חו"ל זה כאן

כמה פעמים נתקלתם בסיטואציה בה אתם לפני טיסה לחו"ל, אבל ההמלצות שקיבלתם לא הרגישו לכם שהם מספקים או מספיקים? או שאתם מעבר לים נתקלתם בבעיה ולא ממש מוצאים פתרון? בדיוק מהסיבות הללו קמה הקבוצה "חו"ל זה כאן", אחת מקבוצות הפייסבוק הגדולות בישראל, המונה כמעט 200 אלף חברים שנעזרים ועוזרים לכל החפץ בכך.

גל דוברת (35) תושבת קריית השרון – נתניה, עוסקת ביום-יום בביטוח ובפיננסים. כחובבת צילום וטיולים מושבעת, היא זו שהפכה קבוצת פייסבוק שכונתית למיזם חברתי עצום, איתה משתפים פעולה עשרות אלפי גולשים.

איך נולד הרעיון לפתוח קבוצה מהסוג הזה?
"'הקבוצה חו"ל זה כאן' נוצרה לפני שנתיים בדיוק, בספטמבר 2015, אחרי שחזרתי מטיול של שבועיים ביער השחור – בו מצאתי את עצמי מחפשת מידע על היעד תוך כדי תנועה. זו הייתה משימה לא כל כך פשוטה. במהלך החיפושים חשבתי על כך שצריך לנצל את משאב המדיה הכל כך גדול שנקרא רשת חברתית, על מנת ליצור קבוצה שתלכד בתוכה מידע רלוונטי ותכנים מעניינים, שיעזרו למשתמשי הפייסבוק המטיילים בעולם – בין אם בקבלת תשובות מחברים, מכרים או בעלי ניסיון. על עקרון זה עובד ממשק הפייסבוק. סברתי שהמשתמשים ירצו לשתף פעולה עם קבוצה מהסוג הזה. לשוחח, לחוות קבוצה שמדברת רק חו"ל. חודש שלם עיבדתי את הנתונים בראש עד שפתחתי אותה".

מה הפך את הקבוצה לכל-כך מיוחדת, בה חברים ישראלים מכל רחבי העולם, ובעיקר משתפים ומסייעים?
"הדבר הכי מיוחד בקבוצה, לדעתי, הוא מה שממתג אותה כמיזם חברתי: האפשרות לעזור ולהיעזר בחברי הקבוצה בזמן אמת, שזה דבר נוח. בנוסף, זה משרה הרבה ביטחון ורוגע למשל לכאלה הטסים לבד. עצם זה שרבים מחברי הקבוצה הם אנשים המתגוררים במקומות שונים בעולם, תושבים חוזרים או כאלה שמרבים לטייל, מקנה מענה מדויק בזמן אמת לשאלות העולות בזמן הטיול. מגוון השאלות, ההמלצות והתשובות הניתנות לחברים הוא רחב. ההירתמות, ההיענות של חברי הקבוצה לעזור גבוהה – מה שמוכיח לי ולמנהלי הקבוצה שאיתי כי המיזם הצליח שכן הרעיון היה שיתופיות והדדיות".

איך שומרים על הקבוצה חברתית מבלי להישאב למסחריות? את שואפת להגיע למצב בו הקבוצה הופכת מסחרית?
"אני, יחד עם מנהלי הקבוצה שאיתי, מאיר בומנדיל, הילה מור אלון, נטלי שניידר, אלונה לזרוביץ' וצבי יוסף, שמנו לעצמנו מטרה חברתית. אנחנו דואגים שכך זה יישאר. מגיעות אלינו המון הצעות כל הזמן לשיתופי פעולה מסחריים מגורמים שונים, אך אנחנו בחרנו שלא לערבב בין השניים לטובת המשתמשים, קהילת המטיילים. אנו מקפידים על נהלים מאוד נוקשים באשר לפרסום אצלנו בקבוצה, מסירים ולעיתים גם חוסמים סוכנים או אנשים שמסתננים לקבוצה לצורך קידום העסק שלהם ומסירת מידע לא מהימן".

הקבוצה התחילה כמשהו קטן והתפתחה במהירות בזק לאחת הקבוצות החזקות בארץ. מה הסיבה לדעתך?
"כמו שאמרתי קודם, אני חושבת שזה נובע מהצורך של המטיילים לקבל מידע ממקור ראשון, בלי שום אינטרס שעומד מאחור. יש אינסוף סיפורים שאוכל לתת כדוגמא, אבל תחשבי לצורך העניין שאת בחו"ל ונתקלת בבעיה כזו או אחרת – בשעה שבה קבלת הקהל ושירות הלקוחות של המשרדים השונים לא פועלים, אז את מעלה פוסט לקבוצה ומבקשת את עזרת החברים. כל אחד כותב על סמך ניסיונו שלו. גם אם זו לא תשובה מקצועית, זה לפחות על תקן עזרה ראשונה".

מה הסיפור הכי חריג שנתקלת בו כמנהלת הקבוצה חו"ל זה כאן – בו נמדדה עוצמתה של הקבוצה?
"יש המון סיפורים שאף הגיעו לעיתונות כתוצאה מחשיפה בקבוצה. הסיפור הכי עצוב זה שמטיילת העלתה לקבוצה שאחיה נעדר בהונגריה. דאגנו למאות שיתופים ובסופו של דבר, לאחר מספר ימים לצערנו, נודע לנו שהוא נהרג. סיפור נוסף הוא על מטייל שפנה אלינו לעזרה בהשבת משאבת חלב יקרה מבוקרשט, או טבעת נישואים שהשבנו מבודפשט. מטייל נוסף ששכח את הדרכון שלו ומאחר והוא היה חייב לצאת לנסיעת עסקים, הצלחנו להשיבו תוך מספר ימים לארץ".

האם הרומנטיקה הגיעה גם לקבוצת חו"ל זה כאן? שמעת על מקרים בהם מטיילים חיפשו שותפים לטיול ומצאו שותפים לחיים?
"כן, מטיילת אחת, במקרה גם תושבת נתניה, חיפשה מדריך מקומי בפולין לפני כשנה וחצי. להערכתי עד היום הם יחד שומרים על זוגיות בקו אווירי ישראל-פולין, פולין-ישראל. במקרה פגשתי את המטיילת במרכז העיר והיא סיפרה לי. מרגש".

האם האמנת שהקבוצה תגיע למקום בו היא נמצאת היום?
"לא, אבל אני מודה שלשם כיוונתי

מה תאחלי לעצמך לשנה הקרובה?
"אני מאחלת לעצמי ולכל בית ישראל את כל מה שכולנו מאחלים לעצמנו בסרגל האיחולים הטובים, האופטימיים וזה בראש ובראשונה, בריאות. שנה טובה לכולם ולמטיילים בעולם באשר הם".

לכתבות נוספות ומדורים העשויים לעניין את הקוראים: 

האהבה מנצחת: הכבשים של משה לוגסי

מתכון: עוגת טורט רכב וגבוהה