ניחוח אירופי: כך הפך הג'ודו לענף הספורט הכי לאומי במדינה

המשחקים האולימפיים בריו אמנם הסתיימו לפני כשלושה חודשים, אולם נראה שהשפעתם על ענפי הספורט השונים בישראל עדיין בעיצומה – בעיקר בענף הג'ודו. באופן סמלי, 24 שנים לאחר שישראל זכתה בפעם הראשונה בהיסטוריה בשתי מדליות אולימפיות בג'ודו ואירחה את אליפות אירופה עד גיל 23, שוחזר בסוף השבוע המקרה. ישראל, בפעם השנייה, לאחר ששוב זכו נציגיה בשתי מדליות אולימפיות, אירחה בסוף השבוע – שוב – את אליפות אירופה בג'ודו.

335 ג'ודאים צעירים, נציגי 40 מדינות שונות, הגיעו לישראל במטרה אחת: לשפר את מאזן הנקודות הבינלאומי. הג'ודוקה הנתנייתי המדורג חמישי בעולם, שגיא מוקי, אומנם נכח בתחרות, אבל לשם שינוי הפעם לא כמשתתף – אלא כצופה מהצד. הוא פספס את התחרות בגלל גילו (24), אך הגיע לעודד את הפרטנר שלו למזרן האימונים בכל ההכנות לאולימפיאדה, שעל הדרך זכה במדליה. בריאיון לנתניה און ליין מסביר ומנתח מוקי את מצב הג'ודו בישראל, שבפועל הפך לענף הספורט הכי לאומי במדינה.

זו נראית לי תחרות הג'ודו הראשונה בשנים האחרונות שאתה לא עולה על המזרן, איך זה מרגיש?
"חייב להודות שזה מרגיש מאוד מוזר. אני רגיל להתחרות וגם לי, למען האמת, לא זכורה בשנים האחרונות התמודדות שלא השתתפתי וצפיתי וישבתי בקהל. הפעם זה לא היה נתון לבחירתי, אני כבר בן 24 והתחרות היא עד גיל 23 – כך שפספסתי את המועד".

ישבת בקהל וצפית בדור העתיד של הג'ודו הישראלי. האם העתיד ורוד או שקיים פער בין הרמה שראינו בריו למה שראית בסוף שבוע האחרון?
"הייתה לי הזדמנות לשבת ולצפות מהצד וזה היה מדהים. לא יוצא לי לראות בדרך כלל לראות תחרות. אני יכול להגיד לך כמי שמבין קצת בתחום, שאם לשפוט על פי התחרות שהתקיימה פה בסוף השבוע, העתיד ללא ספק נראה מזהיר. ישראל הציגה רמה מאוד גבוהה ואיכותית, שעוד תמשיך ותשתפר מפעם לפעם".

יצא לך להשתתף בלא מעט תחרויות בקריירה שלך. איך לדעתך הייתה ההתנהלות והארגון בתחרות הנוכחית – כצופה מהצד?
"אני חושב שנעשתה הכנה באמת יוצאת דופן. איגוד הג'ודו נרתם כולו והתעלה על עצמו בכמה רמות משנים קודמות. ההתנהלות הייתה ללא רבב, אפס תקלות והכל פשוט זרם כמתוכנן. זה היה אפילו טוב יותר מתחרויות גדולות אחרות בהן לקחתי חלק – כך שיש לי אינדיקציה להשוואה. מן הסתם שזה מצב שמשחק לטובתנו. ברגע שהתחרות מנוהלת כמו שצריך ומשתתפים בה נציגים מעשרות מדינות, זה פותח עבור ישראל דלת לאירוח תחרויות גדולות יותר בעתיד הלא רחוק. המטרה, לפי מה שהבנתי, היא לארח את אליפות אירופה לבוגרים. אחרי הסוף שבוע האחרון, זה בהחלט אפשרי ובעיני אפילו מתבקש".

בתחרות זכו שלושה ישראלים בהם טוהר בוטבול, חבר מאוד קרוב שלך וחלק בלתי נפרד מההכנות שעשית לריו. ספר לי קצת על זה?
"אמרת נכון, טוהר הוא חבר קרוב שלי והיה הפרטנר שלי לאימונים לאורך כל תקופת ההכנה שלי לאולימפיאדה, שזה אומר כמה שנים. לראות את טוהר זוכה במדליה זו בהחלט התרגשות עצומה, כי הוא באמת אחד הג'ודאים הטובים שיש לנו והמדליה הזו מגיעה לו ותביא איתה בעתיד עוד הרבה אחרות".

לראשונה בחייך פרשנת לצידה של מירי נבו את המשחקים. רמז לעתיד ביום בו תפרוש?
"יש לי עוד זמן לחשוב על היום שאחרי, אבל כן, יחד עם ירדן ג'רבי ולצידה של מירי נבו שימשנו כפרשנים לחלק מהקרבות בתחרות. וזו הייתה חוויה אדירה. אישית, ממש נהניתי. אלה מסוג הסיטואציות שבהן אתה עושה שימוש בידע שלך. מראה את הבקיאות שלך בתחום ולא רק בפן המעשי על המזרן. זה כיף גדול. עכשיו שאני חושב על זה, אני לגמרי צריך לשקול את עניין הפרשנות ביום שאחרי, טוב אבל נעזוב את זה עכשיו, כי יש לי מסלול ארוך שכולל את אולימפיאדת טוקיו בעוד ארבע שנים".

ההישגים של נבחרת הג'ודו של ישראל, הציפו מחדש את השיח על השקעתה הנמוכה של המדינה בספורט ההישגי. משהו השתנה מאז חזרת הנבחרת באולימפיאדה?
"עצם זה שהשיח על תקציבים והשקעה כלכלית בענפי הספורט השונים הוצף בעקבות ההישגים בריו, זה כבר היטיב איתנו. לצערי, אין את הרצון והכמיהה מצד המושכים בחוטים לשפר ולייעל וחבל, כי הפוטנציאל קיים. אני חייב להודות שהג'ודו שונה משאר הענפים, כי ההתנהלות בענף נכונה והאנשים הנכונים יושבים בראש האיגוד. לשאלתך, כן, אפשר לראות שינויים קטנים כמו למשל אולם האימונים החדש שנבנה. עד לפני ריו היה לנו אולם אימונים אחד והיום כבר שניים עובדים. מתקנים ראויים, כחלק בלתי נפרד מתשתית ההכנה, הן חובה".