תקדים: בית הדין הרבני חייב בגירושין בשל התעללות נפשית

בני הזוג, תושבי האזור, נישאו לפני כ-15 שנה ונולד להם בן משותף. לאורך השנים נמנע הבעל לסירוגין מחיי אישות עם אשתו, נעדר מהבית בלילות או שנהג לזנוח את האישה ולצפות בטלוויזיה. בשבתות ובחגים הוא נעלם והשאיר אותה לבד. האיש נהג ברעייתו שלא בכבוד והרבה לצער אותה.

בעקבות התנהלותו של הבעל הגישה האישה בקשה לגרושין לבית הדין הרבני האזורי בנתניה. לאחר סדרה ארוכה של דיונים קבע בית הדין כי "התרשמנו, כי אילו הבעל היה מפגין שמץ של יחס לאשתו האישה לא היתה מגישה תביעה לגירושין, אך דא עקא, הבעל רואה את אשתו כצעצוע וכרכוש השייך לו. הוא מתעלם מחובותיו, מתעלם מרגשותיה ולמרות האזהרות הרבות, התחינות של האישה והתראות בית הדין הוא אינו עושה דבר.

אב בית הדין הרבני הרב שלמה שפירא קבע בפסק דינו כי "הבעל התעלל נפשית קשות באישה ולדעתנו התעללות כזו היא אלימות קשה והיא אינה פחותה מהתעללות גופנית. עד היום נהגו בתי הדין לחייב גברים בגט בשל התעללות פיסית או מילולית".

בית הדין הוסיף וכתב כי "מהות חיי הנישואין היא שניתנו לחיים ולא לצער, ומעתה היכן שנפגעו העצמאות ותכלית חיי הנישואין ונוצר מצב שעצם חיי הנישואין גורמים לצער – זה עצמו מהווה סיבה לחיוב גט".

בסיום ההליך קבע בית הדין, כי ההתעללות הנפשית שנקט הבעל נגד האישה מהווה עילה לגט והבעל חייב לגרש את אשתו. הדיינים הרב אברהם מייזלס והרב אריה אוריאל הצטרפו לפסק דינו של הרב שפירא וחייבו את הגבר בגט.