פקונדו ארנה מלך בשר ודם

התרגשות מטורפת, כמות צילומי סלפי שלא תבייש את ספר השיאים של גינס, מתנות ומעל הכל אהבה הדדית בינו לבין המעריצות שבביקורו הקודם בארץ היו נערות מתבגרות והיום הן לגמרי נשים. זה מה שאפיין את ביקורו של פקונדו ארנה בישראל 2015.

הבלונדיני ההורס שהגיח לחיינו בטלנובלה הנוסטלגית "בובה פראית" לפני עשור וחצי נחת בישראל ביום ראשון שעבר, כשהוא מלווה באשתו ואם שלושת ילדיו, הדוגמנית מריה סוסיני ולהקתו. מלבד כישורי המשחק ארנה מתחזק בשנים האחרונות קריירה מוסיקלית. הפעם, על-תקן זמר, התייצב פקונדו לשתי הופעות בלבד – זאת כחלק מסיבוב ההופעות הבינלאומי SALIR A TOCAR.

המופעים עצמם, כצפוי, עם כרטיסים שנמכרו מראש באולם מלא נשים, הבליטו עוד יותר עד כמה לא נס ליחו של פקונדו הרומנטי והשרמנטי. עד כדי כך רומנטי, שלקראת סוף המופע הזמין פקונדו את הזמרת הנתנייתית, אורלי גואטה, שבימים כתיקונם משמשת כזמרת הליווי של אייל גולן, לשיר עימו שיר. מבחינתה זו הייתה הגשמת חלום ילדות ומבחינתו, כמו שאמר מעל הבמה, סגירת מעגל לביקור חלומי בישראל.

אם לרגע עבר למישהו בראש שפקונדו שייך לדפי ההיסטוריה וכך גם המעריצות שלו מפעם, הרי שהמציאות חזקה מכל ניחוש: אותן הבנות שבביקור הקודם (במסגרת ערוץ ויוה בשנת 2000) היו נערות בגיל העשרה והיום נשים בוגרות, חלקן בעלות משפחה וילדים, פקדו את המלון יום ולילה – גם במחיר השארת הילדים עם הבעל או הבייביסיטר – רק כדי לזכות ולו לדקה בחיבוק, נשיקה וכמובן סלפי עם כוכב ילדותן.

את הריאיון לנתניה און ליין ביצענו בספרדית. לצדו ישבה רעייתו. היה לו נוח לדבר בספרדית. בכל זאת, לא תמיד ניתן להסביר הלך רוח ולתרגם ביטויים בצורה מדויקת בשפה שהיא לא שפת האם.

פקונדו, מאז שהגעת לביקור בישראל עברו, כמעט, 15 שנה, למה התעכבת כל-כך?
"הזמן עובר מהר מבלי שנרגיש, בפועל באמת עברו חמש עשרה שנה מאז שהייתי פה פעם אחרונה, אבל זה באמת לא מרגיש לי שעבר כל-כך הרבה זמן. אצלנו אומרים, שאדם שם לב שעבר הזמן רק אחרי שהוא עבר וזה נכון. במהלך הזמן הזה לקחתי חלק בפרויקטים רבים, תרגמתי את האהבה שלי למוסיקה למופע של ממש עם הלהקה שלי. זה, מבחינתי, חלום שהתגשם. כמובן, שגם חיי האישיים עברו שינויים רבים, היום אני נשוי ואב גאה לשלושה ילדים מדהימים. כשחושבים על זה ככה, תראי כמה הספקתי".

מה גרם לך לחזור לישראל חוץ מההופעות עם הלהקה?
"הישראלים הם אלה שגרמו לי לחזור לישראל. הביקור הראשון פה גרם לי להתאהב במקום ובאנשים. קבלת הפנים והחום להם זכיתי כבר פעמיים, הם מה שגורמים לי לרצות לבוא שוב. האנשים פה טובים ומאוד חמים וזה משהו שכיף לחוות. הכנתי את אשתי מראש שישראל זה מקום מיוחד ואחרי שמבקרים בישראל קשה מאוד לארח אנשים בבית שלך. קשה עד בלתי-אפשרי להשתוות או להתעלות על האירוח הישראלי. היא הבינה את זה אחרי יום אחד שהיא פה".

המצב הביטחוני במדינה לא פשוט בימים אלה. לא חששת להגיע? לא חשבת לבטל?
"לרגע לא חשבתי לבטל את הביקור ואני לא מפחד להיות פה. אני מגיע מארגנטינה. שם יש לא מעט מקרי אלימות מכל מיני סיבות. גם פה יש מקרי אלימות מסיבות שונות. התראיינתי לא מעט ביומיים האחרונים והשאלה הזו חזרה על עצמה, כמעט, בכל ראיון. לצערי, באנגלית, לא הצלחתי להעביר את המסר המדויק אותו חשוב לי להעביר בנושא ועכשיו אני כן יכול: אותי לא מדאיג להיות פה בזמן שיש אלימות. אותי מדאיגה העובדה שיש אלימות. אם מההפקה היו אומרים לי שלא בטוח לקיים את ההופעה, הייתי נשאר בארגנטינה וכשהמצב היה נרגע הייתי לוקח טיסה על חשבוני כדי להופיע בישראל"

בכל זאת, את שלושת הילדים השארת בבית
"לא הבאתי את הילדים איתי, כי הם עדיין קטנים מכדי להבין את הסיטואציה. אני גם לא יכול לתת להם את תשומת הלב לה הם זקוקים. אשתי, שהיא הדבר החשוב לי בעולם בדיוק כמו הילדים שלי, כן באה איתי לפה. אם, בטעות, הייתי מרגיש שזה לא בטוח, לא הייתי מסכן אותה ואותי. אני היום גבר בן 43, איש משפחה שמסתכל בצורה אחרת על הדברים. לא הייתי מסכן את המשפחה שלי בכל צורה וגם לא את הקהל שלי. אם היה ולו הספק הקטן ביותר שלא בטיחותי לקיים את המופע, הייתי מבטל את המופע ודוחה אותו למועד אחר – אבל אם אנחנו מדברים עכשיו – זה אומר שאני שלם לחלוטין עם ההחלטה שלי להיות פה היום".

איך אתה מצליח לשלב בין קריירת המשחק לבין האהבה שלך למוזיקה?
"אלה שתי אהבות מאוד שונות, אבל מאוד דומות אחת לשנייה. את דרכי התחלתי עם סקסופון ברכבת תחתית. משם התגלגלתי למשחק. בשנה האחרונה לקחתי עוד צעד קדימה והרמתי מופע יחד עם הלהקה שלי, אבל לרגע לא זנחתי את המשחק. אני מצליח לעשות את זה במקביל. אני לא יודע לומר לך מה אני אוהב יותר ואני גם לא חושב שצריך לבחור".

אתה רואה את עצמך חוזר לעוד ביקור בישראל?
"בוודאי, אין לי ספק והפעם אני מבטיח שזה לא ייקח 15 שנה"