המייל האדום
ביום רביעי (היום) אמור להגיע לשיאו המאבק הציבורי אותו מנהלים תושבי צפון העיר, הורים לילדים בגני הילדים, הדורשים מעיריית נתניה לחלק את הנטל ולפזר את ילדי המסתננים הרשומים מאריתריאה בכל גני הילדים בעיר. המאבק הציבורי המקומי, כמו גם מאבק תושבי דרום תל אביב, צפוי לעלות (שוב) לדיון בכנסת. בינתיים, הספיק ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לסייר בדרום תל אביב, ואילו שר הפנים אריה דרעי הודיע, כי הורה לפתוח מחדש את ההסכמים מול מדינות אפריקה – הסכמים שנחתמו במטרה לאפשר גירוש גם שלא מרצון של מסתננים רשומים – תמורת תשלום נאה מתנת המדינה.
נתניה בוערת – העירייה מזגזגת
לפני כחודש נחשף בתקשורת, כי עיריית נתניה מתעתדת לפתוח גן ילדים המיועד לילדי אריתריאה בשכונת סלע. החשיפה עוררה, כצפוי, זעם רב בקרב תושבי השכונה הוותיקה בה חיים תושבים מחתך סוציו אקונומי בינוני ומטה. עיריית נתניה חזרה בה והודיעה, כי תפעל לפיזור הילדים על-פי חוק. אלא, שאליה וקוץ בה: אם עד שנה שעברה פוזרו הילדים באופן שוויוני בגני הילדים הממלכתיים והממלכתיים-דתיים באזור מרכז העיר וצפון העיר, הרי שבשנת הלימודים הנוכחית הודיע משרד החינוך כי שיבוץ ילדי אריתריאה בגני הילדים הממ"דים אסור, וכי העובדה שבנתניה התעלמו במשך שנים ארוכות מחוזר מנכ"ל משרד החינוך, אינה משנה את העובדה.
עיריית נתניה, שחזרה בה כאמור מהחלטתה לשבץ את הילדים בגן ייעודי בשכונת סלע, חזרה בה שוב – הפעם בדקה אפשרות שיבוץ הילדים בגן ייעודי בצפון העיר. גם הפעם, בעקבות זעם הציבור המתגורר בצפון העיר, חזרה בה העירייה.
נכון לשנת הלימודים הנוכחית לומדים על-פי חוק חינוך חובה 136 ילדי מסתננים רשומים, פליטים או עובדים זרים בגני הילדים בצפון ובמרכז העיר. 26 ילדים נוספים לומדים בבתי הספר היסודיים. על-פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך מחויבת עיריית נתניה לספק לילדים גני ילדים במרחק של שני קילומטר אווירי ממקום מגוריהם. זה גם מה שמרתיח כל-כך את מובילי המאבק בצפון העיר, הדורשים חלוקה בנטל עם גני ילדים נוספים, בכל שכונות העיר. "עיריית נתניה יכולה וצריכה לממן הסעות. גם מבחינת אינטגרציה זה נכון וטוב יותר", אמרה לנתניה און ליין אחת התושבות.
מאבקם הציבורי של תושבי צפון העיר נחלק לשניים: החלק הציבורי הכולל מחאה ציבורית, שבשיאה הפגנה שתתקיים היום (רביעי) בניין העירייה ומאחוריה פעילים חברתיים מכל קצות הקשת בהם חובב לויטס, בצלאל יעקב ועוד, ופעילות מאחורי הקלעים אותה מוביל, בין השאר, שלומי דגן, יו"ר ועד ההורים בבית ספר הילל צור וחבר ועד צפון העיר.
בהודעה רשמית של מובילי המאבק בצפון העיר נכתב, בין השאר: "אנחנו, הורי הילדים בצפון העיר, בעד קבלת הילדים הזרים למערכת החינוך – אך בצורה חכמה, שוויונית ובטוחה. דרישותינו לא השתנו מההתחלה והם: חלוקה שווה בכל הגנים בעיר- ילד אחד בגן, בדיקה של חיסונים ואישור בריאות, מיגור וטיפול במבנים הלא חוקיים והשוהים הלא חוקיים. כל פרשנות אחרת, איננה דעתנו כקבוצת מאבק. אנחנו דורשים מראש העיר וחברי המועצה לשבת איתנו ולהגיע לפתרון הבעיה. אנחנו נמשיך בכל דרך עד אשר נגיע לפתרון שמתאים לנו ויבטיח את העתיד שלנו ושל ילדנו כאזרחים בעלי זכויות".
הצעה לסדר ברוח דומה, אותה העלתה חברת המועצה עו"ד ענת לביא אזולאי, תדון היום בישיבת מועצת העיר – כאשר בנושא ובפתרונות אפשריים מעורבים כמעט כל חברי מועצת העיר כשהבולטים בהם עם חברי המועצה יוסי דורון ורפאל ימין מצד סיעתה של ראש העירייה, סגנית ראש העירייה עו"ד שירי חגואל-סיידון, מחזיק תיק החינוך המיועד חבר המועצה עקיבא יצחקי וחברי המועצה מטעם האופוזיציה – חברי סיעתו של הרצל קרן – עופר אורנשטיין ודניאל מהרט.
נתניה תחתית – הסיפור האמיתי שנוח לפוליטיקאים להדחיק
בחודש אוגוסט 2012, בתום עשור של כתבות תחקיר אותן פרסם נתניה און ליין, פונו בשקט ובהסכמה ארבעה מתחמי מגורים בהם התגוררו באותה עת כ-600 מהגרים, שוהים בלתי חוקיים זונות ונרקומנים. הערכות באותה עת דיברו על-כך, שבמתחם "נתניה השנייה", המשתרע על-פני עשרה רחובות, אלפי מ"ר שהפכו למגורי דחק. באותה עת, עיקר הביקורת שהופנתה הייתה לעבר תפקודו, או ליתר דיוק אי תפקודו, של מינהל ההנדסה. פעם אחר פעם הביך נתניה און ליין את עיריית נתניה והוכיח, כי מערך הפיקוח העירוני בתחום הבנייה לא רק שלא ביצע עבודתו נאמנה, אלא כלל לא היה במבנים עצמם
מאז עברו הרבה מים בירדן, ומרבית המתחמים שפונו ויועדו בהמשך, על-פי חברי מועצת העיר, להפוך לדירות המותאמות לסטודנטים ולזוגות צעירים, אוכלסו מחדש במסתננים רשומים. גם כן, לאחר שבעלי המתחמים התייאשו מקצב עבודת העירייה וגם כיוון שבפועל, מדיניות ברורה לא הייתה אז.
על-פי הערכות רשמיות, בנתניה שהו נכון לחודש מרץ 2012, כ-2100 שוהים בלתי חוקיים ומהגרים – 250 מתוכם מהגרים מסודן ללא אשרות שהייה, 1000 מהגרים מאריתריאה עם אשרות שהייה. השאר, כך על-פי הערכות, שוהים לא חוקיים מהרשות הפלשתינאית ועובדים זרים בעלי אשרות עבודה ממדינות שונות, ביניהן סין.
נכון לחודש אוגוסט 2017 שוהים בנתניה כ-1500 מסתננים רשומים ושוהים בלתי חוקיים מהרשות הפלשתינאית.
לפני 13 שנה עורר תחקיר עיתון נתניה און ליין זעזוע בעיר, כשחשף את התנאים בהם חיים מאות עובדים זרים במתחמי מגורי דחק באזור השוק העירוני וכן באזור התעשייה הישן. גם במקרה זה, פעם אחר פעם הביך העיתון בכתבות תחקיר את עיריית נתניה, שטענה בכל פעם כי ייעשה מעשה, אך בפועל לא נעשה דבר. לשיאו הגיע המצב, שראש עיריית נתניה הורתה למנכ"ל העירייה דאז לקיים, יחד עם מהנדס העיר, סיור במקום – הפעם בהדרכתו של כותב שורות אלה (ד.פ), שהכניס את בכירי העירייה, לראשונה, אל תוך המבנים, בהזמנת השוהים הבלתי חוקיים שגם הם התלוננו על תנאי התברואה הקשים. אז גם גילו בכירי העירייה, שפקחי הבנייה באותה עת מעולם לא ביקרו בתוך המבנים עצמם, בין השאר, כיוון ששעות עבודתם מחייבות אותם ללכת הביתה אחה"צ, ואילו המהגרים והמסתננים שעובדים בשעות אלה חוזרים לבתיהם מאוחר בערב. בעיה זו, אגב, נמשכת עד היום.
בכיר בעירייה: "הבעיה היא, שאין קשר בין החלטות מועצה לבין מה שקורה בפועל. מועצת העיר צריכה להחליט האם נכון יהיה לשנות את ייעוד מבני התעשייה למבני מגורים", ציין גורם עירוני בכיר והוסיף: "אנחנו במצב שלא בולעים ולא מקיאים. מצד אחד האכיפה נגד בעלי המבנים היא מינורית, מנגד כל התחום ההנדסי של שינוי תב"ע או פינוי-בינוי תקוע לחלוטין… אז תהיה עוד ישיבת מועצה, וכמו שממשלת ישראל למעלה מעשור לא באמת מצליחה להתמודד עם המסתננים והפליטים בצורה יעילה, כך גם עיריית נתניה – כמו ערים רבות אחרות – מעדיפה יותר לדבר ופחות לעשות".
בשנת 2010, בעקבות כתבת תחקיר נוספת בנתניה און ליין, וסדרת שאילתות של האופוזיציה העירונית שנדונה במועצת העיר, שונתה המדיניות העירונית, ובצעד מקיף – לראשונה – החלה העירייה לבחון את האמצעים המשפטיים העומדים לרשותה. בעקבות אסון פיצוץ הגז שארע בקיץ 2011 בכיכר העצמאות בנתניה, הרחיבה העירייה את מדיניות האכיפה והחלה להשתמש באמצעים המשפטיים העומדים לרשותה, ביניהם, צווים לניתוק חשמל ומים, סגירת ואטימת מבנים המוגדרים כמסוכנים וטיפול משולב. את עיקר הפעילות מיקדה באזור השוק – תוך התעלמות שהבעיה מקיפה רחובות רבים נוספים.
אין מדיניות
סוגיית "נתניה השנייה" בהיבט הכולל הגיעה, בפעם הראשונה לשולחן מועצת העיר בשנת 2010, לאחר שחבר המועצה באותה עת, עו"ד שלמה רוזנווסר, ביקש לדעת, בעקבות תחקירי העיתון, מה עושה עיריית נתניה בנדון – לפחות בהיבטים בתחום אחריותה. בין השאר, בקביעת מדיניות ובקידום פתרונות למבנים ששימשו בעבר מלטשות.
בחודש פברואר 2012 עלה נושא מתחם "נתניה השנייה", המקיף אזורים ממוקדים במרכז העיר, מסביב לשוק העירוני וכן מסביב לתחנה המרכזית באגד – שוב לכותרות – הפעם בעקבות שורת מקרי פשיעה ואלימות אשר בוצעו על-ידי פליטים מסודן ומאריתריאה. בדיון מקיף אותו הובילה ראש העירייה, מרים פיירברג-איכר, נתקבלה הסכמה חוצת מפלגות וסיעות, לתת עדיפות עליונה לגיבוש תכנית בינוי מקיפה וזירוז הליכי שינוי תב"ע למבנים מיושנים.
רחוב אחד העם נבחר כרחוב ראשון מבין רחובות גוש "נתניה השנייה" סביב התחנה המרכזית, ובאמצעות כוח משימה מיוחד, המחויב בדיווח שבועי למנכ"ל העירייה, הוחל בפעילות מול חמישה בניינים במקביל. במתחם השוק ברחוב זנגביל, הוחל הליך תכנון מחודש לבניינים – הן בהיבט החזותי והן בהיבטים הפנימיים, בחלוקה מחודשת של דירות – הליך שהיה אמור להיות מבוצע רק לאחר שבעלי הנכסים יעמדו בכל הדרישות. אלא, שפעם נוספת, מה שהחל בקול סערה רמה, הסתיים בקול דממה דקה. בזנגביל עדיין מתפללים לשינוי ייעוד, ואילו באזור לילינבלום רק מבנה תעשייתי אחד, קטן יש לומר, שינה ייעוד וניצל את זכויות התמ"א להפיכת המבנה לבית מגורים. כל השאר נתקעו בנבכי הבירוקרטיה, באין מדיניות ברורה, באין פתרון לחניות במקרה של תמ"א ובאין כדאיות כלכלית במקרה של פינוי בינוי – הכל כולל בירוקרטיה אין סופית ופקידי עירייה שבעיקר אומרים מה אי אפשר לעשות, ולא מה כן ניתן.
בפועל, נכון לשנת 2017, מרבית התכניות שהיו על הנייר לא יושמו – בעיקר בגלל הליכים בירוקרטים ומדינה ששינתה כל תקופה את החוקים. "הבעיה היא, שאין קשר בין החלטות מועצה לבין מה שקורה בפועל. מועצת העיר צריכה להחליט האם נכון יהיה לשנות את ייעוד מבני התעשייה למבני מגורים", ציין גורם עירוני בכיר והוסיף: "אנחנו במצב שלא בולעים ולא מקיאים. מצד אחד האכיפה נגד בעלי המבנים היא מינורית ועיקר הטיפול נעשה נגד בעלי עסקים טעוני רישוי (מעל 90 עסקים נסגרו). מנגד, כל התחום ההנדסי של שינוי תב"ע או פינוי-בינוי תקוע לחלוטין, וגם אם יבוצע ייקח שנים רבות. לזה יש להוסיף את הבירוקרטיה, הסחבת, הקושי של מערך הפיקוח במינהל ההנדסה להתמודד עם המבנים. אז תהיה עוד ישיבת מועצה, וכמו שממשלת ישראל למעלה מעשור לא באמת מצליחה להתמודד עם המסתננים והפליטים בצורה יעילה, כך גם עיריית נתניה – כמו ערים רבות אחרות – מעדיפה יותר לדבר ופחות לעשות".
התגובות
מעיריית נתניה נמסר בתגובה, כי "חוק חינוך חובה מחייב את הרשות המקומית לשבץ את התלמידים הזרים במערכת החינוך של העיר בה הם מתגוררים וכך נהגה גם עיריית נתניה. מדובר בהחלטה ממשלתית וכל טענה בנושא צריכה להיות מופנית לממשלה. עיריית נתניה פעלה בנושא רגיש זה, בצורה הטובה ביותר על מנת לאפשר לילדים מענה חינוכי ושיבצה את התלמידים בכ-40 גני ילדים ברחבי העיר ובסמוך לסביבת מקום מגוריהם. מדובר בפריסה נרחבת במגוון שכונות שונות עם מגוון אוכלוסיות".
לשאלת העיתון בנושא הסעת התלמידים ופיזורם באופן שוויוני יותר נמסר בתגובה, כי "שיבוץ הילדים נעשה בהתאם לסביבת מגוריהם ובמטרה שיעמוד במרחק הנדרש על מנת שלא יידרשו הסעות. אנו פועלים על פי הקריטריונים שקבע משרד החינוך בנושא".
בעניין אי-האכיפה בפועל נגד בעלי מבנים תעשייתיים אשר הפכו המבנים לבתי מגורים בניגוד לחוק, בחרה העירייה להתעלם מהחלטות שניתנו בעבר במועצת העיר ולמסור, כי "העירייה מקימה יחידה מיוחדת שתטפל בתופעות מעין אלה – המהוות בעיה ארצית ובמיוחד בערים גדולות ומרכזיות". לנתניה און ליין נודע, כי היחידה תכלול פקח הנדסה שיצורף למערך האכיפה והשיטור העירוני.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה, בקשר לדרישתם של חלק מראשי המאבק בצפון העיר להצגת פנקסי חיסון של ילדי הזרים, כי בניגוד לשמועות "ילדי העובדים הזרים מקבלים את כל השירותים, החיסונים והבדיקות שעוברים ילדי ישראל בטיפות חלב ובתי הספר". גורם בכיר במשרד החינוך הוסיף לנתניה און ליין, כי "אחוז ילדי העובדים הזרים המקבל את כל השירותים הבריאותיים, גבוה יותר מאחוז באוכלוסייה הישראלית – שחלקה מתנגד לקבלת חיסון".
·
