לכו עם החלומות/ יעל ששון גלאובר

הגיע הזמן שתכלו עם החלומות שלכם. כן.. כן.. מה ששמעתם. אני יודעת שבדרך כלל זה משפט המסכם משהו מאוד עמוק שנאמר או נכתב, או שזה משפט שבא תוך כדי שיחה על עניינים שקרו, או מקרים שנחוו על-ידי אנשים שעברו משהו בחיים ואז הם, האנשים, פתאום מבינים שהם צריכים להתחיל לחיות את חייהם כמו שצריך. ממש לחיות אותם, לחוות אותם, לחלום חלומות וליישם אותם.

זה יכול להיות חלום קל, כמו לגדל פרחים בגינה או באדנית, שזה נחמד ליישום, בתנאי שממש בא לך להיכנס למשתלה הסמוכה למקום מגוריך וממש לקנות זרעים ואדמה, ללכלך את הידיים ולהקים גינת מחמד במרפסת ביתך או בגינתך שעד היום לא הקדשת לה מבט. כל זה בהנחה, שבאמת יש לך רצון לקום מכורסת הנוחות בא אתה יושב כרגע.

זה יכול להיות גם חלום ילדות שלכם, לטוס בכדור פורח. אם גיבורת ילדותכם הייתה בילבי בת גרב עם הסוס המדבר שלה, זה בהחלט חלום שניתן ליישום.

אם לא הזדהיתם עם בילבי ושכמותה אז עזבו, זה לא החלום בשבילכם. אבל יש עוד הרבה חלומות אחרים, אל תאבדו תקווה, יש מספיק חלומות בשביל כולם. למעשה, יש יותר חלומות מאנשים – כך שגם אם תרצו להתעלם או להתכחש אליו, אל החלום, לא תוכלו. החלום גדול מכם וחזק מכם. תרצו או לא, הוא ישיג אתכם. במיוחד אם תחליטו שאתם את החלום הזה, חלום מסוים לא רוצים בחיים שלכם כרגע, ואולי גם לא בהמשך. לא רע לכם, החיים סבירים, השגרה זורמת, ברוכה, אז משעמם קצת.. כן, אבל לא כזה נורא.

אז מתסכל קצת, כן.. אבל יש דברים אחרים שמחפים. כמו לעסוק בעבודה שמכניסה לי ים של כסף אבל שואבת ממני כל טיפת אנרגיה וזמן פנוי ולא משאירה לי זמן ללכת לים.. או עבודה שממש לא קשורה למקצוע שלי אבל נחשבת יותר ושווה.. והחיים עוברים ואתה ממשיך בשלך, כי לא רע.. ובפנים בפנים, בתוך משהו קטן בגוף שלך מצייצת ציפור קטנה מידי פעם שמזכירה לך לעצור רגע, לעצור ולשאול את עצמך, היי.. היה פה פעם חלום, לאן הוא נעלם?

ועם הזמן, הציפור כבר לא מצייצת. מידי פעם היא משמיעה איזו איושה קלה ושוב חוזרת למקומה, עייפה ונכלמת. עד שקורה משהו. זו יכולה להיות סטירה הגונה לחיים שלך, זה יכול להיות מישהו קרוב אליך שמת ומותו זעזע אותך, זו יכולה להיות, לא עלינו, מחלה שתקפה, ואלו יכולים להיות פשוט פיטורים מהעבודה המהממת שלך, סתם כי כבר לא צריכים אותך, או שתפוקתך ירדה או שהחברה המדהימה פשוט נסגרה.

ואז? אז מתחילות השאלות ועולות התובנות וכמעט תמיד נזכרים בחלומות ההם, שהיו לנו, כשהיינו קטנים. ואז מתחילות התהיות והספקות.. אבל עכשיו אני גדול ואיך אגשים את החלום? ומה יגידו? ומאיפה הכסף? ומה יחשבו עלי..??

סטופ! קחו את כל המחשבות השליליות והקשות, ממש אספו אותן מתוך הראש שלכם, אם קשה לכם, אתם יכולים לדמיין את עצמכם עושים זאת. אספתם הכל? בטוח? כל המחשבות בידיים שלכם? עכשיו עמדו ליד חלון גבוה או מרפסת, או מול הים, הכי טוב מול הים, ופשוט זרקו מתוך הידיים שלכם את המחשבות שאספתם. ממש זרקו, החוצה, היפטרו מהן. מהכל. עכשיו, חזרו לכורסא האהובה עליכם, לספה או סתם למיטה, או שאם אתם באמת על יד הים, הישארו שם. עצמו את העיניים וחישבו מחשבות טובות. מחשבות חיוביות. כמו: איזה כיף שקרה לי השינוי. עכשיו אני יכול/ה לעשות מה שאני אוהב/ת. מעכשיו אני עושה רק מה שטוב לי ומשמח אותי.

ועכשיו כל מה שצריך הוא באמת רק לרצות שזה יקרה וללכת עם החלומות. ממש כמו שאמרתי בהתחלה…