ביקורת קשה על דרך טיפול עיריית נתניה במפגע היתושים

האם עיריית נתניה עושה ככל יכולתה כדי לצמצם ולמזער את מפגע היתושים? תלוי את מי שואלים. גורמים בכירים בעיריית נתניה מאשרים לנתניה און ליין – ksn, כי כוח האדם המוקצה לנושא, קטן באופן יחסי לגודלה של העיר, ואולם הבעיה המרכזית, לדבריהם, היא בכל הקשור לטיפול השוטף – לפחות בנקודות מועדות לפורענות.

בתוך כך, בדיקה שביצע נתניה און ליין – ksn מעלה, כי חלה עלייה תלולה במספר הפעוטות שטופלו בקופות החולים ובלניאדו בעקבות עקיצות יתוש. "המצב הקיים הזוי", מסר לנתניה און ליין חבר המועצה ומחזיק תיק איכות הסביבה, עו"ד אדיר בנימיני: "בכל שנה, כמעט מחדש, שוב חוזר הניגון ושוב באותן נקודות בהן נתגלו בשנה שעברה מקורות דגירה של יתושים, מתגלים גם השנה". עו"ד בנימיני פנה בנושא למנכ"ל העירייה, בבקשה שיטפל בבעיה העוקצת.

פולג כמשל

לפני כשבוע קיימו בכירים באיגוד ערים לתברואה השרון הצפוני סיור מקצועי בחיפוש אחר מקורות דגירה ליתושים, בין השאר, בשכונת רמת פולג. אומנם, איגוד ערים לתברואה, במסגרת הגדרת תפקידו, לא אמור לטפל בתוך שטחי העיר נתניה וגם אין סמכות לפקחיו ולמדביריו לטפל בעיר, אלא שריבוי התלונות ואי-יכולתה של עיריית נתניה לשים את האצבע על מקור הבעיה ברמת פולג, אילץ את אנשי המקצוע להתערב. הבדיקה המקצועית העלתה, כי נקז מים, שתפקידו להעביר מי גשמים משכונת רמת פולג לנחל פולג ולחוף, נחסם ביציאה באמצעות בלוקים על-ידי עיריית נתניה עצמה. הסיבה: כדי למנוע מצב בו יחדרו מים מזוהמים במהלך האביב והקיץ לנקז – מים שיזהמו את נחל פולג וחוף פולג ויגררו בהמשך קנסות שיושתו על עיריית נתניה. אלא, שאליה וקוץ בה: באותו נקז כמות גדולה של מים עומדים באין נקודת יציאה מסודרת. המשמעות בפועל: נקודת דגירה מצוינת לעשרות אלפי יתושים המתפתחים באין מפרע. בעקבות זאת, החלה עיריית נתניה לטפל בבעיה. למה רק לאחר ביקורת חיצונית שבוצעה על בעיה ידועה? לעירייה הפתרונים.

נווה איתמר במלחמה מתמדת

בעיה דומה קיימת, גם, באזור נווה איתמר. חלק ממפעלי אזור התעשייה משחררים מים לנקזים – כך נוצר מצב בו בימי האביב והקיץ, כשהזרימה חלשה והנקזים צוברים לכלוך, המים נקווים ועומדים. "אחת הבעיות הכי גדולות בתחום", הרחיב לנתניה און ליין-ksn גורם בכיר בעיריית נתניה, שנחשב למבין עניין בתחום זה: "הוא ריבוי הגורמים האמורים לטפל בבעיה. עד לפני כשנתיים, אני מזכיר, הייתה בעיה קבועה בקריית השרון. רק לאחר שהנושא דווח בהרחבה בנתניה און ליין, נקבעה דרך פעולה קבועה ועורבו גם ועדי הבניינים, כי בקריית השרון הבעיה הייתה בשטחים פרטיים. ככלל, הגישה העירונית, הבירוקרטית יש לומר, זה שמטפלים בבעיה לאחר שמתקבלות תלונות. אם היו מבצעים ביקורת קבועה במקומות מועדים לפורענות, או אם ברגע שגורמי ההנדסה שסוגרים מגופים באביב ובקיץ היו מבצעים זאת בתיאום מלא עם מערך ההדברה, היינו חוסכים הרבה טלפונים ותלונות".

 בסלע וברמת אפרים סובלים בשקט

ברמת אפרים ובשכונת סלע, הצמודות לכביש החוף, סובלים התושבים משפע של יתושים. גם במקרה זה, כמו כמעט כל שנה, בדיקה פשוטה העלתה כי מדובר בדגירה במקווי מים בנקזים המובילים לנקז פתוח לאורך כביש החוף. גם במקרה זה, לאחר שתוגבר כוח האדם במערך ההדברה העירוני באופן זמני, הוחל בטיפול. תושבי השכונות הוותיקות, יחסית, סובלים בשקט – זאת ביחס לתושבי קריית השרון ועיר ימים הדואגים לדווח ולא רק בצינורות המקובלים כדוגמת מוקד עירוני או אתר האינטרנט העירוני, אלא ובעיקר בשימוש בתקשורת.

מעיריית נתניה נמסר בתגובה לנתניה און ליין – ksn, כי העירייה פועלת סביב השעון לטיפול במקורות מים עומדים. בשכונת רמת פולג אכן נבנה קיר ובמהלך השבוע בוצע ריסוס וכן נשאבו מים. באזור נווה איתמר הנושא נבדק ובניגוד לממצאי העיתון, לא ידוע על מפעלים המזרימים מים. ואילו בנושא שכונת סלע, בוצעו בדיקות בכל הנקזים וכן בוצע במהלך השבוע ריסוס בנקזי כביש החוף. לשאלת נתניה און ליין מתי יורגש שינוי משמעותי, ענו גורמים בעירייה, כי בכל מקום בו בוצע ריסוס אקולוגי, לא התפתחו יתושים. אולם, "ישנם את היתושים שכבר באוויר. מחזור חייהם בתקופה זו הוא עד 14 ימים, כך שזה עניין של שבוע עד שבועיים להפחתה ניכרת".

לשאלת העיתון מדוע לא תאמץ לעצמה עיריית נתניה סדרת פעולות קבועה בימים שאחרי גשמים אקראיים כפי שהיה בחודשים אפריל ומאי, גשמים הנקווים בנקזים, נמסר כי הנושא ייבדק שוב.