המייל האדום
מכות רצח: נערים פצועים, תלמידים מושעים ומשטרה שפתחה בחקירה בעקבות שורה של מקרי אלימות בבית ספר תיכון בעיר
מספר תלמידים פצועים; אחד מהם אף אושפז, חקירת משטרה ועונשי השעיה גורפים – זו התוצאה של התפרצות אלימה באחד התיכונים המובילים בעיר, שהסגל המקצועי מצא עצמו מתמודד עם תלמידים מוכים ומכים. בעיריית נתניה אישרו את הפרטים והוסיפו, כי יחד עם הנהלת בית הספר והפיקוח מטעם משרד החינוך, ננקטו באופן מיידי צעדים אכיפתים, משמעתיים ופדגוגיים.
"בשבוע האחרון ממש נשבר השיא", ציין לנתניה און ליין – ksn אחד מתלמידי בית הספר: "ביום אחד אירעו ארבע קטטות, כאשר מדובר בקבוצה של מספר תלמידים, הנוהגים להקניט תלמידים חלשים מהם וגם להכות. בקטטה אחת נזקק אחד המותקפים לטיפול רפואי בעקבות זעזוע מוח, ובקטטה אחרת נפצעו שניים שהותקפו – אחד שבר את אצבעו והשני סבל משטפי דם בפניו".
"אני רואה בחומרה כל מקרה אלימות", ציינה לנתניה און ליין – ksn סמדר סגל, יו"ר ועד ההורים העירוני: "הבעיה היא, שבגלל שכל התנהלות הנוער מבוצעת ברשתות החברתיות, שם גם נרקמות ההחלטות, קשה לצפות זאת מראש כשזה מתפרץ החוצה – לעולם האמיתי. חייבים לגייס את כל אנשי המקצוע כדי למצוא כלים להתמודדות עם האלימות המתפרצת, עוד בשלב שהיא רק וירטואלית".
במשטרת נתניה אישרו לנתניה און ליין – ksn, כי נפתחה חקירה המנוהלת על-ידי מחלק הנוער. ואילו מעיריית נתניה נמסר בתגובה, כי "האירוע טופל באופן מיידי, על-פי הנחיות משרד החינוך ובעירוב כל הגורמים לרבות המשטרה. הטיפול באירוע הקיף לא רק את המעורבים, אלא גם מעגלים נרחבים של תלמידים, כיתות ושכבות בבית הספר".
* בכתבה שונו חלק מהפרטים למניעת זיהוי המעורבים – חלקם קטינים. עם פרסום המלצות המשטרה, ובמידה והפרשה תבשיל לכדי כתבי אישום, נפרסם הפרטים המלאים.
עצוב ומכעיס
המכעיס הוא, שבני נוער חיים בעולם וירטואלי ופנימי בניידים שלהם, וכשזה מתפוצץ החוצה, זה מתפוצץ כמו סערה, ללא כל הודעה מוקדמת
אי אפשר להאשים את העולם הוירטואלי בלבד,יש כאן מערכת שלמה של איבוד שליטה,זה מתחיל מקיצוץ בשעות חינוך והקניית ערכים לטובת מפעל ציונים,זה ממשיך בבני נוער שלא שייכים למסגרות של תנועות נוער,או חוסר במתנס"ים למלא את שעות הפנאי,זה מגיע גם מהבית שלא ממליץ על התנהגות וולגרית שכזו אלא אולי סובל מהורים שעובדים שעות ארוכות והנער נמצא שעות ארוכות לבד,ישנה רשימה ארוכה של בעיות שיחד מביאות את בני הנוער לחשוב שמותר להם הכך.האלימות בטלויזיה,,האלימות של חברי הכנסת הכוונה לאלימות מילולית,העיתונים שהכותרות הראשיות הן תמיד בנושאים של רצח,כריתת ראשים,מלחמות,נשק ואיומים.בני הנוער נשאבים אל תוך המצב מבלי שיהיו להם כלים מתאימים לדעת לווסת את כל המידע לאפיקים המתאימים. צריך יד קשה במקרים קשים,אסור לוותר בחסות התירוצים של -זו פעם ראשונה,זה בלי כוונה,או שתסמונת העדר פעלה כאן,השעיה,ואפילו תביעה אזרחית של הורי הנערים שנפגעו כלפי הנערים הפוגעים.יד קשה בפעם הראשונה מונעת את הפעם השניה.
בנתניה כמו בנתניה…תנו להם רובים! למורים!!!
באמת מעצבן!!!
נתנייתים, חובה לשתף כמה שיותר!
צודקת בכל מילה ומילה. הבעיה אינה רק במערכת החינוך, אלא גם בחינוך בבית שנדמה שכמעט ולא קיים!
עצוב שככה נראית מערכת החינוך שלנו. אם גם אתם מזדהים איתי, שתפו ותגיבו!
למה מחקתם את התגובה שלי??????????????
אתם דואגים לפרסם שמות של בתי הספר דתיים וכשמדובר במוסדות חילוניים אתם כותבים איסור פירסום מה עושה אתה ההבדל אני דורשת שקיפות הוגנת
ולגבי האלימות אל תבואו בתלונות לחינוך ומשטרה שההורים יקחו אחריות על החינוך שלהם זו לא חוכמה לעשות ילדים את זה גם החיות יודעות לעשות
איילת, לא מחקנו את התגובה שלך. כנראה, שבאחד הפורומים הפנימיים של פייסבוק מחקו. לא קשור אלינו.
נכון שאנחנו דואגים לעיר שלנו אך לצערינו זה בכל הערים האלימות הזאת. הילדים שותים משקאות חריפים לפני גיל 13 מפחיד מפחיד מאוד . המורים מאשימים את ההורים ההורים מאשמים אתהמורים. צריך לקום לצוות מנצח של פנסיונרים להתדנב בבתי הספר. ולעזור לתלמידים שיש להם דם חם או כועסים. בהצלחה ושלא יהוי עוד פירסומים עצובים כאלה
לא צריך לתת למורים רובים, אבל כן צריך לתת לכל מערך החינוך כלים אפקטיביים יותר מבלי שמורה יחשוש יותר מדי מעורך דינו של ילד זב חוטם
נושא : על המתרחש בתיכון בנתניה
אל: מרים פיירברג – איכר ראש עירית נתניה (ישראל)
מאת : מריומה ג"בלנאר – פלאח ראש עירית ג"יבאללה (כאן פה ממול – בראי)
מכובדתי
הצטערתי לקרוא על בעיות האלימות של תלמידי התיכון בנתניה.
הרשי לי לחלוק עמך מניסיוני ולפרט את הסיבות שגרמו לנו להתקדמות כה מהירה ברמת בתי הספר בג"יבאללה.
חינוך הורים: החינוך מתחיל בבית, ואם ההורים אינם מפגינים כבוד ללימודים ולמורים – התלמידים יחקו זאת. ויפגינו גם חוסר כבוד האחד לשני
קראתי בעתונות שבאחת הישיבות של מועצת העיר נתניה התפרץ אזרח וזרק עלייך כיסא.
גם לי קרה דבר דומה. אחד קוראים אותו אבו אוונטה בא לפגישה שלי עם המורים. הוא כעס שהבן שלו נכשל בבחינה של פריצות לרכבים.
אבו אוונטה אמר שBMW לא היה בחומר. כשאמרתי בנימוס לאבו אוונטה שזה לא המקום לדון בנושא, הוא לקח כסא וזרק עליי.
אני העברתי את הנושא לטיפולו של אבו נאבוט ראש הביטחון המסכל בג"יבאללה. הלה לקח את אבו אוונטה והנאבוט לשיחה בחולות.
אבו אוונטה חזר מאד מפויס מהפגישה עם אבו נאבוט. בבית החולים של הצלב האדום העיד אבו אוונטה בפני נציגי האום כי הסימנים הכחולים בכל חלקי גופו באו לו מפגישה לא חברתית במיוחד עם חיילי גבעתי במחסום.
מאותו יום ואילך אבן אוונטה הקטן הפך להיות אחד התלמידים השקדנים ביותר בבית הספר ואף ילד לא זרק יותר אפילו גיר על אף מורה ובטח לא על ילד אחר
מישמעת בבית הספר: בנתניה אחראים על הביטחון בבית הספר פנסיונרים בחלקי מישרה שאף אחד מהתלמידים לא מתייחס אליהם.
בבית הספר של ג"יבאללה אחראים על המשמעת שני המחמודים. מחמוד אל כאביר (הגדול) ומחמוד אבו זריר ( אבי הקטן).
מחמוד אל כאביר הוא כושי סודני ענק, ולמחמוד אבו זריר קוראים כך בגלל שיש לו שפם גדול וביד תמיד יש לו מקל קטן מבמבוק שקוראים אותו הנחש בגלל הצליל שעושה הבמבוק באויר כאשר מחמוד אל זריר מצליף.
אמל"ח (אמצעי לחימה) בבית הספר: בנתניה מביאים התלמידים סכינים לבית הספר. קראתי גם על אקדחים פה ושם. בג"יבאללה כל האמל"ח אסורים בתכלית האיסור. כל הילדים עוברים דרך שערים מגנטיים כמו שיש לכם בנתבג.
מי שניתפס פעם ראשונה נישלח לפגישה עם הנחש של אבו זריר. מי שניתפס פעם שנייה נישלח לחיפוש פולשני אצל אבו כאביר שאחריו הוא לא יכול לשבת שבוע, ומי שניתפס פעם שלישית … לא אין פעם שלישית.
הבנות עוברות חיפוש אצל מסעודה אל מסכינה (המסכנה) קוראים אותה ככה בגלל שהפנים שלה ניראים כמו שדה אש של צהל מלא חורים חורים, ולמה הפה שלה מסריח כמו נחל הביוב בקרית השרון. אף בת לא רוצה לעבור את חוית החיפוש אצל מסעודה אל מסכינה ולכן הן גם לא מבריחות אמל"ח לבית הספר
מגמות: בנתניה אתם מגישים את כולם לבגרות עיונית – רוצים ללמוד או לא רוצים, מתאימים ללימודים אקדמאים או לאו. מי שלא רוצה ללמוד מתחיל להרביץ למי שכן רוצה…
אנחנו חילקנו את בית הספר למגמות עיוניות ומגמות מיקצועיות. מי שרוצה ללמוד אהלן וסהלן לומד הכל בגרות מלאה בדיוק כמו אצל היהודים. מי שלא רוצה ללמוד נשלח למגמה מיקצועית.
המגמה הכי נחשבת היא אלקטרוניקה שם לומדים מערכות אזעקה לבית ולרכב – שיטות התגברות. עוברים למנגנוני הפעלה למיטעני צד (קוויים ואלחוטיים) ופרויקט הגמר הינו בנייית מרעום קירבה לקטיושה.
מגמה פחות נחשבת היא מגמת חרטות – לא שחרטות היא לא מיקצוע טוב – אבל צהל מפגיז את אתרי המחרטות ללא הרף כך שמגמה זו היא מסוכנת במידת מה.
הכי ג"חשים הולכים למגמת השהידים – הם היחידים שמאמינים בסיפור על הבתולות. ומישהוא צריך להתפוצץ לא?
זוהי בקצרה הפילוסופיה החינוכית שלי ועובדה – היא עובדת
שלך ברגשי קוליגיאליות
מריומה גבאל נאאר פלאח
מר גלס, התגעגענו למכתבים השנונים הללו…
Tal Arazi עצוב מאוד
אכן מצב בעייתי
מבריק כתמיד
מרים בלטר אכן כן
Comments are closed.