בית הדין הרבני האזורי בנתניה החליט לקבל את תביעתה של אישה לגירושין על רקע חשדנות אובססיבית של הבעל, אולם האישה נקלעה למבוי סתום ולא תוכל לקבל גט פיטורין לאלתר. הסיבה: אין אפשרות לסדר גט כל עוד הצדדים מתגוררים תחת קורת גג אחת ובאותה הדירה.
דייני בית הדין הרבני בנתניה הדיינים הרב שלמה שפירא – אב"ד, הרב אברהם מייזלס והרב אריה אוריאל, הציעו שורה של רעיונות יצירתיים לפתרון הבעיה, אבל הם מנועים מלפסוק בנושא מאחר והדיון בענייני הרכוש מתנהל בערכאה אחרת – בבית המשפט לענייני משפחה.
לפני כשנה פנתה האישה לבית הדין והגישה בקשה לקבלת גט. האישה טענה, כי בן זוגה חשדן באופן אובססיבי – אינו מאפשר לה לצאת מהבית, חוץ מעניינים הכרחיים כגון עבודתה.
עוד טענה, כי בשל חשדנותו אסר על בעלי מלאכה להיכנס לבית לצורך תיקונים חיוניים. כמו כן ביצע מעקבים אחרי אשתו כשיצאה לעבודה, זאת כדי לוודא שאין היא נפגשת או משוחחת עם זרים. לדבריה גם בתוך הבית נהג לכנותה במילים בוטות ולפני הילדים.
בנוסף טענה האישה, כי הוא עצמו מרבה להעדר מן הבית ומבזבז את כל משכורתו על ענייניו האישיים שאינם ידועים לה. לגיבוי הטענות הביאה האישה שלושה עדים כולל הבת המשותפת של בני הזוג, שתיארה את המצב העגום בבית והטילה את האשמה על אביה. מנגד טען בן הזוג, בפני בית הדין, כי התנהגותו היא נורמטיבית וטבעית.
לאחר דיון מעמיק קיבלו דייני בית הדין הרבני בנתניה עקרונית את טענות האישה. הדיינים שוכנעו, כי היא מאסה בבעלה לחלוטין והחליטו כי "על הצדדים להתגרש זה מזה".
בדרך כלל קובעים הדיינים בצמוד להחלטה מועד לסידור הגט, אבל הפעם נקלעו בני הזוג והדיינים לתסבוכת שמנעה את יישום ההחלטה ואת קבלת הגט. הסתבר שהאישה ובן זוגה חיים, עדיין, תחת קורת גג אחת ובאותה דירה. במצב זה אין אפשרות הלכתית לסדר גט. הסיבה: בני הזוג לא פתרו את בעיית חלוקת הרכוש ביניהם.
הדיינים הציעו שורה של רעיונות לפתרון קבוע או זמני, אבל נמנעו מלפסוק בנושא הרכוש מאחר והאישה הקדימה והגישה תביעה מקבילה בענייני הרכוש לבית המשפט לענייני משפחה והסמכות בנושא מסורה לו.
בהחלטתם, קבעו דייני בית הדין הרבני בנתניה: "א. מקבלים את תביעת האישה לגירושין. על הצדדים להתגרש זה מזה בהקדם. ב. מכיוון שהצדדים מתגוררים תחת קורת גג אחת, בית הדין מנוע הלכתית מסידור גט פיטורין. לכשיודיעו הצדדים על הפרדת מגוריהם יקבע בית הדין מועד לסידור הגט. ג. אם אחד הצדדים יעזוב את דירת המגורים כדי לאפשר סידור הגט, הצד שישאר ישלם לצד שעזב דמי שימוש ראויים".
מנהל בתי הדין הרבניים, הרב שמעון יעקבי, ציין, כי פרשה זו מדגימה מדוע בהליכי גירושין עדיף לכרוך את כל הנושאים יחדיו בבית הדין הרבני. הרב יעקבי הדגיש, כי "האישה פיצלה את תביעותיה לשתי הערכאות. היא פנתה לבית הדין הרבני בתביעה לגירושין בלבד, היא קיבלה אמנם את מבוקשה בפסיקה לגירושין, אבל אי אפשר לקדם זאת. אם גם נושא הרכוש היה נדון בבית הדין, אפשר היה לתת הוראות מחייבות באותו פסק דין גם בנושא הדירה".