על צומת האלוהים והבטחות שיש לקיים / נתניה מתרגזת

המצעד השבועי של נתניה און ליין, בו ניתנת הבימה לתושבי העיר לשחרר קיטור, ממשיך ליצור כותרות ולהעלות על סדר היום אין ספור נושאים המטרידים את הציבור. השבוע, במסגרת המדור נתניה מתרגזת – שישה נתנייתים שמשחררים קיטור ובצדק.

6. צומת האלוהים, שכונת דורה ועירייה הסובלת מבעיית ראייה
עופר זטלאוי: "מרגיז אותי, שבכל האזור המכונה בשכונת דורה 'כיכר האלוהים', צומת הרחובות נחמיה והנביאים למי שפחות מכיר, בכל בוקר מרשים לעצמם עשרות בעלי רכבים להחנות בחנייה שנייה ושלישית, לסכן את הילדים שהם מורידים ולסכן את הנהגים. ואיפה הפיקוח העירוני? שאלה טובה וזו בהחלט סיבה מדוע נתניה מתרגזת".

5. איומי השביתה ומורי ישראל
לילך קימלמן: "מרגיז אותי, שבדמוקרטיה מותר להשבית לימודים ולהשתמש, בפועל, בילדים כבנשק. גם אם המורים צודקים במיליון אחוז, גם אם יחס המדינה למורים הוא משפיל ומשכורתם לא משהו, גם אם האוצר לא עומד באף התחייבות, הייתי מצפה שיפעלו בדיוק כפי שכל אזרח היה פועל: במקום שביתה – תביעה בבית הדין לעבודה".

4. על מבנים באחריות ממשלתית שזוכים ליחס מועדף
רמי גאון: "מרגיז אותי, שבמדינת ישראל בית עסק טעון רישוי, שלא יעמוד בדרישות כיבוי אש, ימצא עצמו מטורטר, נקנס, נתבע ולעתים גם עם צו סגירה – אבל כשמדובר במבני ציבור ממשלתיים, הם במשך שנים מקבלים הארכות ולבית המשפט כלל לא מגיעים".

3. על ריבית דריבית ועיריית נתניה שגבתה זאת בניגוד לכל דין
יוני ג'ורנו: "מרגיז אותי, שעיריית נתניה חויבה לשלם פיצויים לתושבי העיר בסכום של 2.4 מיליון שקלים בגין ריבית יתר. האבסורד הוא, שגם את הסכום הזה נשלם אנחנו מכיסנו, כי בישראל החוק לא מאפשר שמי שמעוול בגוף ציבורי ישלם מכיסו"

2. על גזענות ואפליה של השכבות החלשות בחברה
ג'רמי ארטיה: "מרגיז אותי, שהחברה הישראלית בוחרת שלא להתעורר כדי לשנות את המציאות הקיימת. הגזענות והאפליה אינה בעיה רק של יוצאי אתיופיה, אלא של כל השכבות החלשות בחברה הישראלית – אוכלוסייה שאינה מודעת לזכויותיה".

1. תחושת יתמות – נתניה מתרגזת/ עירית גולני

את עירית גולני מרתיח, שבית לנדה, אולי המבנה היפה ביותר שנבנה אי פעם בעיר נתניה, מתפורר לו בעוד הוא ממתין לעירייה שתמלא הבטחתה לשפצו

"מרגיז אותי, שבניין אשר מיועד לשימור עומד כל-כך הרבה שנים מיותם. מרגיז אותי, שהבניין המתפורר, אחד הבניינים היפים ביותר שנבנו אי פעם בעיר נתניה, עומד לו מיותם. מרגיז אותי, שעיריית נתניה במשך שנים ארוכות מפזרת הבטחות על גבי הבטחות לשיפוץ ולשימור המבנה – ובפועל כלום לא קורה ודבר לא נעשה. מרגיז אותי עוד יותר, שבית לנדה אשר אמור היה להפוך על-פי תכניות עיריית נתניה לבית תרבות – לו משתוקקים כל כך הרבה תושבים בעיר – זוכה ליחס מאוד לא תרבותי ומאוד לא מפרגן מהעירייה עצמה. אומנם, הבטיחו לנו, אחרי אין ספור דחיות, שבית לנדה ישופץ בסבב השיפוצים הנוכחי של רחוב הרצל – אלא שסימנים לכך לא נתקבלו, ואני עודני מאמינה שהבטחות יש לקיים ומלים שנאמרות לא נכתבות על הקרח ורק לפני בחירות…"

אם גם אתכם מרגיזים דברים בעלי אופי ציבורי בעיר, במדינה או בעולם, מוזמנים לכתוב כאן ולהגיב ואולי גם אתם תופיעו במצעד השבועי של עיתון נתניה און ליין