אבנר טווק דקר למוות את נאווה חן במהלך ויכוח; חויב לפצות כל אחת משלוש בנותיה בסכום של 170 אלף שקלים
שופטי בית המשפט המחוזי בלוד, מנחם פינקלשטיין, ליאורה ברודי ורמי אמיר דנו את אבנר טווק ל-18 שנות מאסר בפועל, מיום מעצרו, בגין הריגתה של נאווה חן ביישוב תל מונד.
נאווה חן, גרושה ואם לשלוש בנות, וטווק ניהלו קשר זוגי. במהלך הקשר הצהיר טווק, כי אם לא תהיה שלו, לא תהיה של אף אחד.
בחודש ספטמבר 2013 הודיעה המנוחה לנאשם, כי ברצונה לסיים את הקשר עמו. זמן קצר לאחר מכן הגישה תלונה במשטרה נגדו בגין הטרדות ואיומים. המנוחה פנתה מספר פעמים למשטרה בגין הטרדות ואיומים מצידו של טווק.
מכתב האישום עולה, כי בתאריך ה-21.10.13 הודיע הנאשם לאחר ממכריו ש"יזיין" את המנוחה. בהמשך הצטייד בסכין ונסע למקום מגוריה בתל מונד. הנאשם החנה את רכבו מאות מטרים מביתה והמתין ברכב מספר שעות, עד עלות השחר.
בתאריך ה-22.10.13 בשעה 07:00 בבוקר פנה הנאשם לביתה, נכנס לחצר האחורית של הבית והמתין שם. באותה עת יצאה המנוחה מהבית על מנת להסיע את בתה לבית הספר. כששבה הבחינה בנאשם עומד בחצר. בין השניים התפתח ויכוח, במהלכו תקף אותה הנאשם, באמצעות הסכין שהיתה ברשותו, פצע אותה בחלקי גופה ודקר אותה בלבה. מיד לאחר מכן נמלט והותיר אותה פצועה ומדממת. בהמשך השליך את הסכין מתוך כוונה להעלים ראיות ונמלט מהמשטרה. מספר ימים לאחר מכן נעצר במקום מסתור באשקלון.
הפרקליטות ציינה, כי כתב האישום תוקן ועבירת הרצח הומרה להריגה, בשל הספק הקל שנותר בנוגע ליסוד הנפשי של עבירת הרצח, זאת למרות התנגדות בני משפחתה של המנוחה. למרות זאת עתרה הפרליטות לעונש המירבי הקבוע בחור לצד עבירת ההריגה.
פרקליטו של הנאשם ביקש לקבוע, כי הנסיבות מצביעות על "הרף הנמוך" של עבירת ההריגה – בטווח שבין דקירה בשוגג לבין עבירת הריגה. עוד טען, כי הנאשם הגיע לחצר ביתה כשהוא מצויד בסכין, אך זה היה בכוונה לפגוע במנוחה ולא לקטול את חייה כמו כן טען, כי האיומים וההטרדות לא היו בסמוך לאירוע וכי לא ניתן ללמוד מכתב האישום על הקשר בין האיומים לבין מעשיו.
הנאשם הביע צער וחרטה עמוקה על מעשיו.
בהחלטתם קבעו השופטים, "בגזירת העונש נתנו את דעתנו לחומרה הרבה של מעשהו של הנאשם, שפגיעתו הרעה נעשתה בליבה של המנוחה, שהייתה הלב והציר המרכזי של בני משפחתה. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגזר על הבנות לחיות עם תחושת האובדן והחסר של אימן האהובה, והאבל העמוק מלווה גם את בני המשפחה האחרים. מנגד הענקנו משקל להודאתו של הנאשם בפנינו ולחרטתו. כמו כן, התחשבנו בגילו של הנאשם, בעברו הנקי ובעובדה שהוא מעולם לא ריצה מאסר, וכן בשאר נסיבותיו האישיות".
בנוסף ל-18 שנות מאסר בפועל, גזר בית המשפט על טווק, 18 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי לבנותיה של המנוחה – 170 אלף שקלים לכל אחת ובסך הכל 510 אלף שקלים.
העונש המוטל על נאשם נגזר מכח שהחוק נותן לבית המשפט.
אז אולי הגיע הזמן לתקן קצת את החוקים ולקבוע עונשי מינימום קצת יותר גבוהים מהמקובל.
במילה אחת בושההההה…
אחרי פסק הדין הזה וצפיה בתוכנית עובדה של אילנה דיין ששודרה באותו היום הבנתי שהפרקליטות היא מאפיה בשירות החוק.
Comments are closed.