עידו שיר מולטי טאלנט

לראיון בבית הקפה בקניון עיר ימים בנתניה הוא מגיע כאנטיתזה לכל מה שמזוהה עם טינאייג'ריות. חולצה מכופתרת, מכנס מדליק, שיער מוקפד. חייבת להודות שמאז שיחת הטלפון שלנו, בה נאמר השורש ד.ג.מ. דמיינתי דמות פרובוקטיבית שתצעד לעברי בג'ינס קרוע ומניירות אימתניות. והנה, מגיע בחור עדין ומסוגנן, שקט ונעים הליכות שמציע להזמין אותי לקפה (גברים, תלמדו מג'נטלמן). הוא מספר לי, בשלב הסמול-טוק רגע לפני תחילת החלק הרשמי בריאיון לנתניה און ליין, שבדיוק אתמול חזר מאולפני "רשת" – שם ביקר לטובת פרויקט שהוא וחבר חשבו להקים עם חברת ההפקות "אבוט המאירי" ('אקס פקטור', 'איט גירלז', 'הישרדות' ושאר תכניות הריאליטי זה הם).

איך הגעת לתחום הדוגמנות?
"זה מורכב", הוא פותח בנשיפה כבדה. "האמת היא שבכלל לא כיוונתי לשם. בגיל מאד צעיר, שביט רביבו, שהיא השכנה שלי ובמקצועה מלהקת, הכניסה אותי לערוץ הילדים, ללוגי, לשיר בתכניות טלוויזיה ולשמש כניצב בתכניות. כשהייתי בן 10, היא חיפשה מישהו שיגלם את "העץ הנדיב" בהצגה שהועלתה בקיסריה. היה מדובר במשפחה יהודית-איראנית עשירה שעשתה יום-הולדת שמונים לאב המשפחה שתורם המון כספים למדינת ישראל. זו הייתה הפקת ענק והגיעו ראשי ממשלות, נשיאים, שגרירים, אח"מים למיניהם ואמנים מוכרים. בגלל שאני חצי פרסי (הוא מחייך), לקחו אותי לשחק את העץ הנדיב ועליתי לבמה בביטחון גמור, בנונשלנטיות. שם הבנתי שאני אוהב את הבמה, אבל כנראה שעדיין לא מספיק. עם השנים סבא שלי הכניס אותי לכדורגל וזה היה התחום שהלכתי עליו בכל הכוח. אבא שלי, שחי את העולם המוזיקלי מגיל צעיר, כעס מאד בזמנו בטענה שזה עסק אלים ובוטה. מפה לשם, שיחקתי בליגת הילדים של מכבי נתניה עד שנפצעתי, נחתי תקופה וכשניסיתי לחזור זה כבר לא היה אותו הדבר. משם נשאבתי לדוגמנות והחלטתי להיות עקבי, הכרתי אנשים מהתחום שהובילו אותי, כמו לאון שניידרובסקי לדוגמה (פליט ריאליטי, מנחה וכתב אופנה) וסוכנות סי-מג'מנט, שמלווים אותי בהשקות, אירועים וכו'. לא מזמן הוזמנתי להשקה של קסטרו בשיתוף אנרג'י אליה נבחרו להגיע חמישים ילדים מכל רחבי הארץ, ובחודש שעבר הוזמנתי להשקת סרט ילדים חדש. בתחום הזה צריכים להיות כל הזמן עם היד על הדופק ולהראות נוכחות", מספר.

עד כמה מפותחת תעשיית הפרסום העקיף, בה משלמים לכם, הדוגמנים, על מנת שתעלו תמונות של מוצרים ומותגים לאינסטגרם?
"מפותחת מאוד. זו עבודה לכל דבר. הנה, לדוגמה, העליתי תמונה על ההופעה של הראפר קנייה ווסט אשר מגיע בקרוב לארץ וקיבלתי כרטיס חינם וסכום כסף מסוים. ככה החברות הגדולות עובדות היום, פרסום דרך הרשתות החברתיות ואנשים: דוגמנים, שחקנית ואושיות פייסבוק. זה תמריץ רציני עבור כל דוגמן".

איך נראה היומיום שלך?
"בדרך כלל רגיל. אני עולה לכתה י"ב ולומד בתיכון אורט יד ליבוביץ' (בשכבה של נדב גדג'!). עברתי לכיתת תיאטרון רק בכתה י"א, לאחר שהמנהל פנה אליי והציע לי ללכת על זה, אמר שמתאים לי. עברתי את הבגרויות ושם הכרתי גם את חברה שלי, נטשה, שהגיעה מבת ים וצוותה אליי כצמד. כך הפכנו לזוג", הוא מחייך: "אני מת עליה ויש בינינו חיבור מטורף".

אל הריאיון מצטרף אביו של עידו ומספר על רגע מרגש שנצור בזיכרונו: "הוא הופיע בסצנה של סרט סטודנטים. יום שישי בערב, מצלמים ברחוב ראשי בכפר-סבא מאחורי מסעדה חשוכה. עושים חזרות, עידו מנהיג חבורה שמכה ילד. הייתה תאורת רחוב אפלה כזו ואנשים הסתכלו, לא הבינו מה קורה. זו הייתה סצנה שבתור אבא, היה לי קשה לצפות בה", הוא מספר ומזיל דמעה אמיתית, מרגשת, ואני אחריו. "לא יכולתי לראות את זה שעידו, שהוא כל-כך ילד ילד טוב, מרביץ לילד אחר, מכניס לו בוקסים. זה קרע אותי ואני זוכר שהתקשרתי לאמו ובכיתי לה בטלפון, אפילו שזה משחק".

אני מבקשת רשות לשאול משהו אישי ופונה אל עידו בזהירות: לאחרונה בחרו ההורים לסיים את היחסים ביניהם, איך זה השפיע עליך, בתור… ילד?
"כן, אחרי 25 שנה של יחד הם החליטו לסיים את היחסים. יש מחשבות, תהיות. אני אמרתי להם להתגרש מזמן. לפעמים זה כדאי וזה עדיף. כמובן שלא חשבתי שזה יהיה כל כך מסובך ומלא בירוקרטיות, אבל למרות שהתהליך ארוך ולא תמיד נעים, לעיתים, הפתרון הוא גירושין".

מה הכי מפחיד אותך?
"בחיים, מבחינה פיזית, אני נורא מפחד על עצמי. כל דבר קטן מלחיץ אותי. בתחום הזה, זה שתמיד מחפשים את הדבר הבא ואת הכי טוב. ברגע שאתה עולה לטופ מסוים, אם אתה לא נשאר בו ומוכיח שאתה מספיק חזק בתעשייה, אז כנראה שיחפשו משהו אחר".

מה הטיפ שאתה נותן לצעירים שחולמים להיות דוגמנים?
"להבין שזה תחום מאד קשה מסיבה אחת ובעיקר בגילי: שיש הרבה סוכנויות שפונות לנערים או שנערים פונים אליהן ודורשות מהם סכום כספי, לא קטן, כזה שעוד אפשר להניח את הדעת – אלא סכום רציני רק בתור התחלה, על זה שייצגו אותם. זו טעות. סוכנות טובה באמת תרצה שתציג את עצמך בפניה, אולי תיקח תשלום סמלי רלוונטי על צילומים כי זה מאסט, אבל לא תעשוק אותך ואת ההורים. אל תאבדו את העיניים ותשלמו, כי סביר להניח שתפסידו כספים ולא תישלחו לשום מקום".

רגע לפני הסוף אני חייבת לשאול את החתיך (ותוהה האם זו נחשבת הטרדה, בגילי): על מה אתה מקפיד בתחום זה, חוץ מהנראות שלך?
"לחדש, לעשות דברים שעדיין לא עשיתי. הערכים שמובילים אותי הם רצון, מוטיבציה ונחישות. יצא לי לדבר לא מזמן על זה עם שחר חסון וגם עם דניאל מורשת. שניהם אמרו לי את אותו הדבר: כמה שתלך לאודישנים וראיונות ותשמע 'לא', תמשיך לנסות. אם תקבל 'כן' אחד והוא יתפוס, אתה תהיה בשמיים ויחטפו אותך לכל מיני קמפיינים. זה מעולה שעכשיו אני מכיר את העולם הזה מקרוב ואת האנשים האלה. אני מרגיש שעכשיו קורים לי דברים טובים".

אהבתם? הגיבו ושתפו. רוצים לקרוא עוד על כל מה שמעניין בנתניה? נתניה און ליין – נתניה און ליין