הוא גדל במחלקת הנוער של מכבי נתניה וכמו רבים וטובים שחלמו לשחק בקבוצה הבוגרת, גם הוא מצא עצמו בסוף משחק בקבוצות אחרות. ריף מסיקה, כיום קשרה של הפועל אשקלון, עוקב אחרי מכבי נתניה. הוא לא מסתיר את זה, שהוא – קודם כל – אוהד הקבוצה הביתית בה גדל.
בשנתיים האחרונות אתה משחק בקבוצות, שנדמה כי הן מצויות כל העת במאבק הישרדות בליגת העל.
"זה נכון שאשקלון היא השחקן החדש בליגת העל העונה, אבל זה לא אומר כלום לגבי המצב שלה בטבלה. אם לרגע נזיז את שלוש הקבוצות החזקות בליגה, שהן הפועל באר שבע, מכבי תל אביב ובית"ר ירושלים, נקבל תמונת ליגה שוויונית למדי. הקבוצות, לעניות דעתי, לא רחוקות זו מזו ברמתם המקצועית. כל משחק מכריע ויכול לטרוף את הקלפים. יתרה מזאת, פעמים רבות יש קבוצות שעדיפות על הנייר, אבל כל אדם שמבין ולו קצת בכדורגל, יודע שעל הנייר זה משהו אחד ועל המגרש זה הרבה פעמים משהו אחר. הכל יכול לקרות. אני מאמין גדול בקבוצה הזו וביכולת של אשקלון לצלוח את הליגה העונה ולהישאר בה גם בעונה הבאה. יש לנו סגל טוב וצוות מקצועי ברמה גבוהה – כך שאין סיבה שזה לא יצליח.
אתה נולדת בנתניה וגדלת בחממה של מכבי נתניה. כמי שמכיר את המועדון מקרוב, מה דעתך על השינויים שעוברת הקבוצה בחודשים האחרונים?
"מועדון מכבי נתניה חייב להיות בקדמת הכדורגל הישראלי. נכון שגדלתי במחלקת הנוער ואני כבר כמה שנים משחק בקבוצות אחרות, אבל הלב תמיד בבית. אם מסתכלים על מה שקרה עם נתניה בחודשים האחרונים, אפשר בהחלט לחשוב שמדובר בתסריט טוב לסרט. העלילה הסתבכה – אבל הסוף ממש טוב. הקבוצה עמדה לקראת פירוק, אז הגיע אותו רוכש מזויף שהוביל לסבב בתי משפט ואז הגיע הנסיך, אייל סגל, שהוא קודם כל אוהד, שקנה את המועדון וממש בונה אותו מהתחלה. זה הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות. אייל סגל פועל נטו מהלב, עם אינטרס אחד ברור: להחזיר עטרה ליושנה. גם האנשים סביבו הם אנשים שהלב שלהם צהוב. הדוגמא הכי טובה היא מאמן הקבוצה סלובו דראפיץ'".
כאוהד, האם גם אתה עושה השוואות בתקופה של עד אייל סגל ומה שקורה כעת?
"אתחיל מהסוף דווקא: אני לא חושב שלבכות על חלב שנשפך זה מועיל. בכל תקופה של המועדון היו אנשים שפעלו מכל הלב ועם לב מלא וצהוב, והיו כאלה שפחות. מן הסתם שחלק מהאנשים שפעלו במכבי נתניה עד לפני כמה חודשים, לא היו טובים למועדון או לא הצליחו להביא את המועדון למקום בו האוהדים היו רוצים לראותו. היום, אין ספק, שהתמונה שונה לחלוטין. היום ברור לכל, כי האנשים שנמצאים במכבי נתניה אלה האנשים שבאמת אוהבים את המועדון ויש הרבה מאוד כאלה. אחרי עננת הפירוק בשנה שעברה, אין ספק שהאנשים של מכבי נתניה היום הם הנכונים להוביל אותה לקדמת הכדורגל הישראלי ולא עוד הרבה זמן".
אחת המטרות שהציבו לעצמם דראפיץ' וסגל היא החזרת שחקנים המזוהים עם נתניה. האם אתה בכלל בעניין?
"היו לא מעט דיבורים באוויר, אבל לא משהו קונקרטי. לשאלתך, לא נעשתה שום פניה רשמית להחזיר אותי לשורות המועדון. מה גם, שאם להיות כנה, כבר ביוני האחרון התחלתי להתאמן עם אשקלון ודי מהר חתמתי על החוזה איתם – עוד הרבה לפני שהתחיל הבלגן האמיתי בנתניה והכל עוד היה מעורפל".
ברמה ההיפותטית, אם היו מציעים לך לחזור למכבי נתניה, איך היית מתנהל?
"כל שחקן שוקל את ההזדמנויות הנקרות בדרכו, בין השאר, האם לחתום בקבוצת צמרת בליגה הלאומית או קבוצת תחתית בליגת העל. אם אגיד לך, שזה לא דגדג לי? ברור שכן. כמו שציינתי, לא היה לי זמן להתלבט יותר מדי כיוון שחתמתי די מהר באשקלון. ברמה אישית, בעיקר כאוהד הקבוצה, אני בהחלט רואה את עצמי חוזר, במוקדם או במאוחר, לשחק במכבי נתניה – אם מכבי נתניה תרצה כמובן".
שאלה לסיום, איפה נמצא את ריף בעוד חמש שנים מהיום – הן מבפן המקצועי והן בפן האישי?
"חמש שנים זה פרק זמן בהחלט ארוך. איפה אני אהיה ובאיזה מצב, אני לא באמת יודע לענות. אני מאחל לעצמי שבעוד חמש שנים אהיה נשוי ואב לשניים. בפן המקצועי אני מייחל לעצמי לשמש כשחקן מפתח בקבוצת צמרת בליגת העל. כמו בכל דבר, גם פה, הכל תלוי באמונה, ברצון, בהתמדה, בעבודה קשה וגם קצת במזל".