בשבוע שעבר שלח דודי פרידמן, מנהל בית ספר "חיים חפר" בנתניה, מכתב לכלל ההורים לילדים בבית הספר – בו קרא להורים לנתק את האינטרנט בטלפונים הניידים של ילדיהם. "אני מסתכל על התופעה הזאת של ילדים בני שבע, שמונה ותשע, שמחזיקים ביד חיבור לאינטרנט ושואל 'למה'? למה אנחנו, שדואגים כל כך לשים לילד בכריך את הממרח שהוא אוהב, שמסיעים אותו לשלושה חוגים, שנלחצים בכל פעם שילדים פגעו בו, למה אנחנו מאפשרים את זה? האם היינו מציידים את הילדים בחוברות פורנוגרפיות בכיתה ב'? זה אותו דבר!", כתב פרידמן. את המכתב שזכה לשבחים רבים בשל האומץ הציבורי, כתב פרידמן לאחר שהובא לידיעתו כי מספר ילדים בשכבות גיל שונות, מחוץ לשעות הלימודים, הגיעו ובקלות לסרטים פורנוגרפיים.
על-פי שורה של מחקרים שונים שהתפרסמו במהלך חמש השנים האחרונות, שמונה מכל עשרה ילדים בני תשע ועד 12 נחשפו לתכנים בלתי-הולמים לגילם, בהם סרטים פורנוגרפיים וסרטי אימה. כך, למשל, באחד מבתי הספר היסודיים בעיר, בשכבה ב', נזקקו ארבעה ילדים בני כיתה אחת לייעוץ פסיכולוגי – לאחר שנחשפו בזמן הפסקה לסרט אימה שהציג בפניהם חבר מהכיתה. בפועל, כמעט בכל בית ספר בארץ, בכל שכבת גיל, קורים אירועים מסוג זה. מרבית המקרים נסגרים בכיתה, במעורבות היועצת, ואולם – כך מודים גורמים במשרד החינוך "הבעיה היא ממש לא נקודתית, והיא חוצה גבולות ומגזרים. הילדים לא רואים בנייד אמצעי תקשורת, אלא מבססים סביבו את חייהם החברתיים – ואין להם את הכלים שיש למבוגרים יותר להתמודד עם השלכות שונות של חשיפה לחומרים שאינם מתאימים לגילם, או להעתקת הפעילות החברתית רגשית לרשת – תוך התנתקות הדרגתית מהעולם האמיתי והמציאותי. חלק ניכר מתופעות הלוואי ניתן היה לצמצם אם הורים היו מחזירים לעצמם את השליטה והיכולת בהצבת גבולות ברורים, אם הורים היו לומדים על הסכנות בסדנאות והיו מקבלים כלים להתמודדות נכונה".
בשנת 2011, בכנס על סכנות האינטרנט לנוער שהתקיים במכללה האקדמית נתניה, נחשפו תוצאות סקר ענק ממנו עלה, כי שני שליש מבני הנוער בגילאים תשע עד 15 נחשפו לפורנוגרפיה ברשת. מאז, כך על-פי הערכות מומחים, עם כניסת הטלפונים החכמים והפיכתם לחלק בלתי נפרד מחיינו, האחוזים רק גדלו. הסקר, שבחן גם את מידת מעורבות ההורים בתכנים להם נחשפים ילדיהם ברשת, העלה כי רק 7% מההורים סברו שילדיהם נחשפו להערות מיניות או לתכנים לא הולמים המוגדרים כקשים לצפייה – כאשר בפועל מעל שני שליש מהילדים דיווחו על חשיפה לתכנים קשים.
סכנות הרשת
"הנזק הפסיכולוגי והחברתי הנגרם משימוש ממושך בנייד הוא קודם כל הנמכה בכישורים החברתיים של הילדים שלנו, קושי לראות את האחר ואת צרכיו ושחיקה ביכולת החמלה ההדדית. עניין זה מסביר מדוע תופעות כמו שיימינג וחרמות הולכות ומתרחבות בצורה מדאיגה. נזקים נוספים כוללים חשיפה לא מותאמת לתכנים כמו למשל: פורנוגרפיה, סרטי אימה, אלימות. לילדים הצופים בקטעים אלה, אין ידע מוקדם ויכולת רגשית תואמת מבחינה התפתחותית המאפשרת להם להתמודד עם תכנים כאלה. כתוצאה מכך, החשיפה לתכנים לא מותאמים יכולה פעמים רבות להחוות כמאוד טראומתית ולגרום לילד לנסות לשחזר את התוכן שנחשף אליו שוב ושוב על מנת לנסות להבין למה נחשף", נכתב במסמך עבודה מקצועי, שנוסח בשבועות האחרונים על-ידי צוות השירות הפסיכולוגי-חינוכי של עיריית נתניה, בראשותה של הפסיכולוגית יעל גלזנר.
ניסיון מקורי
הצורך במסמך, כך עולה, הוא בשל חוסר מודעות מצד הורים רבים מדי על הנזקים בשימוש במכשיר הנייד בקרב ילדים צעירים. "החיסרון הגדול בטלפון נייד הוא באובדן השליטה של ההורה על התקשורת של הילד עם גורמים אחרים שאינם ההורה בבת אחת. לפני שרוכשים לילד טלפון נייד", נכתב במסמך: "חשוב קודם כל לבדוק עם עצמכם, האם הילד שלכם מסוגל לקבל על עצמו את האחריות הכרוכה בכך: האם הוא מסוגל להתאפק ולשים את הנייד בתיק בזמן בית הספר, האם מסוגל לשמור על חפציו, האם הוא יודע לערב אתכם כאשר הוא נתקל בקושי או שאלה – גם אם היא מביכה אותו, האם יכול לזהות סכנות (למשל, לא לדבר ברשת עם אנשים שאינו מכיר אישית ובטח שלא מבוגרים, לא לחשוף פרטים אישיים וכו'). אם אתם מרגישים שהילד שלכם לא מסוגל לקבל על עצמו את האחריות הזו לגבי שימוש בטלפון נייד, אז גם אם הוא בן 12, אולי לא כדאי לרכוש לו טלפון משל עצמו עדיין".
בשירות הפסיכולוגי, שבימים אלה נערכים להעברת סדנאות להורים בנושא, ממליצים להורים לשמש דוגמא לילדים בבית. "ילדים לומדים הכי טוב ממודל. אם ההורים ישתמשו פחות בנייד בשעות הפנאי עם הילדים, כך הילדים יעריכו יותר את חשיבות היחסים החברתיים". בהיבט הפרקטי ממליצים בשירות הפסיכולוגי לצמצם זמן מסך, סיכום עם הילד על ניטור הנייד באופן קבוע, שיתוף ההורים בסיסמאות, ביצוע חסימה בנייד או במחשב לתכנים לא הולמים ואף רכישת תוכנות המונעות אוטומטית גלישה לאתרים אסורים או קבלת חומרים בעייתיים, להציע חלופות "לרביצה" מול מחשב או נייד כדוגמת מפגש עם חברים ללא הניידים, פעילות משותפת עמם ועוד. "מתוך הקשר שלכם עם ילדיכם, כך ילמדו ילדכם על ניהול קשרים עם קבוצת 'השווים'". המלצה נוספת קשורה לחוזה חתום וכתוב בין הילד לבין הוריו לפני רכישת טלפון נייד – בו יצוינו המגבלות. חשוב מאוד, כך על-פי השפ"ח, להימנע משיפוטיות וביקורת מול הילד במטרה לשמור על "ערוץ פתוח עמם".
במקביל לפרסום רשימת ההמלצות אישרה למערכת נתניה און ליין ראש מינהל החינוך, טובה דולב, כי בימים אלה מתגבשת תכנית ניסיונית, שתיושם ככל הנראה לתקופה קצובה בת שלושים ימים במספר בתי ספר יסודיים בעיר. התכנית, שתגובש בזמן הקרוב בשיתוף הנהלות בתי הספר וכן ועדי ההורים, תמנע – למעשה – הכנסת טלפון נייד לשטח בית ספר, ולחילופין יוצעו לילדים בהפסקות פעילויות חברתיות חלופיות. בהמשך, יפעל מינהל החינוך לניסוח אמנה מחייבת לכלל העיר, זאת באמצעות מעגלי שיח המשלבים הורים, מורים, פסיכולוגים ומומחים בתחום. "החשש הכבד יותר של כולנו", ציינו גורמים בכירים בתחום החינוך: "שבאין תקנות ברורות ממשרד החינוך, ובמצב בו הורים רבים מעדיפים שלא להתמודד עם ילדיהם ולהציב להם גבולות וגם פיקוח – בעיקר בשל חוסר ידע טכנולוגי וחוסר ידע בסכנות ובהשלכות הקיימות, יהיה קשה מאוד ליישם המהלכים ללא שיתוף פעולה מלא של הוועדים המוסדיים ובהמשך של ועדי הכיתות. זה מורכב, אבל אפשרי".