נישאה בארה"ב; תאולץ להתגרש בישראל

בית הדין הרבני בנתניה קבע, כי תושבת ארצות הברית, אשר נישאה בנישואים אזרחיים, תאלץ להתגרש בישראל.

בני הזוג נישאו בשנת 1990 בנישואים אזרחיים בארצות הברית. במהלך השנים נולדו להם חמישה ילדים. לפני כשמונה שנים עברו בני הזוג להתגורר בישראל למשך כשנתיים, לאחר מכן חזרו לארצות הברית. לפני שנה עלו סופית לארץ.

לפני כחצי שנה הגיש הבעל תביעת גירושין. עילת הגירושין, לטענתו, הייתה בגידה של האישה. הבעל טען, כי בעת שהתגוררו בארצות הברית קיימה א ישתו יחסי אישות עם גבר זר, שהמשיך גם לאחר שעלו ארצה. במקביל הגיש הבעל בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ נגד אישתו ובתו הקטינה. בית המשפט נענה לבקשה.

בחודש יולי האחרון הגישה האישה לבית המשפט לענייני משפחה כתב תביעה, בו ביקשה, לפי חוק אמנת האג, כי תוכל להחזיר את בתה לארצות הברית. בעקבות תביעה זו החלה האישה הליך משפטי בארצות הברית.

להגנתה טענה האישה, כי הבעל גרם להגעתה לארץ במרמה וזאת על מנת לנהל את הליך הגירושין בארץ – למרות שהסמכות לדון נתונה לערכאות בארה"ב. עוד טענה האישה, כי בית המשפט בארה"ב קבע שהסמכות לדון בעניין המשמורת הילדה היא של בית המשפט בארה"ב.

במהלך הדיונים בבית הדין הרבני בנתניה, הודתה האישה, כי היו לה קשרי אישות עם גבר אחר. בנוסף מסרה האישה, כי היא מוכנה להתגרש עקרונית, אך היא תלתה את הגירושין בהסדרת ענייני הרכוש תחילה ובנוסף דרשה שעניינים אלה יובאו בפני ערכאות שיפוטיות בארה"ב.

בית המשפט לענייני משפחה קיבל את בקשתה של האישה לאפשר לה לקחת את בתה הקטינה חזרה לארצות הברית. בימים אלה נדון הערעור שהוגש על ידי הבעל.

אב בית הדין הרבני בנתניה, הרב שלמה שפירא, קבע בהחלטתו, כי האישה אסורה על בעלה. כמו כן קבע, כי מכיוון שבני הזוג, תושבי ישראל, בעלי אזרחות ישראלית – לכן לבית הדין הרבני יש סמכות שיפוטית ייחודית לדון בגירושי הצדדים. עוד נקבע, כי לנוכח קביעתו של בית המשפט לענייני משפחה, שהבת תעבור להתגורר בארה"ב, אין לבית הדין הרבני סמכות לדון בענייני משמורת והסדרי ראיה, אלא רק בענייני רכוש.

בתחילה סירבה האישה להתגרש, אלא בתנאיה, אולם לאחר שבית הדין התרה בה שיחייבו אותה בתשלום הוצאות בגין בזבוז זמנו של בית הדין, הסכימה.