פרקליטות מחוז מרכז הגישה הבוקר לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום כנגד אליהו ארז, בן 70 מחיפה, בגין קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, גניבה וכניסה לישראל שלא כדין.
ב-12 אישומים מפורטים מעלליו של ארז, אשר לטענת הפרקליטות, באופן שיטתי, במשך שנים רבות, עסק ארז בעבירות מרמה, הוציא במרמה כספים מאנשים, תוך הצגת מצגי שווא וכאמור, אף ניסה בדרך זו לרכוש את מכבי נתניה.
מכתב האישום, שהוגש בידי עו"ד עינב וינוגרד, עולה, כי ארז ידע, שקבוצת הכדורגל מכבי נתניה מצויה בקשיים כלכליים וכי שחקני הקבוצה לא קיבלו משכורת מספר חודשים. באפריל 2016 הודיע ארז ליעקב ג'אן, בכזב, כי ברצונו לרכוש את מכבי נתניה וביקש שיפגיש אותו עם גורמים בכירים בעיריית נתניה לצורך כך.
ביום 7.4.16 נפגש ארז עם גורמים בכירים בעיריית נתניה, בכללם ראש עיריית נתניה, מנכ"ל העיריה, ואחרים. בפגישה הציג עצמו ארז כאליהו אליהו וכן הציג בפני אותם גורמים בכירים את מצג השווא.
ארז התחייב, בכזב, להעביר לרשותו את מכבי נתניה, לממן את משכורות השחקנים ואת חובותיה הכספיים של הקבוצה. ביום 18.4.16 שלח ארז לראש עיריית נתניה מכתב המפרט, כי בכוונתו להשלים את ביצוע העברת מלוא האחזקות במועדון הכדורגל מכבי נתניה לידו בימים הקרובים. ארז ציין שלצורך הבעת הרצינות הוא הורה לביצוע העברת 2.5 מיליון יורו לחשבון נאמנות.
בהמשך, משלא התקבל הכסף בחשבון הנאמנות, נערכה פגישה נוספת בעיריית נתניה. ארז טען,בכזב, כי יעביר את הכסף דרך חשבון בנק של אחר ואף ביקש לקבל את פרטיהם של שחקני הקבוצה ופרטי חשבון הבנק שלהם, על מנת לבסס את המצג השקרי לפיו בכוונתו להעביר כסף לחשבונם.
חרף התחייבותו של ארז הכספים לא הופקדו באותו חשבון. משפנה יעקב לנאשם והביע תרעומת על כך שהעברת הכספים מתעכבת, מסר ארז ליעקב המחאה על סך מיליון יורו, השייכת לחברה אשר פשטה רגל חמש שנים טרם מועד מסירת ההמחאה.
בתאריך 9.5.16 הגיע ארז לאצטדיון הכדורגל בנתניה, הציג בפני שחקני הקבוצה והגורמים הבכירים את מצגי השווא, וכן הציג המחאה על סך שלושה מיליון יורו, השייכת לחברה פושטת הרגל. ארז טען, בכזב, כי מהמחאה זו ישולמו המשכורות לשחקנים, חרף העובדה שידע כי אין כל כיסוי להמחאה זו.
עוד על פי כתב האישום, ארז הציג עצמו בכזב במועדים שונים כאיש עסקים, מיליונר בעל נכסים רבים מאד בארץ ובחו"ל. ארז פנה לאנשי עסקים שונים, הציג בפניהם את מצג השווא, הציע להם לפתוח עמו חברות בשותפות והבטיח להזרים כספים לשותפות, אך משנפתחו החברות טען בכזב כי קיים עיכוב בהעברת כספיו ממדינות שונות, גרם להם להפקיד כספים עד שיגיעו כספיו, וכן שכנע אותם להעביר לו כספים והמחאות כהלוואות. לאחר מכן משך ארז את הכספים ולא החזיר מעולם את ההלוואות שקיבל. כמו כן, הציג ארז את מצג השווא בפני אנשים שונים אשר ידע, כי זקוקים לתמיכה כלכלית והבטיח להם הבטחות שווא בדמות משכורות וסיוע כלכלי. ארז העסיק אנשים אלו במשך חודשים אך לא שילם להם מעולם ואף גרם להם לחובות כספיים.
כשפנו המתלוננים אל ארז בבקשה לקבל את כספם השתמש במסמכים מזויפים מהם עולה מצג שקרי לפיו העביר כספים לחשבונותיהם.
באחד המקרים, התקשר ארז עם אשת עסקים להקמת חברה משותפת. לאחר שנסעו ללטביה, טען ארז, בכזב, כי כספו עתיד להגיע מחשבונותיו בארצות אחרות, וביקש מהשותפה שעד שיגיע כספו תממן היא את שהייתם בלטביה ואת פעילות החברה.
על בסיס התחייבותו שילמה השותפה על הטיסות ללטביה, על שכירות הדירה בלטביה למשך כשנה, על תכולת הדירה בלטביה, על שכירת רכב והוצאות נוספות. במספר מועדים שונים, מבלי לידע את השותפה ומבלי לקבל את אישורה, משך ארז מחשבון הבנק בלטביה משכורות לעצמו ולאשתו העולות לסכום של כ-9,500 יורו.
בנוסף, בתחילת 2005 הציע ארז לשותפה לרכוש עמו קרקע לבניה במוסקבה לשם ביצוע עסקת נדל"ן, והתחייב, בכזב, כי יממן את הוצאות הנסיעה ואת רכישת הקרקע בסך שלושים מיליון דולר. בשל טענותיו הכוזבות מימנה השותפה עבור ארז ושני יועצים נוספים טיסות למוסקבה, אשרות כניסה ושהייה במוסקבה, וכן חתמה לצדו עם החברה במוסקבה על הסכם לרכישת הקרקע בסכום של שלושים מיליון דולר, ואף שילמה מקדמה עבור העסקה בסך של 35,000 דולר. כעבור זמן מה, חזר בו ארז מהתחייבותו לרכוש את הקרקע, ובשל כך בוטלה העסקה.
השותפה ובעלה שילמו סכום כולל של 305,928 דולר. בשל מצג השווא של ארז נתבעו השותפה ובעלה על ידי גורמים שונים ושילמו סכומים שהתחייב ארז לשלם על סך כ- 450,000 שקלים נוספים
.
מאישום נוסף עולה, כי ארז ידע שחבר של בנו נמצא חובות ואיבד בשל כך את ביתו, וכן ידע כי החבר מתגורר במגורי בית החולים העמק בעפולה עם משפחתו, וכי בשנת 2016 היה עליו להתפנות מהמגורים.
במהלך חודש יוני 2015 יצר ארז קשר עם החבר וביקש ממנו עזרה כלכלית, ואותו חבר העביר לארז 60,000 שקלים. בתחילת ספטמבר 2015 התחייב ארז בפניו שכשיגיע לישראל יחזיר לו את הכסף וירכוש עבורו דירה. משניתנה ההתחייבות השקרית, עשה החבר כל שביקש ממנו ארז – העביר לו כספים, רכש עבורו כרטיסי טיסה, מימן שהייתו במלונות ועוד.
בינואר 2016, על מנת להרוויח זמן נוסף בו יוכל לקבל כספים מהחבר לפני שיבין שהתחייבותו אליו הייתה שקרית, נפגש ארז עם מנהלת בית חולים העמק, הציג בפניה את מצג השווא והודיע כי בכוונתו לתרום 14 מיליון יורו לבית החולים. ארז ביקש שיאפשרו לחבר ולמשפחתו להמשיך לשהות במגורי בית החולים. כמו כן, הודיע ארז לחבר, כי מצא עבורו דירה לרכישה בעפולה, שמחירה ארבעה מיליון שקלים וטען, בכזב, שבכוונתו לרכוש אותה עבורו.
ביום 22.3.16, החבר, אשר האמין להבטחת ארז, חתם על חוזה רכישת הדירה מול בעל הדירה, ואף רכש רהיטים בסך 90,000 שקלים בהוראתו של ארז, תחת התחייבותו לשלם עבורם. על אף התחייבותו, לא העביר ארז מעולם כסף לחשבון הנאמנות על הדירה כפי התחייב.
ביום 20.5.2007 עזב ארז את ישראל, ובמהלך שהותו מחוץ לגבולות ישראל ידע ארז כי בשל מעשיו הוא דרוש לחקירה בישראל, והוצא נגדו צו מעצר.
בתאריך 22.9.2016, יצא ארז מגרמניה לישראל כשהוא מחופש לאדם חרדי, תוך שהוא משתמש בתעודת מעבר גרמנית מזויפת. באותו יום נחת ארז בישראל ונכנס לישראל שלא כדין, מבלי לעבור בביקורת הגבולות.
הפרקליטות ביקשה את המשך מעצרו של ארז עד לתום ההליכים. מצ"ב כתב האישום ובקשת המעצר. עו"ד וינוגרד טענה בבקשה למעצר עד תום ההליכים, כי "בנסיבות דנן, כאשר המשיב באופן שיטתי, במשך שנים רבות הציג מצג שווא מתוחכם אשר כלל זיוף מסמכים רבים והצגתם, נראה כי מרמה כל אדם שנקרה בדרכו, יצא מישראל וחזר אליה שלא כדין על מנת להתחמק מהדין, סבורה המבקשת כי אין כל חלופה שיש בה כדי להבטיח את מטרות המעצר, וכי לא ניתן לתת במשיב אמון כי יקיים תנאי חלופת מעצר, ועל כן מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו".