המייל האדום
הם גדלו בשכונת קריית נורדאו, התחילו כחמישה ונותרו שניים: קבלו את אורי אלמו ואילק סהלו, חברי "קפה שחור חזק" בראיון על החלום, הלהיטים, הגזענות והאלבום שבדרך.
קשה לפספס את אורי אלמו (23) ואילק סהלו (25), חברי להקת ההיפ־הופ "קפה שחור חזק" שגדלו בשכונת קריית נורדאו בנתניה וכיום כובשים את בימות ישראל. כעת, כשנכנסו לפלייליסט של גלגלצ ושברו שיא אישי ביו-טיוב עם יותר משתי מיליון צפיות לשיר "הכל יהיה בסדר", הם מספרים לנתניה און ליין – ksn מדוע הראפ שלהם הוא לא ביטוי של מצוקה ומדברים, בעיניים נוצצות, על מופע השקת האלבום בחודש הבא.
את אורי ואילק אני תופסת בסופו של יום עמוס אך מספק. רגע לפני זה אני שומעת את הלהיט ההיסטרי שלהם אשר הופץ זמן קצר לפני שהתעוררה מחדש מחאת צעירי העדה האתיופית וכבר לא מצליחה להפסיק לזמזמם את הפזמון.
בשנתיים האחרונות הגיעו "קפה שחור חזק" לכל מקום אפשרי בארצנו הקטנטונת. מועדונים מדן ועד אילת, מתנ"סים, בתי ספר, רדיו, טלוויזיה וכמובן לרשתות החברתיות עם מספר לא מבוטל של קליפים מושקעים שהגיעו למאות אלפי ואף מיליוני צפיות.
לפני הפריצה, עבד ועמל הצמד האלמוני המוכשר במשך תשע שנים על כתיבה, עיצוב הסגנון, בניית קרקע מוזיקלית מגוונת ואג'נדה, שהיא אחד מהמרכיבים החשובים ביותר בהצלחה המסחררת של השניים. לאחר עבודת שטח מרשימה והפיכתם לשם בולט ומרענן בנוף המוזיקלי המקומי, הרבה בזכות אלפי מעריצים מכל רחבי הארץ ומספר סינגלים מצליחים, בקרוב יגישו אלמו וסהלו את אלבומם הראשון והמצופה ארוכות שנקרא "רק לעלות".
מה שלומכם בימים אלה? מתרגשים?
"תראי, חצי מההתרגשות כבר ירדה כי האלבום בחוץ, את החצי השני מעכלים בדרך להשקה ב'בארבי' וכן, כל יום בתקופה הזאתי זו התרגשות חדשה", אומר אורי.
אתם זוכרים בכלל איך הכל התחיל או שכמו רבים וטובים אתם תעצבו את ההיסטוריה?
"בוודאי, כמובן", צוחק. "כמו שאת יודעת, אנחנו תושבי נתניה במקור. גרנו בקריית נורדאו ולמעשה התחנכנו במתנ"ס 'קפה לנוער'. גם הדרכנו בקייטנות וממש גדלנו שם. בשנת 2006, כשהיינו בני 16-17, נפתח חוג היפ-הופ עם מדריך והכל. זה היה פרויקט כזה של סלקום שנקרא "ווליום בדרכים". המרכז הראשון שנפתח אי-פעם נפתח אצלנו, בנתניה, בשכונת נורדאו. אני חושב, שפשוט היינו בזמן הנכון ובמקום הנכון. היינו הראשונים. להקת הדגל של כל הפרויקט הזה לעידוד וליצירת מוזיקה. כל העיניים היו עלינו. בלי קשר, תמיד היינו כותבים למגירה, שרים לעצמנו. אז, פתאום, קיבלנו הזדמנות אדירה וזה התגלגל. שמו לב שיש פה משהו שהוא לא רגיל וזה הגיע אפילו לטלוויזיה. הפגישו אותנו עם המוזיקאים יוני רועה ואלי לוזון, גם הם נתנייתיים. יחד עשינו גרסת כיסוי, ראפ, לשיר של לוזון 'איזו מדינה'. שניהם מאוד התלהבו ונוצר כל החיבור הזה. הופענו גם בסינסניטי בארה"ב מטעם הסוכנות היהודית ששיגרה אותנו למסעי הופעות מול קהילות יהודיות. אנשים הופתעו. הם לא ידעו שיש בכלל שחורים בישראל", הוא מספר ואני תוהה לעצמי, האם השניים האלה בכלל מבינים שהם עושים היסטוריה.
הייתם חמישה בהרכב, נשארתם שניים.
"נכון, אחד חזר בתשובה, היום הוא נשוי פלוס ילד. חבר להקה נוסף פרש מהז'אנר והיום הוא כבר לא עושה מוזיקה. אבירם, הצעיר בחבורה, נעשה חייל. וזהו, נשארנו אנחנו, בני-דודים, המשפחות שלנו גם עברו לחדרה", משיב אילק.
מותר לשאול מדוע עזבתם כאן?
"קודם כל זה לא אנחנו, זה המשפחות. שיקולים כמו יוקר מחיה ועוד. הם פשוט לקחו את ההחלטה ואנחנו, כמו ילדים טובים, הלכנו איתם", אומר ואורי מוסיף: "האמת היא שהיום אילק מתגורר בנתניה, הוא שוכר שם דירה אז ככה שהוא חזר למקורות".
מה עשיתם בצבא?
"אילק היה בשנת שירות במתנ"ס ולאחר מכן קצין, סגן מפקד פלוגה בנח"ל. אני הייתי בג'וב, לא משהו מעניין".
האם, לדעתכם, החברה הישראלית היא חברה גזענית?
"תראי, לא יהיה נכון להכליל, השאלה שצריכה להיות היא 'האם יש גזענות בארץ', כי זו בעיה שיש בתוך החברה הישראלית. לא בכולה. התשובה היא: ברור שיש. אני לא חושב שזה יעלם לגמרי מתישהו כי זה לא משהו שנולדים איתו אלא משהו שגדלים ומחנכים אליו, הכל מתחיל בבית. עד שלא נתחיל לעשות את השינוי אצלנו, בעצמנו, לצערנו הרב אנחנו נראה את זה. יש גזענות בישראל והיא לא בורחת לשום מקום".
ועכשיו, לשאלה המתבקשת. מהי עמדתכם בכל הנוגע למחאת צעירי העדה האתיופית והאם לקחתם בה חלק?
"ברור, היינו ביום הראשון של המחאה הגדולה. הלכנו לתמוך ולצעוד בגאווה בכיכר, באיילון. חשוב לומר שהמחאה לא הייתה מה שהראו בחדשות בסוף היום. היא התחילה ב-15:00 בצהריים והיינו שם מההתחלה. אנחנו מקווים שזה יעשה משהו לאנשים ויכניס לתודעה את הבעיה, שהיא לא רק של העדה האתיופית – אלא של כל החברה הישראלית ".
שמתי לב שהרבה מהראפ שלכם הוא אופטימי, ממש לא קריאות מצוקה של "רע לי, אני מסכן".
"בדיוק, אני לא בא להתמסכן ולהגיד שקשה לי ויודעת מה, גם אם כן, לא אבוא ואחפש אשמים. ברור שיש הרבה טענות וזה דיון אחד שלם אבל מבחינתנו, הגישה שלנו לחיים היא, שאנחנו לא ניתן לגזענות להשפיע עלינו ולתת לנו להרגיש נחותים או פחות טובים ממישהו אחר בגלל אמירות הזויות, בין אם זה על צבע העור שלנו או על סוג השיער שלנו או מה שזה לא יהיה. אנחנו פשוט לא נכנעים לזה. אנחנו שרים על החיים ועל מה שאנחנו מרגישים. אם באותו רגע אני אוהב, אז אני כותב שיר אהבה. אם באותו רגע אני עצבני, אז אכתוב שיר מתפוצץ. אנחנו אמנים ואת הרגשות שלנו אנחנו מבטאים במוזיקה. האמת, יש לנו אפילו שיר שנקרא "ימים טובים" באלבום החדש, הוא מדבר על גזענות ונכתב בכלל לפני שלוש שנים, אבל הוא הכי רלוונטי לימים האלה, כל מילה שם בסלע לתקופה בה אנחנו נמצאים עכשיו. לא ניבאתי את העתיד, אלו תחושות שהיו לי אז", אומר אורי.
מהם מקורות השראה שלכם, ראפרים אמריקאים?
"זה לא מחייב רק ראפ. ברור שהרוב הוא ראפ, אבל אנחנו לוקחים הרבה מאמנים כמו שלמה ארצי, דודו טסה, אריק איינשטיין, מוקי, אהוד בנאי ועוד מלא. לא חסרים לנו אמנים טובים בארץ. לא צריך ללכת כל-כך רחוק לחו"ל. כמובן גם שם יש את מי שגדלנו עליו בתור ילדים, שמשכו אותנו לשיר את סגנון המוזיקה הזה- טופאק, נאס, בי.איי.ג'י, אאוטקאסט ומה לא. מוזיקת ההיפ הופ היא מוזיקת מחאה, זו הייתה הדרך של השחורים בארה"ב להשמיע קול ומבחינתנו זו הזדהות וחיבור אחד עם השני, של קשיים, בעיות…", מספר אילק.
יש תכניות לעתיד?
"בעיקרון, האלבום "רק לעלות " יושק בעוד פחות מחודש (בתאריך 18.06 ליתר דיוק) במועדון "בארבי" ת"א. זה היעד הבא, את יודעת, הרבה שואלים אותנו 'מה, לאן אתן רוצים להגיע, איפה אתם רואים את עצמכם בעוד חמש שנים' וכל זה. אז אנחנו לא הולכים כל כך רחוק. חושבים על המטרה שנכבוש בעוד חודשיים, שלוש ואחרי שנשיג אותה נתקדם למטרה הבאה. החלום היה להוציא את האלבום ועשינו את זה בשנתיים לאחר עבודה לא קלה, בעזרת השם, לאחר ההשקה, אלוהים גדול. החלומות משתנים וגדלים כל פעם, כי אנחנו מגשימים אותם והולכים הכי רחוק שאפשר, 'רק לעלות' כמו שיר הנושא של האלבום".
עדיין לא הצטרפתם ועשיתם לייק לעמוד הפייסבוק שלנו? זה הזמן: נתניה און ליין – ksn מבית נתניה און ליין
