נתניה: הוגשה עתירה מנהלית נגד הקמת בתי מלון בחוף פולג

חבר מועצת העיר רני אלוש, מ"מ ראש העירייה בעבר הרצל קרן והפעיל החברתי דוד סלמה, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בלוד, עתירה מנהלית. השלושה עתרו נגד התכנית להקמת בתי מלון בחוף פולג בנתניה. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד עמי הולנדר.

שלושת העותרים טוענים, כי הסכם הפשרה (שנחתם ב-2003 ולו תוקף של פסק דין חלוט),  לא הוטמע בתב"ע שאושר. לפחות בכל הקשור, לכאורה לתוכנית המלונאות (הקמת בתי מלון בחוף פולג). כזכור, הסכם הפשרה, שקיבל תוקף של פסק דין, נחתם בעקבות עתירה שהגיש בעבר הרצל קרן במסגרת מאבקו להציל את שמורת האירוסים, דבר שהושג במלואו, דרישתו לתכנן את המלונות בחוף פולג, בהתאם לעקרונות שנקבעו בתוכנית המתאר הארצית לחופים, באופן שיבטיח את האינטרס של הציבור הרחב בחוף פולג. סעיף זה בהסכם לא בוצע ולכן הוגשה העתירה.

בנוסף טענו, כי לאחרונה התגלו פגמים מהותיים לכאורה. פגמים לכאורה שנלוו להליכי התכנון, למתן האישורים לתב"ע ולתוכניות שנגזרו ממנה.

עוד טענו העותרים, כי לוועדות התכנון השונות נמסר, לכאורה, מידע מטעה והוסתר לכאורה מידע, אשר גרם לאישור התכנית.

העותרים ביקשו מבית המשפט להוציא צו המורה לא לאשר תכניות בנייה המוגשות ביחס למתחם המלונאות. בנוסף, צו שלא להוציא היתרי בנייה. כמו כן ביקשו צו לעצור כל הליך תכנוני, עד לביצוע מלא של הסכם הפשרה.

הסכם הפשרה שקיבל תוקף פסק דין התייחס לחלק הצפוני, ביטל את התוכנית לבניית 420 יחידות דיור בחוף הים והעביר 600 יחידות דיור שתוכננו להיבנות בשמורת האירוסים, לתחום שטח המגורים בתכנית.

לטענת העותרים: החלטת הוועדה המקומית לאישור תב"ע בתי המלון בחוף פולג הינה לכאורה בלתי מידתית

הסכם הפשרה אף התייחס לתכנון מסדרון אקולוגי. זאת בכדי להבטיח לאורך זמן את הישרדותן של שמורות הטבע. ולא רק, אלא גם ערכי הטבע ובעלי החיים המוגנים בתחום התוכנית ובסביבתה. כמו כן נקבע, כי ייבדק הצורך בשמירת הרצף האקולוגי שבין ערכי הטבע של נתניה, שבתחום התכנית – שמורת האירוסים, חוף הים, שמורת נחל פולג ושלולית החורף.

בנוסף נקבע בהסכם הפשרה, כי מתחם המלונאות יבוטל ויתוכנן מחדש כיחידה תכנונית אחת, תוך התאמה מלאה לתמ"א 13.

העותרים טענו, כי בתכנון מחדש של התכנית מופיע, אמנם, מסדרון אקולוגי. אולם, מסדרון זה לטענתם: "לא תוכנן על סמך תסקיר השפעה על הסביבה. מקיף, מקצועי ורציני, כפי שהוועדה המקומית הייתה מחויבת לבצע על פי הסכם הפשרה ופסק הדין".

עוד טענו, כי "אילו קיימו המשיבות את התחייבותן על פי פסק הדין, אזי היו מבוצעים תסקירי השפעה על הסביבה. כמו כן, הייתה משוקללת הכפפת התב"ע גם להוראות תמ"א 34 3ב. הוראה הקובעת שיש לשמור גדות נחל ברוחב 100 מטר מכל צד".

העותרים ציינו, כי בנוסף למפגעים האקולוגיים והסביבתיים, תגרם גם פגיעה מהותית באיכות חיי תושבי עיר ימים ורמת פולג. לטענתם, כפי שעולה בעתירה, בשל מטרדי תנועה הקיימים כיום ושיחמירו משמעותית בעתיד. זאת, לדבריהם, בהעדר פתרונות תחבורתיים לרכבים הרבים שיתווספו לאזור בדרכם לבתי המלון ולשטחים המסחריים המתוכננים.

"ההחלטה של הוועדה המקומית לאשר את התב"ע, מעבר להיותה פעולה שיש בה משום ביזיון פסק הדין של בית המשפט, הינה החלטה בלתי סבירה. היא תוצאה של הליך תכנוני לקוי. במסגרתו הסתירה הוועדה המקומית מידע מהותי ממוסדות התכנון. מוסדות שדנו ברכיביה של התב"ע, והחליטו לאשרה על בסיס מידע חסר" נטען בעתירה.

מעיריית נתניה לא נתקבלה תגובה לטענות המועלות בעתירה.