גורודיש בקצב של טרמולו

ברשימת השחקנים המכובדת של ההצגה "גורודיש" לבית תיאטרון הקאמרי, ניתן למצוא את נתן דטנר, עידו מוסרי, יובל סגל, תמר שם אור ועוד. לצדם מככבים על הבמה נגני "טרמולו – נתניה" – המרכז הארצי לכלי הקשה. מפתיע? ממש לא.

הנגנים, אשר נבחרו לקחת חלק במחזה, מופיעים אתו מדי ערב בבימות ברחבי הארץ. כלי ההקשה מהווים חלק מרכזי במחזה העוסק במלחמת ששת הימים ובסיפורו של האלוף גורודיש, הם נמצאים לאורך כל ההצגה על הבמה ומחוצה לה – כאשר בשיאו של המחזה – סצנת מלחמת ששת הימים, עומדים מתופפי טרמולו במרכז הבמה ומעניקים לצופים חוויה קולית בדמות קטע תיפוף מרתק.

הלל מיטלפונקט, כותב ובמאי ההצגה, הבחין כבר בזמן החזרות שמדובר בחבר'ה איכותיים וניסה לבדוק את שילובם בהצגה מעבר לנגינה – כך יצא אפילו שיש להם תפקידים של כמה משפטים בהצגה. כעת, לקראת העלאת המחזה מגרש הביתי של נגני טרמולו, בהיכל התרבות נתניה, התראיינו שניים מכוכבי טרמולו לנתניה און ליין.

אפי שטרים (21), תושבת פרדס חנה ותלמידת תיכון תלמה ילין, מספרת: "אנחנו הרכב הפועל כבר כמעט ארבע שנים תחת ניהולו של תומר יריב. יש לנו שמונה מתופפים. לאחרונה נפלה בחלקנו הזכות להשתתף במחזה "גורודיש" וזה כיף גדול. לכל הצגה צריך שישה מתופפים, ולכן אנחנו מתחלפים. יש קצת בעיות איוש: צבא, לימודים וכאלה, אבל אנחנו מסתדרים. בבמה הגדולה של הקאמרי אנחנו מנגנים בלייב, בבמות הקטנות, כשיוצאים החוצה, מדובר בהקלטה – חוץ מקטע אחד או שניים".

איך מבינים פתאום שאוהבים לתופף. זה משהו שהתחברת אליו מילדות?
"אני גדלתי בארה"ב. שם, כשאתה מגיע לתזמורת בית הספר, שואלים אותך על מה אתה רוצה לנגן. נותנים לך לבחור. כששאלו אותי בזמנו, אמרתי שעל תופים – אולי כי חבר של אחותי ניגן באותה תקופה וזה היה נראה לי מגניב. התחלתי ללמוד ולאחר כמה שנים, אחרי שעברנו לישראל, למדתי במגמה הקלאסית בתלמה ילין- מרימבה, קסילופון, נגינה תזמורתית אמיתית. בהמשך גם שירתתי בתזמורת צה"ל".

איך היו החזרות ל"גורודיש"?
"מאוד אינטנסיביות. חודשיים של חזרות מתמשכות. כל היום. בנינו את המוזיקה ולמדנו הרבה על הקטעים המוזיקליים, כי צריך שהם ישרתו את הטקסט ולא להפך. אסף רוט בנה את קטעי התופים יחד עם תומר וזה יצא נפלא".

ספרי על חוויית העבודה עם במאי בסדר גודל של הילל מיטלפונקט?
"מאד מעניינת ומאתגרת. זו הייתה דרך מצוינת להתחיל עבודה בתיאטרון. הילל במאי מקסים עם המון ידע. הוא העיר על דברים שאני לא הצלחתי להבחין בהם. כל מיני הערות לשחקנים, שכמתופפת, לא היה ברור לי שהשחקנים צריכים לעבוד עליהם. הוא מדהים ולמדתי ממנו המון – אפילו שהוא אפילו לא ניסה".

גם נדב עובדיה (22), יליד נתניה במקור וכיום מתגורר באבן יהודה, משתף: "כלי הקשה זה עולם מאד רחב. אנשים חושבים לפעמים שכלי הקשה זה לא מוזיקה. זה בעל-פה. זו טעות. אנחנו עובדים עם תווים, מלחינים ולומדים סגנונות שונים. בנוסף, אנחנו מנגנים על מגוון רב של כלים – החל מתופים אפריקאים, דרך מערכת תופים רגילה ועד לכלים של תזמורת כמו מצילתיים, טימפני, מרימבה, קסילופון ויברפון וכלים נוספים שלא כל-כך מוכרים עדיין, אבל הם מדהימים".

איך קרה החיבור שלך לאנסמבל?
"מאז ומתמיד אהבתי מוזיקה, סיימתי את שירותי הצבאי לפני כשנתיים בתור מוזיקאי מצטיין. כמו רבים מחברי הצוות ניגנתי במערכת תופים וגיליתי את העולם הזה, שלא היה כזה נפוץ. הבנתי שזו הזדמנות להרחיב אופקים מבחינה מוזיקלית וגיליתי עשרות, מאות ואלפי כלים. אנחנו מנגנים על כלים ממתכת או מעץ שאנחנו מקישים עליהם עם שניים או ארבעה מקלות, יש עיבודים ליצירות כמו של באך, מוצרט או יצירות חדשות הנכתבות עבורנו. באים למרכז בנתניה המון אמנים ומוזיקאים מחו"ל כדי להביא לארץ את התרבות ברמה גבוהה. זה המקצוע שלי לחיים, כחבר באנסמבל טרמולו, אני יכול לומר שכולנו די צעירים, אבל לגמרי בתוך זה. אנחנו רוצים לתת לקהל חוויה חזקה, מעניינת ומרגשת. אני בטוח שההצגה הזו עושה זאת – למרות הנושא המאוד טעון שלה, לטעמי האישי היא מאד מצחיקה".

מרכז כלי ההקשה הארצי "טרמולו" השוכן בנתניה מקדם את תחום כלי ההקשה בארץ, את החינוך המוסיקלי בתחום כלי ההקשה ואת המגוון האדיר שהממלכה הזו מציעה לקהל. מדובר במרכז מגוון בפעילויות הקשורות לעולם כלי ההקשה ואשר פונה ומתאים עצמו לקהלים שונים – החל מתלמידי בתי הספר, פעילויות לקהל הרחב ועד לפעילויות לנגנים מקצועיים ברמות הגבוהות ביותר – שיתוף פעולה עם גופים שונים, ביניהם, משרד החינוך, קרן תרבות אמריקה ישראל, המרכז למוסיקה בי-ם, הפילהרמונית הישראלית וכמובן מוסיקאים, גופים והרכבים מובילים בארץ ובעולם. המרכז פועל תחת כנפי עמותת היכל התרבות העירוני ובליווי צמוד של מנכ"ל היכל התרבות, בני אפרים, וחברת מועצת העיר הממונה על התרבות והאירועים צ'וצ'י זילברברג.