שביל המעברות: העירייה תנציח את מעברות נתניה ותרומתן הרבה

הולכים בעקבות ההיסטוריה; "שביל המעברות" הוא מיזם שצפוי לקום בנתניה; הפרויקט נועד לספר את סיפורן של המעברות ואת סיפור הקמתם של מחנות העולים בנתניה

0
438
מחנה עולים נתניה. צילום מתוך ארכיון הרווארד

בעיריית נתניה יצאו בקרוב במיזם חדש, אשר ינציח את המעברות שהוקמו בנתניה ואת מחנות העולים בימי הקמת המדינה. המיזם כולל הקמת נקודות הנצחה במיקומים שפעלו בהם מעברות בנתניה.

נקודות ההנצחה יכללו שילוט ובו סיפור קצר על המעברה שפעלה במקום. סביב השילוט יפותח שטח, אשר יכלול 2-3 ספסלים ורחבה קטנה. מבקרים- תלמידים, חיילים ותיירים יבקרו במקומות ההנצחה וילמדו על סיפור המקום.

מעיריית נתניה מסרו, כי בכך הצטרפה נתניה ליוזמה ארצית שמוביל בני אשר, שהקים בשנת 2017 עמותה למורשת מעברות – "מעקירה לתקומה" .

העמותה הוקמה "במטרה להנציח פרק מופלא בבניית מדינת ישראל, סיפור הקמת המעברות ואנשיהן – העולים והקולטים.

בני אשר מסר: "במסגרת פעולות העמותה מתבצע פרויקט ארצי של איסוף עדויות ותיעוד. הפרויקט הוא בשיתוף פעולה עם גורמים שונים בהם החברה למתנ"סים ובית התפוצות. זאת במטרה לשמור על סיפור המעברות שלא ייעלם מההיסטוריה ולהחזירו לאתוס הציוני".

אשר הוסיף: "סיפור המעברות הוא סיפור שלא ייאמן על מדינה שהכפילה תוך מספר חודשים את אוכלוסייתה. עולים עלו מכל רחבי העולם וכולם עברו את אותו מסלול, ולכל אחד הסיפור האישי שלו ושל משפחתו. הסיפורים מתומללים ומוכנסים לאתר העמותה."

היוזמה הובאה בפני הוועדה לשימור אתרים, בראשותו של סגן ראש העיר, אלי דלל. דלל אימץ את המיזם ובירך עליו.

"אני מבקש להודות לבני אשר על פועלו ועל שהביא סוגיה חשובה זו של שימור נושא המעברות בפני הוועדה לשימור אתרים. הפרויקט הובא בפני ראש העירייה, מרים פיירברג-איכר והנהלת העירייה. התקבלה הסכמה לתיקצובו ועל כך יש לברך" מסר.

משמרים את המורשת הערכית

בעיריית נתניה הוסיפו, כי בשלב זה, יצא אגף תכנון ועיצוב עיר במינהל ההנדסה לאתר את מיקומי המעברות ואת הנקודות להצבת השלטים. בשיתוף עם חוה אפל, מנהלת המוזיאון לתולדות נתניה. מחלקת תכנון ועיצוב עיר תציע עיצוב לשלטים ולפיתוח השטח- ספסל , רחבה, שתילת עצים.

מנהלת המוזיאון ציינה, כי מאות אלפי עולים הגיעו למחנה העולים באיזור קרית צאנז ועין התכלת. שם פעלו מתקני הצבא הבריטי שהועברו לעיריית נתניה ושימשו כמוסדות ציבור. היתר – היה מערך גדול של אוהלים שהתקייים לאורך שנות ה – 50.

כמו כן הוקמו מחנות מעבר ושיכוני עולים בשולי העיר. בין השאר ליד מכללת נתניה, בנאות הרצל(סלע) וברמת ידין. גם בתי הכפר אום חאלד אוכלסו בעולים.

אפל פונה לציבור הרחב ומבקשת לשתף אותה בעדויות השונות בנושא, כדי לשמר את המורשת הערכית לדורות הבאים.