עמאר אבו דקה, תושב טול כרם, הורשע ביום חמישי השבוע ברצח יצחק אלגבי ז"ל מאביחיל. בתאריך 22.10.12 קשרו הנאשמים אבו דקה והאדי מוסא עם אכרם פרגאללה קשר, לפרוץ לבתים ולגנוב כלי רכב באזור השרון. אכרם פנה למרואן עמר וסוכם, כי מרואן יסיע את השלושה למקום ההתפרצות, תמורת תשלום.
מרואן אסף את השלושה והסיע אותם לאביחיל, הסמוכה לנתניה. הם היו מצויידים בכלי פריצה. כשהגיעו לאחד הבתים במושב, ניסה אבו דקה באמצעות מברג לפרוץ את דלת הבית, אך האזעקה הופעלה. השלושה קפצו מעל הגדר והמשיכו לכיוון המשק של אלגבי, שנמצא בסמוך. הם פנו ליחידת הדיור בה התגוררה בתו של אלגבי. אבו דקה פרץ את החלון, נכנס פנימה ופתח את הדלת לשניים האחרים. באותה עת יצא אלגבי מביתו לכיוון יחידת הדיור. כשהתקרב הבחין שהדלת פתוחה. אלגבי נכנס פנימה והפתיע את השלושה. אבו דקה אחז בחולצתו ובצווארו של אלגבי. בין השניים התפתח מאבק שבמהלכו דקה אבו דקה את אלגבי באמצעות מברג והאדי חבט בראשו באמצעות מברג שהיה בידו.
כתוצאה מהדקירה העמוקה בבית החזה נגרם לאלגבי נזק חמור, זאת בנוסף לפציעות וחבלות בראשו ובזרועותיו. אלגבי נפל בפתח הבית ונפטר כעבור זמן קצר בשל איבוד דם.
אבו דקה, האדי ואכרם נמלטו מהמקום. אכרם יצר קשר עם מרואן, אשר אסף אותם. לבקשתם הסיע מרואן את השלושה למסעדה בבאקה אל גרביה.
אכרם הפך לעד מדינה והורשע בעבירות רכוש, קשירת קשר ושהיה בלתי חוקית. כתב האישום נגדו תוקן והוא נדון לארבע שנות מאסר בפועל. מרואן הורשע בסיוע להתפרצות וסיוע לאחר מעשה. עליו הוטלו שנתיים מאסר בפועל. האדי הורשע בעבירת הריגה ונדון ל-13.5 שנות מאסר בפועל.
אבו דקה הודה ברוב סעיפי האישום המיוחסים לו ואף הודה שברח מהמקום, אולם הכחיש שרצח את אלגבי וטען שלא פצע את אלגבי, לא ידע שאלגבי נפצע קשה ונפטר ולא ידוע לו כיצד הוא נדקר. עוד טען הנאשם, כי בכל שלבי המנוסה לא שוחחו השלושה בניהם על מה שהתרחש בבית.
שופטי בית המשפט המחוזי – מרכז לוד, ליאורה ברודי, מנחם פינקלשטיין – סגן נשיא בית המשפט ורמי אמיר החליטו פה אחד על הרשעתו של אבו דקה ברצח אלגבי. השופטים קבעו, בין היתר, כי "טענת הנאשם שבעת שהוא נמלט מהזירה עמד המנוח על רגליו כשהוא "חזק", המסקנה המתבקשת מהתנהגותו זו של הנאשם ומכך שמבואת הבית היתה מגואלת בדם, היא שהנאשם היה אדיש לאפשרות מותו של המנוח. בשולי הדברים ראוי לציין שגם התנהגותו של הנאשם לאחר קטילת חייו של המנוח: אכילה במסעדה יחד עם האחרים, גם היא תומכת בהלך נפש של אדישות לגורלו של המנוח".