוא טווח הגילאים: בענף הזה גיל השחקניות נע בין 28-50 שזה מקסים. הכדורשת ללא ספק מאחד ומגבש מאוד, האכפתיות כלפי הקבוצה ועבודת הצוות מניבה קשרי חברות בין נשים שספק היו מכירות בחוץ- עורכת דין, סדרנית בסופר, אחות, כלכלנית, פתאום לכולן מכנה משותף. כולן שוות".

 מלבד העובדה שאלה היא רכזת הכדורשת בנתניה, היא גם מאמנת פעמיים בשבוע את קבוצת "פשוט נתניה". היא עצמה שחקנית בליגת העל בכפר סבא כבר קרוב לארבע שנים. בין שלל העיסוקים שלה בתחום היא מוצאת זמן לעבוד ולתפקד כאמא במשרה מלאה לארבעה ילדים.

 איך משלבים בין אימונים למשפחה?

"זה סוג של התמכרות. אני אוהבת את זה מאוד וחשוב לי למנף את הענף כמה שיותר: גם להגדיל את מספר הקבוצות הפועלות בנתניה וגם להעלות את הקבוצות לליגה הלאומית ואפילו לליגת העל. כל אחת מהנשים פה עוזבת את העיסוקים שלה פעמיים בשבוע, למשך שעה וחצי, כדי להתאמן, לצחוק ולכייף. בחודש מרץ, לדוגמא, כ-120 קבוצות מכל האזור תיפגשנה באילת לסוף שבוע של חברות, אימונים ומשחקים".

 אם הכתבה עשתה לך חשק להצטרף, את מוזמנת להצטרף. לפרטים נוספים: אלה 0544294744