תלונות על יתושים ועקיצות מכל רחבי העיר

שוב חוזר הניגון: שבועיים אחרי סבב הגשמים האחרון שפקד את העיר נתניה, ומכל רחבי העיר מצטברות תלונות על ריבוי יתושים. ובעוד בעיריית נתניה האחראית על המתחם הציבורי בתוך העיר ובאיגוד ערים לתברואה השרון הצפוני האחראי על השטחים העוטפים את העיר מנסים לצמצם ולמגר את התופעה העוקצת, יחד עם תושבי העיר האחראיים על המתחמים הפרטיים, בזירה הפוליטית הטיל מבקר עיריית נתניה, דב כץ, פצצה כשהמליץ לעיריית נתניה על בסיס דו"ח מיוחד שהכין לפרוש מאיגוד ערים לתברואה. מבדיקתו עולה, כי אם נתניה הייתה מעסיקה מדביר נוסף מטעמה, גם אם היה מטפל באזורי דגירה מחוץ לעיר המשפיעים על תושביה, היא הייתה משלמת הרבה פחות כסף.

סובלים קבוע

יתושים, כידוע, אינם מכירים בגבולות ובתחומי אחריות. כמדי עונת גשמים, שבועיים אחרי, מתקבצות בעירייה עשרות ולעתים מאות תלונות על מטרד היתושים. ברשימת הקורבנות בסבב הזה, בדיוק כמו בכל סבב מחדש, בולטים תושבי השכונות נווה איתמר ורמת פולג. בעוד שבנווה איתמר יודעים להצביע, דרך קבע, על שלושה אתרים בהם, לרוב מתגלים יתושים, תושבי רמת פולג הצמודים לנחל פולג יודעים להצביע על שניים קבועים. בסבב הנוכחי הצטרפו גם תושבי צפון העיר, באזור פרדס הגדוד. גם הם שבעי תלונות חוזרות ונשנות.

על מי האחריות?

שלושה גורמים אמורים לטפל בבעיה העוקצת: עיריית נתניה המעסיקה מדביר מקצועי – זאת לצד צוותים המטפלים בבעיות תשתית. הגורם השני הוא איגוד ערים לתברואה שמדביריו אמונים על טיפול בכל נקודות התפר וגבולות העיר נתניה וכמובן התושבים. החוק, למי שאינו בקיא בו, אוסר על מדבירים מטעם העירייה ומטעם איגוד ערים, להיכנס לשטחים פרטיים. כך נוצר מצב, שבעשרות מקרים מקורות הדגירה של היתושים מקורם בעציץ על גג בניין או כלי אגירת מים בחצרות בתים. בהיבט הציבורי, זה שמפנה אצבע מאשימה לעבר עיריית נתניה ואיגוד ערים לתברואה, לטענת גורמים בכירים "הבעיה היא שבהרבה מקרים הטיפול הוא נקודתי ואין פתרון שורש. מצד אחד העירייה משלמת מאות אלפי שקלים בשנה לאיגוד ערים לתברואה – זאת בנוסף למימון מדביר עירוני, ואם היא הייתה מקזזת מתקציב איגוד ערים, היה לה יותר תקציב לשחרר למדביר העירוני להרחבת פעולות מנע".

דבר המבקר

על-פי דו"ח מבקר עיריית נתניה, שבדק את ההצדקה הכלכלית של השתתפות נתניה במימון איגוד ערים לתברואה השרון הצפוני בו חברות 12 ערים ומועצות מקומיות, עולה כי בין השנים 2011-2013 עלות השתתפות עיריית נתניה במימון היחסי עמדה על מעל 40% מסך תקציב האיגוד. עוד קבע בבדיקה שביצע, כי במידה ועיריית נתניה הייתה מתקשרת באופן ישיר עם קבלן הדברה, הוצאותיה בשנים הללו היו עומדים עלכ-273 אלף שקלים – זאת לעומת כ-1.5 מלש"ח.

באיגוד, אגב, דוחים על הסף את מסקנות מבקר העירייה ומסבירים, כי ההיגיון בהקמת איגוד ערים לתברואה נובע מהעובדה, שיתוש יכול לעוף ביום כשמונה קילומטרים ובפועל נתניה היא הנהנית העיקרית בטיפול האיגוד, שכן רוב רובם של מקורות היתושים מצויים סביב העיר נתניה. "מבחינה מקצועית, האינדיקטורים לבחינת הכדאיות (גובל / לא גובל / שטח מוניציפאלי) אין להם ולא כלום לגבי המסקנה אליה הגיע המבקר", ציינו בתגובה לדו"ח.