מעליבנים מקצועיים :-)

נכון, אין עבודה המביישת את בעליה, אבל יש מספר בעלי מקצוע שלאחרונה כמו שמו להם למטרה לבייש אותי. הנה כמה דוגמאות בולטות בהן לאחרונה, כולל הצעות ייעול מצידי:

דיילת יופי בסופר פארם (מטופחת עם מטפחת)

ככה זה היה:

היא: "רוצה לשמוע אולי על מסיכת פנים חדשה?"

אני: "אוקיי" (טעות)

היא: "בת כמה את? 38?" (אאוץ', ביי ביי חלומות על זה שאני נראית גג בת 32) "יש במסיכה הזאת גם חומרים מבהירים שיעזרו לכתמים שלך…"

וואלה? שלי? אני לא זוכרת שהם הטרידו אותי במיוחד. כלומר, עד לרגע זה בעצם… מנסה לצאת מזה עם קצת הומור עצמי:

"אני דווקא חיה בשלום עם הכתמי פיגמנטציה" אני אומרת לה בחיוך. "הם מוסיפים לי קצת צבע לפנים."

היא מסתכלת עליי עם פוקר פייס רציני לחלוטין. יש כמה אפשרויות, הראשונה היא שאין לה יכולת לחייך עקב כמויות האיפור הבלתי מבוטלות שהניחה עם שפכטל על פניה. השנייה היא שטיפוח זה לא נושא לבדיחות מבחינתה. השלישית היא שאולי מצבי קשה משחשבתי.

ארשת קלה של גועל מהול ברחמים מתפשט על פניה: "טוב, אם לך זה לא מפריע, אז בסדר…"

יש מצב שמעתה והלאה זה יפריע לי… אני חושבת לעצמי…

ככה היה עדיף:

"בת כמה את? 32? יש במסיכה הזאת חומצה ציטרית, שמומלצת מאוד לחידוש עור הפנים"

עיקרון העמימות, תמיד טוב למצבים מעין אלה. שימי לב לשפה:

"מומלצת", "חידוש"  – מילים ניטראליות שלא מצביעות על בעיה ספציפית של מישהי ספציפית. בטח לא בעיה ספציפית כמו שלי של מישהי ספציפית שהיא אני :-).

נציג שירות לקוחות (נציג שביזות לקוחות)

ככה זה היה:

אני: "אני רוצה להתנתק"

הוא: "אז עדי, למה בעצם את רוצה להתנתק?"

(למה אתה קורא לי בשם שלי? זה creepy )

אני: "קיבלתי הצעה יותר זולה"

הוא: "כמה? אם אפשר לדעת…"

אני: "לא, אני מעדיפה פשוט להתנתק…"

הוא: "עדי, לא צריך לתקוף, לא צריך להעליב, שנינו בסך הכל בני אדם!"

וואלה, לא זוכרת שתקפתי, אבל אם הוא כל כך נעלב, אולי בכל זאת לא שמתי לב, אוי, מסכן, לא הייתה לי כל כוונה…

אני: "אנחנו פשוט בקושי רואים טלוויזיה וחבל לנו על ההוצאה הגבוהה…"

הוא: "בקושי רואים טלוויזיה?" (מגחך) "כי אני דווקא רואה שאתם רואים די הרבה סדרות. לא חבל לך? כי אני רואה שאתם רואים הרבה משחקי הכס…"

הופה, סחתיין על החדירה לפרטיות. אני אשכרה מסמיקה כרגע כמו ילד שנתפס משקר. מתחילה להתפתל.

אני: "פשוט מנסים להפחית את זמן הצפייה של הילדות ו…"

הוא: "עדי, שנינו יודעים שאם לא טלוויזיה אז הילדים מוצאים משהו אחר להיות מולו, זה דווקא הבילוי הכי זול לילדים, איזה עוד בילוי יעלה לכם 10 שקלים ליום?"

באמת איזה? אני נעה בחוסר נוחות בכסא, לחץ קל בחזה, דופק מאמץ, מה יהיה עם כל המסכים האלה, אולי באמת זה חסר סיכוי, איזה מין אמא אני, זה הולך להיות יום ארוך…

 ככה היה עדיף:

אני: "אני רוצה להתנתק."

הוא: "סבבה, ביי"

 אחות טיפת חלב (מה עם טיפת רגישות?)

ככה זה היה:

היא: "הילדה ירדה אחוזון במשקל. מה היא אוכלת?"

אני: "חלב אם"

היית מצפה שבילדה הרביעית שיורדת אחוזון כבר אתחשל, אתרגל ואפתח ביטחון עצמי מסוים. אז זהו שלא. זאת אשמתי. החלב שלי לא מזין מספיק. למה לא שקלתי אותה יותר? למה אני לא נותנת לה השלמות של תחליף חלב? איזה מין אמא אני?

ככה היה עדיף:

"או! איזה שינוי מרענן, עם כל מגפת ההשמנה העולמית הזאת, הנה סוף סוף ילדה רזה. היא נראית נינוחה, מרוצה, בריאה ופעילה. נהדר. כל הכבוד. מתוקה כזאת. וממי לעזאזל היא קיבלה את היופי האינסופי הזה? טוב זה ברור, מה אני בכלל שואלת " ;-).

יועץ השקעות בבנק (שוקעת בדכאון)

ככה זה היה:

"את רוצה פיקדון בריבית נומינאלית או בריבית פריים?

מבט עמום ומבוהל מעט שלי לכיוונו הכללי של הפקיד. אני בטוחה שיש קשר לוגי כלשהו בין מה שביקשתי לבין שלל המונחים הכלכליים שהוא זורק לכיווני כרגע, אלא שבחיי אין לי מושג מהו. באמא שלי, עד הפגישה הזאת היה נדמה לי שאני בחורה עם ראש על הכתפיים. מסתבר שטעיתי. אני סתם סתומה שלא יודעת מה ההבדל בין ריבית נומינאלית לריבית פריים. אוי ואבוי, בנוסף לכל, פספסתי את שלושים השניות האחרונות של ההסבר שלו כי הייתי שוב עסוקה בריחוף. איך לעזאזל אני אשלים את הפער? כמה פעמים אפשר לבקש ממנו לחזור על ההסבר הזה בלי לצאת לגמרי טוטאל לוסט? אפשר פשוט להטיל מטבע ולסגור עניין?

ככה היה עדיף:

בואי נעזוב את כל המילים הגבוהות והנוסחאות המסובכות, לי בעצמי לקח ארבע שנים כדי להבין את ההבדל בין ריבית נומינאלית לריבית פריים. בואי אני אסביר לך את זה כמו שהמורה הפרטי השלישי שלקחתי כדי לסיים את התואר המשמים הזה הסביר לי. ריבית נומינאלית זה שקר שנתי כלשהו וריבית פריים זה… לא זוכר, קשור איכשהו לפריים. סבבה? אז מה בא לך? חוץ מזה, כל הכבוד שהצלחת לגרור את עצמך לבנק, כנגד כל הסיכויים. את בן אדם בוגר ואחראי. אני גאה בך.

 ואני אומרת, קצת חמלה חברים. לא שמעתם על ההבדל בין Energy Takers  ל Energy Givers?

כל כך קשה? אם לא תיקחו את עצמכם בידיים ותלמדו איך לתקשר עם אנשים בצורה יותר בונה וחיובית, אני אהיה חייבת להכריח אתכם לספק שירותים זה לזה עד שתלמדו לקח. לאחות בטיפת חלב לא תזיק מסיכת פנים, לפקיד בנק לא יזיק להיזרק על ספה מול איזו סדרה טובה, וגם לדיילת יופי לא יזיק לרדת איזה אחוזון במשקל…

בתודה

עדי