המהפך הפרטי של רונית חלפון

לרגל יום המשפחה שחל ביום ראשון האחרון בחרתי לראיין את האדם הקרוב לליבי, אמא שלי, רונית חלפון. שיחה כנה ואמיתית בין אימא לבת על המהפך שעברה בשנים האחרונות בכל הקשור לתזונה נכונה וספורט, דלקת הפרקים הטורדנית שהשתפרה בעקבותיו, האומץ להגשים חלום ולחזור לספסל הלימודים בגיל 50, התגובות מהסביבה והסיפוק בהובלת מתאמניה להצלחה. שאלות שלא יצא לי לשאול כבת את אמי, אני שואלת עכשיו כמראיינת את המאמנת האישית רונית חלפון.

מה הוביל אותך לספורט ואימוני הכושר כמתאמנת?
"זה היה לפני קצת יותר משלוש שנים, הגעתי למשקל שיא מבחינתי והרגשתי לא נוח עם הגוף שלי. למרות שהתאמנתי 3-4 פעמים בשבוע, שיעורי סטודיו שונים, לא הצלחתי לרדת במשקל וזה הוביל לתסכול שגרם לי לחפש דרך חדשה. הגעתי לפגישת תזונה עם אסף שחר, שבהמשך גם ליווה אותי באימוני כושר אישיים. חשפתי בפניו את הבעיה הרפואית ממנה אני סובלת, דלקת מפרקים טורדנית הממוקמת בגב התחתון ומקרינה גם על הרגליים ובזמן התקף בעצם מגבילה אותי תנועתית. הטיפול בה זה קבלת זריקות על בסיס דו שבועי. אסף חקר והתאים לי תכנית אימון ותזונה המתאימה למצבי הרפואי שלי. בסוף התהליך שנמשך כמה חודשים ירדתי 18 ק"ג ממשקלי. ההרגשה האישית שלי השתנתה לטובה. פתאום, אהבתי את מי שראיתי במראה והתאהבתי בספורט.

ומבחינה רפואית?
"התדירות בה לקחתי את הזריקות הלכה ופחתה. תחילה לפעם אחת בשבוע, אחר כך אחת לחודש. היום זה כבר לעיתים רחוקות מאוד. כנראה שהתכנית לפיה עבדתי לפני העבודה עם אסף לא הייתה נכונה לי, אחרת איך ניתן להסביר את העובדה שכשהתאמנתי לבד ארבעה ימים בשבוע צרכתי את הטיפול פעמיים בשבוע ומאז שהתחלתי את התכנית המבוקרת עם אסף, הדלקת כמעט ונעלמה לחלוטין. הגוף שלי התחזק, המשקל שפחת ממני גם כן תרם להרגשה הכללית והעומס על הגב וכמובן שההרגשה הנפשית עשתה את שלה. דבר מוביל לדבר".

מה גרם לך להפוך את התחביב למקצוע. בכל זאת, את כבר לא ילדה?
"התאהבתי בספורט תוך כדי התהליך. מצאתי את עצמי סקרנית לדעת יותר, חוקרת כל תרגיל וכל תנועה כמו ילד קטן שאוהב לשאול הכל – עד שהחלטתי להיות אמיצה וללכת ללמוד את זה כדי לקבל ידע ממקור מוסמך".

בחרת לעזוב עבודה קבועה ולהפוך לסטודנטית בגיל מאוחר. לא חששת שזה צעד גדול מדי?
"במשך 20 שנה עבדתי כמנהלת חנות נעלים. נהניתי מהעבודה, אבל לא היה לי סיפוק ממנה. ברגע שהחלטתי שאני אוהבת את הספורט מספיק כדי להפוך את זה למקצוע, נרשמתי ללימודים במכון וינגייט על אף גילי. הרגשתי שזה הדבר שאני באמת אוהבת לעשות, האמנתי שהצעד הזה יעזור לי להגשים את ייעודי ויגרום לי תחושת סיפוק. החלטתי לפרוש כנפיים ולעוף ואמרתי לעצמי שגם אם לא אצליח למצוא בזה עבודה אחר כך, לפחות אצבור את הידע שרציתי, שאני עושה את זה לפני הכל בשבילי. שסיימתי את הלימודים וקיבלתי את התעודה, הרגשתי מסופקת וגאה בעצמי. זה לא היה פשוט בכלל. בער בי לפרוץ החוצה וליישם את מה שלמדתי. הרגשתי שיש לי מה לתת והרבה".

איך הסביבה הגיבה לשינוי שעשית. בכל זאת, מדובר בהרבה שינויים קטנים שיצרו שינוי אחד ענק
"הסביבה מאוד מפרגנת, תומכת ומחבקת בשתי ידיים. המשפחה והחברים מסביב דחפו אותי קדימה להעז ולעשות את מה שאני אוהבת. נכון שזה היה שינוי חד, אבל הוא עשה לי טוב וזה מה שמעניין את הסובבים אותי. היום, אני, רונית חלפון, יכולה להעיד על עצמי שאני עסוקה בעשייה שעושה לי טוב. אני מסופקת מהעבודה שלי ונהנית ממנה כל יום מחדש ואין יותר כיף מזה".

היום את מאמנת אישית שעובדת בין היתר עם ילדים. יש סיבה שבגללה בחרת לפנות גם לאוכלוסייה הצעירה?
"יש לי היום מתאמנים מכל טווח הגילאים, מבוגרים וצעירים כאחד. לא בחרתי לעבוד באופן ספציפי עם אוכלוסייה כזו או אחרת. עם ילדים הכימיה שלי טובה ואני חושבת שיש חיבור. האימונים שאני מעבירה מגוונים – כך שאני מצליחה לשמור אותם מרוכזים מבלי שישתעממו וזה עובד. התוצאות לא מאחרות להגיע וזה כיף לקטוף הצלחות. זה בכלל לא משנה הגיל של המתאמן, אני שמחה איתם שהם מגיעים לתוצאה רצויה וחושבת יחד איתם על פתרונות שהם נתקלים בקושי".

משפט שאמרו לך והשפיע עליך לטובה או לרעה
"מתאמנת שלי אמרה לי לא מזמן לפני שהתחלנו את האימון: תמשיכי לעשות את מה שאת אוהבת בלי לחשוש, את טובה בזה. שמרתי את זה ואני לוקחת את זה איתי".

כתבות העשויות לעניין אתכם:

חגיגות עולם האופנה – הצצה ראשונה

הגשים חלום: התואר סגן מר ישראל לעורך דין מנתניה

מאמינה בקנגו ג'אמפ