מבקר עיריית נתניה, דב כץ, יציג ביום רביעי – בפני חברי מועצת העיר נתניה – את מסקנות החקירה המיוחדת שניהל במהלך החודשים האחרונים בפרשה שזכתה לשם "מחדל הקרינה". טיוטת הדו"ח (כפי שנחשף לראשונה בנתניה און ליין) הועברה כבר לפני כשלושה שבועות ליו"ר ועדת הביקורת העירונית, חבר המועצה ויו"ר האופוזיציה, בוריס צירולניק. לנתניה און ליין אישר צירולניק את הפרטים והוסיף, כי "רק לאחר פרסומו הרשמי של הדו"ח, ביום רביעי, אוכל להגיב ולהתייחס לפרטים המפורטים בו. מבחינה כללית ניתן לקבוע כבר עכשיו, שמדובר בדו"ח נוקב". בעקבות ממצאי הדו"ח, שכאמור על-פי חוק אין לפרסמם עד הצגתם בפני מליאת מועצת העיר, הודיע צירולניק כי בכוונתו להעלות במקביל הצעה לסדר, שמטרתה חידוד אחריותו של הדרג הנבחר הנושא תפקיד (חברי מועצה) על מעשיהם ופעילותם של הדרג המקצועי (הפקידות העירונית).
מצעד האיוולת
לפני כשלוש שנים, בעקבות כתבת תחקיר שבוצעה בנתניה און ליין-ksn על מחדלי בנייה באחד מבתי הספר היסודיים בעיר, זומנו אנשי מקצוע וכן מודד קרינה שמצא חריגה שטופלה. במקביל, בעקבות קשר שנוצר בין יו"ר ועד ההורים העירוני, סמדר סגל, לנציג מלר"ז, עמותה בלתי-תלויה והיחידה בארץ המחזיקה מעבדה לביצוע מדידות קרינה, הוחלט לעניין את העירייה בביצוע בדיקה מקיפה בכל בתי הספר בעיר.
לעירייה, שבכיריה ביקשו לברר קודם הזמנת הבדיקות את העלויות – הן של הבדיקות והן של התיקונים, הוסבר כי בבדיקת קרינה אלקטרו-מגנטית (חשמל), במרבית המקרים בהן מתגלה קרינה חריגה, הטיפול המונע אינו מצריך כמעט דבר – במקרה הטוב הנחת ארון עץ או עציץ להרחקה מהקיר, ובמקרה הגרוע הוספה של קיר המכיל בידוד מיוחד (סיכוך א.ח).
בחודשים אוקטובר עד דצמבר 2013 בוצעו מדידות ב-35 בתי ספר יסודיים בעיר. בתחילת שנת 2014, עם קבלת תוצאות הבדיקות והמלצות הטיפול, התקיימה בעירייה ישיבה – בה הורה מנכ"ל עיריית נתניה באותה עת לאגף בינוי מוסדות חינוך האגף לאיכות הסביבה, לטפל בממצאים. מבדיקת העיתון עלה, כי דו"ח הטיפול נחלק לשניים: דו"ח כללי וכן דו"ח מפורט לכל בית ספר שנבדק. ואולם, כך חשף נתניה און ליין עת התפוצצה הפרשה בחודש ספטמבר 2014: בניגוד להמלצות מינהל החינוך, שביקש לשלב את המנהלים ובאמצעותם את ועדי ההורים המוסדיים בממצאים, התקבלה החלטה שבדיעבד הוכחה כשגויה, שלא לשתף איש – עד אשר יתוקנו הליקויים. יתרה מזאת, מבדיקה שבוצעה על-ידי נתניה און ליין עולה, כי בידי מינהל חינוך, הגוף האמון על קשר ישיר עם המנהלים, לא רק שלא ניתנו הדו"חות המפורטים, אלא העובדים הונחו שלא למסור פרטים.
המחדל
במהלך חודש ספטמבר 2014 נחשף, לראשונה בתקשורת, כי למרות שבידי עיריית נתניה תוצאות בדיקות קרינה בבתי ספר שנבדקו, ובחלקם קיימת חריגה, בפועל הנושא לא טופל. רק יומיים לאחר חשיפת המקרה והסערה הציבורית שהתעוררה, קיים הדרג הפוליטי ישיבת חירום והנחה את כל הפקידות העירונית הבכירה לשנות את מדיניות האי-שיתוף. ראש העיר נתניה, מרים פיירברג-איכר, ששהתה באותה עת בחו"ל, לא הסתירה את זעמה על התנהלות המנגנון העירוני וחשוב מכך, שאיש לא טרח לעדכנה באי-יישום החלטה שלה להפוך לאחת הערים הראשונות בישראל בהן מתבצעות בדיקות קרינה תקופתיות. בניסיון לצמצם את הנזק התדמיתי שכרה העירייה שירותיהם של מספר חברות מקצועיות, שביצעו – במקביל – בדיקות קרינה בכל מוסדות הלימוד בעיר וכן תיקונים מיידים.
הטיפול הלקוי והסערה הציבורית שנוצרה העמיקו את חוסר האמון שנפער בין הדרג המקצועי לדרג הפוליטי, בו כל הגורמים טענו באותה עת כי כלל לא ידעו ולא עודכנו באשר להליכים התקועים בשל מדיניות האי-שיתוף – החל מסגני ראש העיר, אלי דלל וד"ר אביטל לאופר הממונים על החינוך ועל התשתיות, וכלה בחבר המועצה עו"ד אדיר בנימיני הממונה על הגנת הסביבה. השלושה, שנדהמו מהפרטים שנחשפו בפרשה וזעמו שאיש לא טרח לעדכנם במהלך חודשים אחרונים, היו אלה שביקשו בין השאר, בדיקה מקיפה על-ידי מבקר העירייה.
אובדן אמון כמעט מוחלט נרשם באותה עת גם בין יושבי ראש בתי הספר בכל רחבי העיר, ובראשם יו"ר ועד ההורים העירוני סמדר סגל, לבין הדרגים המקצועיים והפוליטיים. אחד מראשי הוועדים שהתבטא בנתניה און ליין בחודש ספטמבר 2014, לאחר שבאמצעות התקשורת נודע לו כי במספר מוקדים בבית הספר עליו הוא אמו, בית ספר יונתן, קיימת קרינה חריגה, הוא אורן הרשקוביץ. בראיון לעיתון שהתקיים – כאמור – בחודש ספטמבר 2014 אמר הרשקוביץ: "אם בעירייה היו מדווחים כבר לפני שמונה חודשים על התוצאות ומשתפים את ועדי ההורים, בתוך 24 שעות במרבית בתי הספר היו פותרים ובקלות את הבעיות על-פי ההמלצות. במהלך התקופה עד שהפרשה התפוצצה פניתי מספר פעמים לעירייה ובכל פעם נאמר לי שהנושא בטיפול והכל בסדר. וכשאני מגלה, יחד עם מאות הורים לילדים דרך התקשורת, שהקרינה שנמצאה היא 22.8 מיליגאוס – אחר-כך להסביר למאות הורים שמדובר בבעיה בנקודה אחת או שתיים, זה כמעט בלתי-אפשרי".