המייל האדום
אליפות אירופה בשחייה לבריכות קצרות – נתניה 2015 הגיעה ביום שני האחרון לסיומה. מעל 500 שחיינים ושחייניות, הטובים ביותר באירופה, שהגיעו מ-48 מדינות שונות והרחיקו עד לישראל בימים לא פשוטים אלה, סייעו בעקיפין לקידום ענף השחייה בישראל. בכל זאת, זו הפעם הראשונה בה מתקיים אירוע ספורטיבי משמעותי כל-כך בהיבט הספורטיבי הבינלאומי בארץ.
אי-אפשר היה להתעלם מהשיווק האוטומטי לה זכתה ישראל בכלל והעיר המארחת, נתניה. מעל 120 מיליון צופים מכל רחבי העולם צפו בשידורים ישירים בעשרות ערוצים. שיאי עולם שנשברו לראשונה מעל אדמת ישראל, שחייני נבחרת ישראל ששברו כמה שיאים מקומיים וזכו במדליות, אבל בעיקר העניקו הרבה כבוד לענף השחייה.
סימון דוידסון, יו"ר הפועל דולפין נתניה וחבר הנהלת איגוד השחייה שהיה חלק בלתי נפרד מההכנות לתחרות – גם בשל עובדת היותו תושב העיר נתניה, גם בשל העבודה מול עיריית נתניה וגם בשל העובדה ששמונה משחייני דולפין נתניה ייצגו, במסגרת הנבחרת הלאומית את ישראל. בראיון לנתניה און ליין הוא מדבר על החוויות. אגב, יש סיבה מדוע בראיון לא מופיעה – כמקובל – תמונה של סימון: הוא התעקש לחרוג מהמקובל ולשים את התמונה של השחיינים שלו שהשתתפו בתחרות. "הם הכוכבים האמיתים", הוא אמר.
להצלחת האירוע הבינלאומי, הראשון מסוגו שהתקיים בישראל, שותפים רבים. עמדתם ברף שהצבתם לעצמכם?
"עמדנו ביעדים זו לא מילה מבחינתי. אני מדבר בשם עצמי, אבל אין לי ספק שעמיתיי באיגוד השחייה, בעיריית נתניה, במכון וינגייט ובמשרד הספורט יסכימו איתי: אליפות אירופה – נתניה 2015 הייתה, ללא ספק, אחד האירועים הגדולים והמסוקרים שידעה מדינת ישראל בכלל והעיר נתניה בפרט ותיזכר כאירוע מוצלח מאין כמותו. עמלנו רבות על הצלחתו של האירוע. אם נדייק בזמנים, אז שנתיים שאנחנו עמלים על כל פרט ולו הקטן ביותר. היה חשוב לכולנו להעניק לשחיינים את התנאים הכי טובים שאפשר כדי להתחרות ולקהל שבא לצפות את החוויה המקסימאלית. המשלחות, השחיינים, הצופים, שגרירי המדינות שהגיעו לבריכה בוינגייט נהנו, ובעיקר הרגישו שהדברים פה נעשו ברמה הגבוהה והמקצועית ביותר".
קיום התחרות במכון וינגייט ואירוח הספורטאים בבתי המלון בנתניה תרמו רבות גם לעיר. פרט
"השיווק שתחרות השחייה עשתה לעיר נתניה היא עבודת שיווק שגם תמורת מיליוני שקלים לא היינו זוכים להשיג. צפו בתחרות, מדי יום, מעל 120 מיליון בני אדם ברחבי העולם. כולם נחשפו ולו במעט לשמה של העיר נתניה ולשחיינים המצוינים שגדלים פה. בנוסף, כמעט כל שחיין שהשתתף בתחרות רואיין בכמה וכמה תחנות רדיו וערוצי טלוויזיה, בהתאם למדינה ממנה הגיעה, והוא מן הסתם מספר על החוויות. אני יכול להגיד לך, כמי שהיה מאוד קרוב למשלחות ולשחיינים שחלקם בקושי הכיר את ישראל ובוודאי שלא הכיר את נתניה, כולם עזבו מוקסמים מהאנשים ומהעיר עצמה. אין לי ספק שרובם יבואו לביקור נוסף, ולא במסגרת תחרות כזו או אחרת".
לא מעט שחיינים כחול-לבן השתתפו באליפות, כשנציגות יפה מאוד הייתה לדולפין נתניה. אתה, כיו"ר דולפין נתניה, הרגשת כאבא גאה או שציפית מהם ליותר?
"אני תמיד גאה בכל אחת ואחד מהשחיינים שלי תמיד, וזה משהו שברור להם וצריך להיות ברור לכולם. שמונה שחיינים מתוך המשלחת הישראלית הם שחייני דולפין נתניה. זוהר שיקלר וקרן זיבנר העפילו למשחה הגמר שזה הישג אדיר. זה לא סוד שישראל היא מעין חממה לשחיינים מקצועיים שלב אחד למעלה. ההצלחה שלהם היא הצלחה שלנו".
אם לרגע אמקד את הזרקור עליך. העניקו, בין השאר, לראש העיר נתניה וכמובן גם לך את הכבוד להעניק מדליה. מהי התחושה הנלווית?
"אני עוסק בענף השחייה כל חיי מבחירה. אני אוהב את הענף והצלחתו חשובה לי, לכן אני עושה כל מה שידי משגת על מנת למנף את הענף הזה כמה שיותר גבוהה – אם במישור הארצי ואם במשבצת הקטנה שלי נתניה. הענקת המדליה הייתה, מבחינתי, אחת מנקודות השיא האישיות שלי באליפות הזו. מלבד ההתרגשות והכבוד שזכיתי בו, תחשבי שמבחינתי לעמוד מעונב ומסודר על הבמה ולהעניק לשחיינית מדהימה מדליה על ההישג המרשים שלה, סגר מבחינתי מעגל של שנתיים בו אני משקיע מזמני, כספי וכוחי כדי שהפרויקט הזה יהיה סיפור הצלחה".
עכשיו, כשהתחרות הסתיימה והמשלחות כבר עזבו, מה לדעתך עשתה האליפות הזו לענף השחייה בארץ?
"אני אענה לך באופן הכי אמיתי וכנה שיש, כולי תקווה שמקבלי ההחלטות ברמה הארצית ישקיעו יותר. לפני כשנתיים, עוד בטרם קיבלנו את האישור הסופי לכך שאליפות אירופה תתקיים על אדמת ישראל, עלתה בי המחשבה לפרוש מהענף. אחרי שנים של מאמץ נפשי ופיזי הרגשתי שאפסו כוחותיי ואין לי עוד עניין להשקיע מעבר. מיד עם קבלת ההחלטה לקיים את התחרות כאן, הזזתי את המחשבה הזו הצידה. היום אני יכול להגיד לך שהתחרות שהתקיימה פה בוינגייט, החזירה לי את הרוח למפרשים ובעיקר נתנה לי ריענון קל והזכירה לי מדוע אני עושה את מה שאני עושה. ברמה המקומית, דווקא לאור שיתוף הפעולה הנהדר עם עיריית נתניה ועם ראש העיר, מרים פיירברג-איכר, אני מקווה שגם שם ימנפו עוד יותר את הענף. החלום שלי הוא, שתיבנה בנתניה בריכת שחייה ראויה שתאפשר לשחיינים להתאמן כפי שמגיע להם, ושלא יקרה מצב כמו לפני חודש, למשל, שבגלל שבריכת וינגייט הייתה סגורה בשל ההכנות לאליפות, נאלצנו לטוס למחנה אימונים בחו"ל".
