רקמה גדולה – תך ועוד תך

ביום שישי האחרון התקיימה חנוכת תערוכה ייחודית בגלריה על הצוק. התערוכה מציגה מיצבי רקמה ופסלים, שנעשו במשותף על ידי מספר רוקמות.

בפתיחת התערוכה נכחו חברת המועצה הממונה על האמנות תרצה גרינפלד. כמו כן מנכ"ל היכל התרבות, בני אפרים, אוצר התערוכה, עדי יקותיאלי, מנהלת הגלריה על הצוק, אביבה פרץ, האמנים, האמניות ובני משפחותיהם. קהל שוחר אמנות הגיע אף הוא לפתיחה.

תרצה גרינפלד בירכה על התערוכה הייחודית. "אני מברכת על כל תערוכה בעיר ועל כל אמן שבוחר להציג את היצירות שלו בכל מקום ובכל זמן בעיר שלנו. בכך מקדם את העיר לעיר שוחרת אמנות. בשנה האחרונה פתחנו שלוש גלריות במרכז העיר ושתי תערוכות בהיכל התרבות. עוד קודם לכן גלריה בבניין העירייה ועוד היד נטוייה. זוהי חגיגה לאמנות בעיר".

השתהות אינטימית של חוט ומחט

עדי יקותיאל התייחס לעבודת הרקמה. "פעולת הרקמה יש לה קצב איטי, מדוד, מתוכנן בדרכו. כזה שמאפשר השתהות אינטימית של חוט ומחט שיוצרים תך ועוד תך שרק הצטברותם יוצרת כתם".

התערוכה הצבעונית בצבעיהם של החוטים, צבעונית גם מבחינה אנושית. היא מקבצת אמנים ממגזרים שונים במנעד גילאים רחב במיוחד. עם סיפורי חיים מרתקים ומורכבים, שתמציתם המזוקקת מוגשת לצופים באמצעות אמנות מסורתית שמעוררת געגוע למישהו או למשהו הראוי להיזכר על הטוב שבו.

לפני כארבע שנים החלה יונה אלטרס לרקום את ציוריי בעלה המנוח והאהוב- ישראל. ישראל צייר אלפי ציורים בשנותיו האחרונות. תהליך רקמת הציורים היה ליונה תהליך מתמשך של נחמה. כמו כן תפיסה בשאריות החיים ובזיכרון המחשבות והרגשות שלו שהתגלו לה כשהיא ׳בקרבתו׳ כל יום מחדש.

יצירות שחוברו לרקמה אחת גדולה

בכל שנה, ביום השנה, יונה ומשפחתה עולים לקבר ואוחזים בעבודות הרקמה החדשות מראים וחולקים. בשנה האחרונה יונה רקמה 26 יחידות רקמה מיצירותיו של ישראל ז”ל. יצירות שחוברו לכדי רקמה אחת גדולה ויצרו תוצר יוצא דופן של טכניקה שלרוב נעשית בקנה מידה קטן בהרבה.

"כשהתבוננתי בעבודה המוגמרת לא היה לי ספק בייחודיות חווית הצפייה שמעניקה ושאותה קיוויתי שיהיה אפשר לחלוק עם אחרים. כך הצעתי לרוקמות ולרוקמים נוספים ליצור לתערוכה זו עבודה חדשה, בה הם מהרהרים במושג ׳רקמה גדולה׳ וברוב המקרים יוצרים עבודה שהיא נקודת מפנה בתוך תהליך היצירה שלהם, שמאפשרת לקחת סיכונים, לשחרר במידה מסוימת, להשתמש באינטואיציות, לשהות באי-ודאות כדי לפתח שפה אמנותית ייחודית. רבות מן היצירות נעשו ממקום של אובדן וממקום של געגוע לקרובים. הרקמה הפכה בשנים האחרונות לטכניקת ביטוי רלוונטית בשיח העכשווי, לאחר שבמשך שנים התייחסו אליה כאומנות ולא כאמנות מה שהביא לכך שמדיום זה לא נידון בהקשרים של אמנות גבוהה" סיפר יקותיאל.

עדי הוסיף וסיפר על חווייתו האישית. "אמנות הטקסטיל היא חלק משמעותי מהחיים ומההיסטוריה האישית-משפחתית שלי. אימי לאה היתה אורגת, אני עיצבתי שטיחים ורקמתי במשך 15 שנה. מה שהביא אותי לנסוע לקליפורניה שהייתה בירת אמנות הטקסטיל העכשווית בשנות ה-80. שם, בבית דודתי מריאן דנין, שהייתה מאמניות הטקסטיל המובילות בקליפורניה משנות השישים זכיתי שתהא לי מנטור הן כאמנית והן כאדם. מריאן נפטרה לפני כחצי שנה ויתכן שמתוך העצב והגעגוע שלי שהתחבר לרקמה של יונה נולדה תערוכה מיוחדת זו שזיכתה אותי להכיר אמנים ואמניות יקרים שמבורכים בכישרון וביכולת. זוהי תערוכה שיש בה שמחה ובריאות כמו בכולסטרול הטוב של הגעגוע. היא מייצגת את אלו שיש בהם העוצמה להראות את פגיעותם".

אמני התערוכה

אביבה גדאי , אורי דרוקמן, אורית אפרים, אטלה איילאו, אטלה אלמו, אילנה רייטקופ, איריס אוליבר, אלמנש פרדה, אמי קנקה ולדרסקי / אמנון ליפקין/ אננו טקלה, אספו מסלה , גליה חי, דנה נחמד, היות קאסה, טאריק שיפראו, יטנורה בלטה, יונה אלטרס, יסמין אלעזר, יפה טרונך, ירדנה עציון, לילך צודקביץ, מירה שטרן, מלכה סנדקה, נולי עומר, צגה פקדה, שרה ליפקין, שרה קוסטיק, תמר לוי אלפסי.

הגלריה פתוחה בימים ב', ד', ה' מהשעה 10:00- 14:00 ומהשעה 17:00- 20:00 בימי שישי ושבת מהשעה 10:00- 14:00