על השקעה חסרה/ נתניה מתרגזת

את חובב לויטס מרגיז ואפילו מאכזב, שבמשך שנים קבוצת פעילים והוא ביניהם התחננו להפיכת פינה ציבורית מנקודה מוזנחת לשכיית חמדה, דבר שבהחלט נעשה – אלא ששלוש שנים עברו ואיש בעירייה לא חשב שצריך גם לתחזק את הפינה. גד אבי אסף, אמן וצייר, מתקשה להבין מדוע המילה אמנות גבוהה בעיר נתניה אולי מעניינת את הקהל אבל לא את מכתיבי המדיניות, ואילו ג'וליאנה בן אברהם זועמת על מדיניות החוץ של מדינת ישראל.

גד אבי אסף על הקשר בין אמנות גבוהה שחסרה לתיירות

"מרגיז אותי, שאין מספיק השקעה באמנות בנתניה – ולא רק באמנות מקומית. הגלריה העירונית בשיפוצים כבר שנתיים ועל קולנוע שרון העזוב מדברים כבר שנים. בכל העולם וגם בערים ישראליות מובילות גילו, שרק השקעה במה שמכונה אמנות גבוהה ובהקמת מוזיאון אמיתי בו תוצג האמנות הגבוהה מושכות עשרות אלפי תיירים וגם עשרות מיליונים וממתגות עיר. כן, אמנות גבוהה. לא מאמינים? תשאלו את עצמכם למה אתם טסים לניו יורק, לפריז, לברצלונה או מדריד ואפילו לפראג. אם תהיו כנים עם עצמכם, אז גם אתם תודו שבמסגרת הבילוי והשופינג, טיילתם ברחובות ונשמתם אדריכלות ואמנות ואפילו ביקרתם במוזיאון או שניים. על כל אחד שמגיע לספרד כדי לצפות במשחק כדורגל של ברצלונה או מדריד, ישנם עשרות שמגיעים כדי לצפות באמנות, באדריכלות, ביצירות של גאודי. על כל אחד שמגיע לסיבוב אוכל באיטליה או באופנה, יש עשרות המגיעים כדי להתרשם מהמוזיאונים מהקתדרלות ובעיקר מהאמנות. לעיר נתניה יש את כל הסממנים לשמש כעיר קייט, אבל כדי שתהפוך לעיר תיירות אמיתית, צריך מוזיאון שהוא באמת מוזיאון, צריך בית לאמנים שהוא באמת בית לאמנים. צריך להעתיק את מה שבתל אביב, בירושלים ובחיפה הבינו מזמן… אבל אני אופטימי"

ג'וליאנה בן אברהם על אופק מדיני שנע ונד על מצבי רוח

"מרגיז אותי, שנדמה לי שאנחנו תלויים ברמה הבינלאומית במצב הרוח של נשיא ארצות הברית. עד לפני כמה חודשים בצב הרוח של הנשיא אובמה וכעת במצב הרוח של הנשיא טראמפ. הכל בגלל שלישראל אין מדיניות ברורה וגם לא אופק מדיני. הכל תלוי במשבי רוח וסקרים מקומיים. הייתי רוצה לראות את המדינה שלנו ריבונית והחלטית הרבה יותר, ולא לשמוע על יוזמה כזו או אחרת כבדרך אגב, בזמן נאום של ראש הממשלה שלנו, בזמן שהוא מבקר בבריטניה או באוסטרליה"

חובב לויטס על הזנחה כואבת

חובב לויטס מנסה להבין איפה הם אותם בכירי עירייה שהגיעו להצטלם על רקע שכיית חמדה שנשתלה ומאז נבלה לה

"לפני שלוש שנים, לאחר מאבק ארוך, הצליחה קבוצה של פעילים לשכנע את העירייה להשקיע קצת גם… בצפון העיר. מגרש נטוש ברחוב מימון בואכה בית חולים לניאדו, ששימש כמזבלה מקומית ומגרש לחניית משאיות, הפך לפינת חמד. לא השקעה גבוהה מדי. לכל היותר 60 אלף ש"ח, אבל כזו שהספיקה לפחות לאלף תצלומים של בכירי העירייה על רקע הפרויקט. עברו שלוש שנים ותראו איך המקום נראה. אין השקעה, אין תחזוקה, אין שימור ואין נעליים. בושה וחרפה. מעניין אותי לדעת אם, למשל, היה גר בצמוד למקום חבר מועצה צעיר ונמרץ כדוגמת רפי ימין, עו"ד שירי חגואל, יוסי דורון או עופר אורנשטיין, האם מי מהם היו מסכימים למציאות זו? אני מאמין שהתשובה היא לא – בוודאי כשמדובר בכסף ציבורי שהלך במקרה זה לפח בשל הזנחה משוועת. ואם בצפון העיר נתניה נזכרים בין בחירות לבחירות, אולי הגיעה העת שגם צפון העיר תעמיד נציג למועצה כדי שיזכרו אותה גם בחמש השנים בין בחירות לבחירות…

כתבות נוספות העשויות לעניין אתכם:

בית בינלאומי לשירה יוקם בעמק חפר עבור מקהלת מורן

חשד: נעזר בבנו בן התשע בביצוע פריצות

תיירות: 3.1 מלש"ח לפיתוח השוק העירוני נתניה

הזדהיתם עם הטקסט? מוזמנים לשתף. אם גם אתכם מרגיזים דברים בעלי אופי ציבורי? אתם מוזמנים לכתוב לנו כאן