המייל האדום
פציעתו של לירון פרטוק, ותיק השחקנים של דורון מוטורס נתניה, סיימה ככל הנראה את העונה עבור מי שנחשב לסמל של הקבוצה.
פרטוק, שהאמין כי העונה הנוכחית תהווה את עונת הקמבק בדרך לגביע בסוף העונה, לא ציפה שבמחזור השלישי, במשחק בו הבקיעה נתניה עשירייה, הוא ייפצע. כעת, כל שנותר לפרטוק, אלא אם יקרה נס, הוא לעודד את חבריו מהיציע.
בשבוע שעבר חגגו לך יום הולדת על חולות פולג, רגע לפני המשחק. מעבר לשעשוע, קצת מחשבות?
"אכן כן, זה היה משעשע ומרגש. מגיל 23 אני משחק בליגת החופים וחגגתי עכשיו 31. הניסיון והשנים המצטברות בהחלט מעניקות יכולת ראייה שונה ואחרת. זה לא רק עניין האהבה לכדורגל בכלל ולכדורגל החופים בפרט. זאת האהבה לעיר נתניה ולמה שמייצג אותה: הים, החול, האווירה המיוחדת".
לפני כשבועיים התמודדה נתניה נגד חולון בה משחק אחיך, אורן פרטוק, ורשמתם הפסד מפתיע. למה זה קרה?
"ברמה הקבוצתית לא הלך לנו כלום. כל מה שניסינו לא ממש הצלחנו, ולפעמים גם זה קורה. ברמה האישית, במשחק מול אחי, הרי שהוא אחי ואנחנו משחקים ביחד בים מעל עשר שנים. אורן בהחלט התעלה על עצמו במשחק. ואם כבר להפסיד, אז לפחות התנחמתי שהפסדתי לאחי".
ההפסד לפני כשבועיים בהחלט זעזע את הקבוצה, שרשמה הישג חסר תקדים בשישי האחרון וניצחון 10:0 על תל-אביב?
"ברור שההפסד לחולון גרם לזעזוע. היינו מתוחים מאוד בגלל ההפסד, ומנגד עם מוטיביציה לנצח בכל מחיר – זאת לאחר שמרבית הפרשנים בענף כדורגל החופים קברו אותנו וקבעו שנתניה סיימה את העונה. היה ברור לכולנו, שאנחנו מתכוונים להוכיח לכולם שהם טועים ושאנחנו מספיק חזקים כדי לדהור עד לגמר. תראה, מבחינה עובדתית, נתניה היא הקבוצה הכי יציבה בליגה: חמש פעמים השתתפנו בגמר הגביע ופעם אחת זכינו".
שוב נפצעת העונה עד כמה זה רציני ומתי אתה חוזר למגרשים?
"בעיקרון שברתי את האצבע ברגל וגמרתי את העונה. אני בכל זאת עדיין אופטימי, שאם נגיע לפיינל פור ויהיה שיפור רציני ותהיה אפשרות לשחק עם זריקה, אז אני עשה זאת".
הליגה השנה מאוד מפתיעה – הן בתוצאות והן באיכות המשחק הגבוהה שמפגינות הקבוצות. מה השתנה בעצם?
"ענף כדורגל החופים משתפר משנה לשנה וגם העניין בו גדל והולך בקצב אחיד. ככל שיותר מתעניינים במשחק, כך גדל היצע השחקנים ועם השנים הניסיון שהצטבר – הן אצל השחקנים והן אצל המאמנים – מתבטא באיכות המשחק, בשיפור המיומנויות והטקטיקות. כדורגל חופים, מעבר לדרישה לשליטה מלאה בכדור, דורש שני דברים משמעותיים ביותר: כושר גופני שהוא קריטי בריצה על חולות עמוקים, וכמובן טקטיקה המשתנה בכל רגע נתון ומחייבת ערנות שיא, תגובה מהירה ותאום מלא עם שאר החברים לקבוצה. בעניין הכושר, בשנים האחרונות רואים יותר ויותר קבוצות עם פחות כוכבים, שמגיעות לשליש האחרון בזכות הכושר המצוין והמשחק הקבוצתי כיחידה אחת".
עשיתם לא מעט שינויים העונה איך זה נראה לדעתך עד עכשיו?
"מבחינת השוער, אבי אבגי עזב אותנו – ואולם קיבלנו את למל שלטעמי, כיום, הוא השוער הטוב ביותר בליגת החופים. גם עזיבתם של צחי אילוז ויקיר שינה השאירה חלל, מנגד הגיעו שחקנים חדשים ומצוינים, המציגים עד עכשיו יכולת טובה מאוד. בכל מקרה, לכל אחד יש תחליף – בוודאי כשמדובר במשחק קבוצתי".
איזה קבוצות צפויות להגיע לדעתך לפיינל פור השנה?
"למרות שיש כרגע לא מעט הפתעות, אני מאמין שבסוף זה מתיישר ולפיינל פור תגענה נתניה, ראש העין, כפר קאסם ופתח תקווה. בלב אני רוצה שחולון בכיכובו של אחי, אורן פרטוק, יפתיעו וגם יצליחו להגיע השנה לפיינל – ובתנאי שלא על חשבוננו".
נדמה שהשנה אתם משחקים עם אופי של אנדר-דוג. האם מבחינה אישית זה טוב או רע לנתניה?
"האמת, שלפעמים טוב להגיע מלמטה. תראה, למשל, מה הפסד אחד עשה לקבוצה ואיך אותו משחק בודד הכניס את כולנו למוכנות שיא. לנו יש עדיין את מלוא המוטיבציה להצליח השנה. אנחנו נהיה הכי מוכנים שאפשר, כי מבחינת נתניה אליפות תמיד מהווה מטרה. אני שמח שאת סטירת הלחי המעוררת קיבלנו במחזור השני – כך שעכשיו אנחנו הכי ערניים שיש".
