המייל האדום
רון חן, מנכ"ל אינובטיב פטנטים בע"מ, הלך עם החלום שלו הכי רחוק שאפשר והצליח. במסגרת שבוע היזמות העולמי, קבלו ראיון מעורר השראה עם יזם, מדען, משפטן וממציא אמיץ במיוחד.
יזמות היא אורח חיים, אם תשאלו את רון חן (50), האיש שלקח את תחום הרעיונאות צעד אחד קדימה ותרגם את הזיהוי בצורך לקריירת יזמות מצליחה, שבבסיסה עומדים שני פטנטים מרחיקי לכת: האחד בתחום האנרגיה והאחר בתחום הרפואה.
את "אינובטיב פטנטים" הקים רון בשנת 2006 כשהחזון העיקרי היה להביא לגמר שני פרויקטים, או כפי שנהוג לכנות בשפה העסקית: 'לבצע אקזיט'. את הרעיונות הגה ויזם בעצמו, האמין בהם לאורך כל הדרך והרי לכם התוצאה: שניהם אושרו כפטנט עולמי ונרשמו על שמו.
"החברה עוסקת בשני פטנטים, האחד עונה לשם 'במפרון': פתרון טכנולוגי חדשני, מייצר חשמל נקי מכלי רכב הנוסעים על פני "במפים" גמישים (מאטי תנועה). למעשה, אנחנו באנו ואמרנו- הרי יש במפר שכל מה שהוא יודע לעשות זה להאט מכוניות, יש כאן אנרגיה שבכל אופן אחר הייתה אובדת, אז למה לא לשמר אותה? אפשר לגזור מהבמפרים על כבישי האספלט ערך מוסף שהוא ייצור אנרגיה ירוקה, זאת על-ידי השקעה מינימאלית של התקנת במפרים מגומי, כאשר כל כלי רכב שעולה על הבמפר מייצר חשמל. את החשמל מעלים לרשת של חברת החשמל ומקבלים כסף בקונספטים שונים", מסביר רון.
איך, בעצם, זה עובד?
"כשגלגלי הרכב עולים על הבמפר, המסה שלהם דוחפת אותו כלפי מטה, גורמת לקפיץ להידרך ולבצע ייצור חשמל בתוך תיבה מתחת לכביש הפועלת כתחנת כוח מקומית. בעזרת החשמל ניתן להפעיל צרכנים. כלומר, משתמשי דרך: תאורת רחוב, רמזורים, שלטי תאורה וכו’ אשר יכולים לקבל את החשמל מעצם תנועתם של המכוניות על הכביש. הבמפרון זו אנרגיה חינמית המתקבלת, ממילא, מתנועת כלי רכב. בניגוד לפרויקטים ירוקים בעולם, אנרגית רוח (שבשבת), אנרגית שמש (סולרית), גלי ים אשר ישנה הגבלה לקיומם בהתאם לעונות השנה או הזמן ביממה. לעומת זאת, תנועת רכבים מתקיימת 24 שעות ביממה – מתוכן 18 שעות בהן אפשר להפיק אנרגיה פוטנציאלית".
ומה לכם יוצא מזה, אתם שואלים? ובכן, גם אנחנו מרוויחים. דוד זוארץ, אחראי גיוסי הכספים וההשקעות בחברה מסביר: “הנהגים הם מיליארדי פועלים בעולם שעובדים למען מטרה ציבורית מבלי שאתה משלם להם אגורה, אך שכרם מצוי בכך שהעירייה, למעשה, חוסכת כסף בתשלומי החשמל לחברת החשמל ומשקיעה אותו בפיתוח העיר, חינוך, סביבה ועוד”.
עם רקע מרשים בתחום מדעי הטבע, לצד ותק של עשור בהוראה במדעים, עשור נוסף בתפקיד המנכ”ל של המרכז למדעים בנתניה (שרניר) ותואר שני במשפט מסחרי, מרחיב רון חן על ההמצאה ופריצת הדרך: “כשיש לך ידע כה עצום, אתה מרגיש שאתה חייב לעשות עם זה משהו. ואכן, הלכתי עם זה רחוק. התקדמנו בחו”ל יותר מאשר בישראל בשל עניינים בירוקרטים ורגולטורים”.
הוא אומר ומוסיף: “אין ספק שבאירופה ובארה”ב הרבה יותר פתוחים להצעות ומעודדים את המודעות לסביבה הירוקה. שם קיבלו אותנו בידיים פתוחות. אני בטוח שזה יקרה גם בארץ, אך כרגע אנחנו נמצאים בשלב של התנהלות עסקית רחבה מול חברת החשמל, הרשויות המקומיות ומע”צ שנתנה את הסכמתה ובירכה על שיתוף הפעולה. בסופו של דבר, אני מאמין, שבכדי לקדם את הפרויקט בארץ, יש למכור אותו ראשית בקנה מידה מסחרי בעולם. נכון להיום, יש לנו התקשרויות הן באירופה והן בארה”ב. מדובר במכירה של זיכיון על סך 50 מיליון דולר בשיתוף פעולה עם הבנק העולמי”.
הפרויקט השני, כך מסביר רון חן, עוסק בתחום הגיינה רפואית, ‘פירליף’- פד המשמש לטיפול בבריחת שתן בקרב מבוגרים הסובלים מאי-שליטה על סוגרים ומבטל את הטיטול הגריאטרי המסורבל.
תוך כדי שהוא מציג לי את הפד המרשים, רון מסביר על הפטנט הנוסף: “הרי כולנו נזדקן בסוף. אין סיבה שבמאה ה-21', נשב בשלב הסופי של חיינו בתוך השתן והצואה של עצמנו ללא מענה. לכן, פיתחנו את הפד.
איך בעצם הפריליף פד עובד?
"מדובר במיכל בד קטן בעל קיבולת גבוהה, המסוגל לספוח עד 500 מ”ל שתן – כך שהמשתמש יכול להרגיש בטוח, מוגן ונקי. השתן הופך לג’ל והוא חסין מפני דליפות. כמובן, שניתן להתאימו לפתח הפליטה (זכר/ נקבה) של המשתמש. קל להסירו וניתן לחבר בנוחות אחד אחר במקומו באופן עצמאי, ללא תלות במקום או זמן בו נמצא המשתמש. תחשבי על זה: אישה הריונאית שלא שולטת בסוגרים שלה, אנשים חולים, צעירים שעברו תאונה, חייל קרבי הנמצא במהלך שמירה או מארב, נהג עייף שנוסע שש שעות ב’היי וואיי’- כביש מהיר ללא אפשרות עצירה. זה משהו אינטימי שפותר בעיה רצינית. מסוג הדברים שלא ברור לי בתור אדם פשוט, איך אנשים המציאו חללית שיכולה לטוס לירח ולא חשבו על דבר כזה".
מהן המטרות העתידיות של החברה?
"אינובטיב פטנטים היא חברת ידע. כלומר, אנחנו לא מייצרים את המוצרים שפיתחנו, אלא מוכרים רעיון. באים לחברה אסטרטגית ומציעים לה משהו שיכול לשנות את העולם וזה בנישה שלה, רק שתיקח. כאן נכנסים לתמונה המשקיעים”.
דוד זוארץ ממשיך: “ישנן אפשרויות השקעה רבות, החל מ-25,000 שקלים ומעלה, כאשר כל השקעה מקנה לך פרומיל: אחד חלקי 1000 מזכויות הפטנט. לדוגמא, בפטנט הבמפר, אם הפרויקט מניב בעוד שנה מאה מיליון דולר, משקיע זכאי לקבל מאה אלף דולר ברוטו בכל מדינה בה נסגרת עסקה לאורך כל החיים. בפטנט הפד מדובר במכירה חד-פעמית אסטרטגית עולמית, כי מוכרים את זיכיון הפטנט לאחת מהחברות הגדולות. הצפי להרוויח הוא בין 80-100 אלף דולר על כל 25,000 שקל, וכמובן שניתן להגיע לאלפי דולרים בשנה. כרגע אנחנו מגייסים את הכסף הקטן ממשקיעים בכדי להביא את הכסף הגדול. במקום שאנחנו נמצאים בו היום, יש לנו בערך 90% הצלחה. לפני כשמונה שנים היינו ברמת סיכון גבוהה, אבל עדיין גייסנו כסף בשל הסקסיות של הרעיונות. היום אנחנו נמצאים בשלב של בניית אב טיפוס, גיוס משקיעים, התקשרויות בעולם. את השלב הקריטי עברנו. לקח לנו ארבע שנים וחצי כדי לקבל את הרישום של הפטנט וזה עלה יותר ממיליון דולר, אך בסוף אבל הצלחנו".
רון חן, מאיפה האומץ להעז ומה המסר שלך לצעירים העוסקים בתחום היזמות?
"אם עסקינן באומץ, כשמדברים על סטודנטים צעירים, אז הם חייבים לנסות. אם קרה שזה לא הצליח, אז הכל בסדר – זה לא שהם לא צריכים לחזור הביתה לאישה ולהסביר לאן הלך הכסף, כי הם לא נשואים, לא מחויבים. אין משכנתא על הראש ואוכל שצריך לשים על השולחן למשפחה בסופו של יום".
"כשמדובר באנשים בעלי משפחות, שיש להם ‘רק’ שמונה ילדים”, הוא מחייך בגאווה, “מישהו פעם אמר לי בהומור משפט יפה: 'מי שלא מעיז-לא מתיז'. נכון שצריך להיות זהירים, יש סיכונים וצריך לצוף מעל המים במידה ונכשלים, אך אם אדם לא ינסה הוא לא יידע לעולם ואולי גם לא יסלח לעצמו. אני לא מכיר שום אקזיט בעולם או אדם שעשה מעשה מבלי להעז. זה בא ברמות הסיכון הכי מפחידות שאפשר. בנוסף, כשמדובר על תעוזה ואומץ, מושגים די מופשטים, צריך לזכור שמה שמנחה אותך לאורך כל הדרך זו האמונה בדרך בה אתה הולך, כלי מאד חזק והכרחי. אם לאדם יש אמונה בדרך והוא יודע שהוא אוחז במפתח כדי לשנות, הוא יצליח".
מה ההבדל בין הצלחה לכישלון בעינייך?
"אלה שני הצדדים של אותו המטבע. אם הצלחת, מעולה, קיבלת תוצאה. אם לא הצלחת, גם טוב, קיבלת ניסיון מה לא צריך לעשות".
יזם מצליח בעיניך הוא יזם ש…
"לא מפחד לדבר על ה’מה’ בלי לדעת עדיין את ה'איך'"
