בפגישת עבודה רשמית, בהשתתפות מפקד המחוז של פקע"ר (פיקוד העורף), אלוף משנה אריאל בליץ, מנהל המחוז מטעם משרד הביטחון עופר שושן וראש עיריית נתניה מרים פיירברג איכר, הודיעו גורמי המקצוע כי העיר נתניה במוכנות גבוהה להתמודדות עם מקרי חירום ביטחוניים וכן אסונות טבע.
בפגישה השתתפו בנוסף: סגן ראה"ע אפרים בולמש המשמש כמחזיק תיק הביטחון וכן הפקידות הבכירה בעיריית נתניה, בהם, מנכ"ל העירייה יורם כהן וחברי מטה החירום העירוני: ראש מינהל האכיפה הפיקוח והבטחון אלון אהרון ומנהל אגף החירום יוסי בר, במטרה להציג ולאשר תרחישי איום ותכניות חרום של עיריית נתניה לכל שעת חירום.
מפקד המחוז, אל"מ אריאל בליץ, ציין בסיפוק את היערכות העירייה לשעת חרום ואת המוכנות הגבוהה של המטות המקצועיים.
ראש עיריית נתניה מרים פיירברג-איכר ציינה כי "עיריית נתניה משקיעה רבות בתרגול תרחישים לשעת חירום בשיתוף כל זרועות הביטחון וכן בסדנאות והכשרות לבעלי תפקידי החירום בעירייה. כולי תקווה שלא נזדקק לכך, אולם ללא ספק, תרגול מוכיח את עצמו למוכנות מיטבית בשעת אמת".
נתניה: תכניות לשעת חירום – מה זה כולל?
אם בעבר כללו התכניות להתמודדות מצבי חירום ביטחוניים וכן אסונות טבע, בעיקר התמודדות מול פיגועי טרור ורעידות אדמה, החל משנות ה-90' הורחבו כל העת התכניות.
כיום, כוללות התכניות את כלל גורמי הביטחון ומערך ההצלה (כיבוי אש, בית חולים לניאדו, מד"א), מומחים לטיפול בתשתיות (מי נתניה, חברת החשמל), צוותי סיוע ואכיפה (עיריית נתניה, משטרת נתניה, מתנדבי משא"ז) ועוד. בכל שנה מחדש מתקיימות תרגולות, בפיקוח פיקוד העורף ומשרד הביטחון, בהן נבדקות התכניות באמצעות תרחישים אפשריים: החל מפגיעת טיל (כימי, ביולוגי או רגיל) במוסד חינוכי וכלה ברעידת אדמה הפוגעת אנושות בתשתיות, באספקת מים וחשמל ואף משבשת את אמצעי התקשורת. תרגולות אלה, שנבחנות ומפוקחות בזמן אמת על-ידי אנשי מקצוע, משמשות בסיס לשיפור נהלים בזמן חירום, חידוד פעולות ושיפור זמן תגובה – זאת באמצעות הקמת חדרי מצב, הצבת והכשרת מבנים לשעת חירום בקליטת עשרות ומאות נפגעים בו זמנית, טיפול במחסני חירום וטיפול במקלטים ציבוריים שאומנם הפכו לפחות רלוונטיים – אך עדיין במצבים מסוימים הם יעילים.
כתבות נוספות העשויות לעניין את קוראי נתניה און-ליין:
צריכת חשמל: האם עיריית נתניה חסכונית או בזבזנית?