נתניה: קנסות למסעדות ובתי קפה שהציגו חמץ

עשרות בתי קפה, מסעדות ופאבים בנתניה מוכרים חמץ בשל הדרישה; מדובר בקנס זניח שקל מאוד לעקוף אותו

מעל 15 דו"חות בגובה של 355 שקלים לכל דו"ח נמסרו על-ידי פקחי עיריית נתניה לשורה ארוכה של בתי קפה ומסעדות שעברו, לכאורה, על חוק איסור הצגת חמץ. בנתניה, מאז שנת 2005 שהועלה נושא אי-אכיפת "חוק החמץ" לדיון בישיבת מועצת העיר, נאכף החוק – בהתאם למגבלות ולפרשנות המקלה – כפי שקבע במספר פסיקות בית המשפט. באותה עת פנה חבר המועצה הרב משה לחובר לראש העיר בדרישה כי תנחה את הפיקוח העירוני לאכוף את החוק – זאת באמצעות הסמכתם של הפקחים באמצעות משרד הפנים. פיירברג-איכר הנחתה, ואולם על בסיס המלצות הייעוץ המשפטי העירוני הוחלט, כאמור, לאכוף את החוק בהתאם לפרשנות המקלה.

חוגגים על החמץ

למרות שנתניה, באופיה, נחשבת כעיר בעלת אופי מסורתי, עשרות בתי קפה, מסעדות ופאבים ממשיכים למכור חמץ. חלקם אף מציעים תחליפים כשרים לפסח (מצות או לחמניות מקמח תירס) לצד המוצרים והמנות שאינן כשרות לפסח. הסיבה לכך פשוטה: ביקוש חסר תקדים שהולך וגובר, לצד יותר ויותר שומרי מסורת שפחות מתעניינים בתעודת כשרות, אלא במה שהם בוחרים להזמין.

החוק, שאושר בכנסת בשנת 1986 ומכונה "חוק החמץ" קובע, כי לא יציג בעל עסק בפומבי מוצר חמץ למכירה או לצריכה", בערים שבהן רוב התושבים הם יהודים (גם ברובע בו מרבית התושבים אינם יהודים מותרת מכירת חמץ). יישומו של החוק השנוי במחלוקת, שנחשב כסוג של "אות מתה" בשל אי-יישומו במרבית חלקי הארץ, מיושם בשבע ערים בישראל. אחת מהן היא נתניה. ליישום החוק על ראש הרשות לפנות למשרד הפנים ולבקש, בכל שנה מחדש, להסמיך מספר פקחים.

בעקבות שורה ארוכה של פסיקות, נהוג במרבית הערים שכן מקיימות את החוק, להתייחס – כאמור – לפרשנות המקלה היוצרת אבחנה ברורה בין "פומבי" כדבר החוק לבין "ציבורי". דהיינו, מסעדות בנתניה יכולות למכור חמץ בתוך שטח המסעדה (הנחשב לציבורי) אך לא יכולות לאפשר לאכול אותו בשטח הפתוח (הנחשב לפומבי) – אלא אם הוקמה גדר קטנה המסתירה.

בעלי המסעדות ובתי הקפה לא באמת מתרגשים מהאכיפה הקיימת. לנתניה און ליין – ksn הסבירו: "הפרשנות של החוק מאפשרת משחק רב וקל מאוד לעקוף אותו. בכללי, אנחנו אפילו לא מנסים לעקוף את החוק, כיוון שמדובר בקנס שהוא זניח ומספר הפקחים המועסקים בעניין הוא די סמלי".