חיים את החלום

תרבות השתייה בישראל היא סוג של רומן מורכב בין שני קצוות שונים, בקצה הראשון ישנם אלה ששותים לשוכרה ובקצה השני של המתרס, אלה המבינים באלכוהול ושותים באופן מתון לצורך הנאה. ג'נט ודניאל סיסטר משתייכים לקבוצה השנייה. השניים, שעלו לישראל מטעמים ציוניים ובחרו מאותם טעמים לקבוע את משכנם בעיר קצרין, חולמים על אלכוהול ציוני – אלכוהול שאינו מתועש.

בריאיון לנתניה און ליין – נתניה מדבר דניאל על מפעל הבוטיק "דניאל'ס", המנטליות השונה בין אזור לאזור בכל הקשור לצריכת אלכוהול והשוני בין אלכוהול המיוצר בבוטיק לבין אלכוהול מתועש. שיחה על שתייה, תרבות שתייה ומה שביניהם.

נולדת באורגוואי, למדת את רזי האלכוהול באיטליה וברזיל ועשית עליה יחד עם אשתך ג'נט לארץ לפני קצת יותר מעשור. למה בחרתם דווקא בייצור ובפיתוח משקאות אלכוהוליים?
"אתחיל מהתחלה. ההחלטה לעלות לישראל בשנת 2003 הייתה משותפת לשנינו. גדלנו וחונכנו בבתי ספר יהודים, הכרנו את ערכי הציונות והתאהבנו בהם. עוד כילדים אהבנו את ישראל – אפילו לפני שהכרנו אותה. כאשר בגרנו, הרגשנו שזה הזמן הנכון לממש את אהבת המולדת שבאנו ולפתוח דף חדש של חיים יהודיים ציוניים. היה חשוב לנו לתרום מהידע שלנו, בפיתוח משקאות אלכוהוליים בעלי מאפיינים וטעמים המזוהים עם ישראל – בין אם מדובר בליקרים בטעמים ייחודיים כליקר רימונים או תמרים, ובין אם פיתוח משקאות קיימים כדוגמת עראק, אבל בטעמים".

האם ההחלטה להתגורר ולפתוח את מפעל וחנות הבוטיק דווקא בעיר קצרין, גם כן נובעת ממניעים ציוניים?
"בהחלט כן. הבחירה לגור בקצרין בה אנו מתגוררים עד היום עם המשפחה, הגיעה בעקבות האהבה לעשייה. קצרין היא בירת רמת הגולן וסמל בפני עצמה. מקום מדהים, שצריך להמשיך ולפתח כחלק מחיזוק האחיזה בארץ, בגידול באוכלוסייה, בפיתוח עסקי. אנו מאמינים, שכדי להרגיש שהעשייה שלנו היא משמעותית ותורמת, יש לתת את הכל. כעת, לראשונה, אנו מרחיבים את אזור ההפצה ועושים את דרכנו לכיוון השרון. אנחנו יוצאים מהחממה הצפונית וקופצים למים העמוקים".

ביחס לעולם, עד כמה תרבות שתיית האלכוהול בישראל מושרשת ויציבה ביחס לארצות אחרות בהן ביקרת?
"אחד הדברים היותר יפים במדינת ישראל, בעיני, היא תופעת קיבוץ הגלויות. בישראל חיים אנשים ממקומות שונים, תרבויות שונות ואיכשהו זה מתמזג יחד ויוצר משהו אחר, מיוחד ושונה. אותו קיבוץ גלויות יוצר פתיחות אצל האנשים. גם אלה המגיעים ממקומות בהם אלכוהול זה לא דבר מותר או נפוץ, לומדים להכיר, ליהנות ולהבין את העולם הזה. אם את שואלת לגבי מה שקורה עם הנוער והשכרות, זה דבר מכוער שלצערי נמצא בכל מקום. חובה לתת עליו את הדעת ולהגביר ענישה, אבל זה לא האלכוהול אליו אנחנו מכוונים".

מה זאת אומרת, מה ההבדל?
"כל משקאות האלכוהול שאנחנו מייצרים במפעל, נעשה בעבודת יד ללא מכונות. מדובר במשקאות אלכוהוליים מאוד איכותיים, שקהל היעד שלו הוא לא אלה שקונים וודקה בפיצוצייה לפני מסיבה ושותים באוטו. מדובר על אלכוהול איכותי, לא מסחרי ומבוקר אשר עשוי מחומרים טבעיים תוצרת רמת הגולן. אנחנו מגיעים עכשיו לנתניה, גם בגלל שיש לנו משפחה בנתניה. ולא רק, מביקורים רבים שלי באזור, כמי שמבין דבר או שניים באלכוהול, נראה שיש פוטנציאל להכניס את אותה תרבות אירופית – בה צריכת אלכוהול על בסיס מדוד וקבוע זה הרבה מעבר גישה של 'לברוח מהמציאות'. ישיבה חברתית המלווה בשיחה והנאה מליקר משובח או עראק בטעמים, כי זה טעים ולא כי בא לו או לה להשתכר".

איך נולד בעצם הרעיון להקמת מפעל בוטיק קטן עם אופי משפחתי הנושא את שמך "דניאל"?

"לאחר מספר שנים של הכרות עם הארץ, הכרת האוכלוסייה ועיסוקים רבים ומגוונים, החלטנו לחזור לאהבה ישנה והיא ייצור אלכוהול. כך נולד מפעל "דניאל" – מפעל משפחתי שמטרתו לייצר בקבוקי אלכוהול כשרים, מגוונים וייחודיים – הן בטעמם והן בעיצוב הבקבוקים".

אתם מקפידים להשתמש בחומרי גלם טבעיים, שמקורם ברמת הגולן. למה?
"מאותן הסיבות שגרמו לנו לעלות לארץ. הערכים הציוניים. את השתייה שלנו אנו מכינים ממוצרים שאנו מגדלים ומפתחים בגולן ביניהם דבש ופירות. המפעל עצמו, אשר הפך למקום עליה לרגל, יושב בקצרין ומושך אליו אנשים הן מהאזור והן מהארץ כולה. לאחרונה הפך המקום גם למרכז בילוי, ואנו משתדלים לספק חוויית שתייה מלאה – הכוללת גם טעימות ממיטב התוצרת החקלאית של הגולן. עבורנו, העלייה לארץ ופתיחת חנות בוטיק ומפעל בוטיק לייצור משקאות אלכוהוליים משובחים על טהרת תוצרי ארץ ישראל, אינה רק חלום שהוגשם – אלא לחיות את החלום ולהגשים את האידיאלים עליהם חונכנו וגדלנו".