החלטה נדירה: בית המשפט ביטל הודאת נאשמים

באקט יוצא דופן ביטל, השבוע, בית המשפט לעניינים מקומיים בנתניה את הודאתם של נאשמים שהודו בביצוע עבירות על דיני התכנון והבנייה, וזאת בעודם לא מיוצגים על ידי עורך – דין.

נגד הנאשמים, בני זוג מנתניה, הוגש כתב אישום בגין שימוש במקרקעין ללא היתר. מכתב האישום עולה, כי בני הזוג בנו יחידת דיור נפרדת בקומת הגג ללא היתר ובניגוד להיתר הבניה.

בני הזוג הורשעו על פי הודאתם במיוחס להם בכתב האישום. במהלך המשפט ולאחר שהודו, פנו בני הזוג לד"ר ניסן שריפי, על מנת שייצג אותם.

ד"ר שריפי טען בין השאר, כי "הנאשמים לא הבינו את משמעות הודאתם ולמעשה אין בדבריהם הודיה אף בעובדות כתב האישום ". כמו כן, נעזר ד"ר שריפי בתלמוד הבבלי שם נקבע הכלל : " אין אדם משים עצמו רשע ", כלומר, יש להמנע מהכרעת דין על פי הודאת הנאשם.

ד"ר שריפי טען בנוסף, כי יש לתת לנאשמים הזדמנות נאותה להוכיח את חפותם ולשם כך, על בית המשפט לבטל את הרשעתם ולאפשר להם לנהל הגנה שנסמכת על כפירתם.

התובעת, עו"ד עידית פלד, טענה לעומת זאת כי הנאשמים "הבינו לאשורו את המצב ואת תוצאות הודאתם ".

שופט בית המשפט לעניינים מקומיים, אלי ברנד קבע כי "ד"ר שריפי צודק בכך שבדין העברי קיימת מגמה ברורה לא רק להמנע מהכרעה על פי הודאה בלבד, אלא אף לנקוט זהירות קיצונית בהרשעה בכלל", וזאת למרות ש"המשפט הישראלי אינו צועד במדוייק בנתיב שהתווה המשפט העברי ".

לבסוף החליט השופט ברנד כי " צודק הסניגור כי מדברי הנאשמים, הן לאחר ההרשעה הקודמת והן לקראת ההרשעה הנוכחית ואף במסגרת טיעוניהם לעונש – ניתן אולי למצוא פוטנציאל של טענות הגנה גם אם עובדות כתב האישום לא הוכחשו, כאשר גם בעניין ההודאה בעובדות חלוק הסנגור על פרשנות המאשימה את הדברים שאמרו הנאשמים וטוען כי יש בהם כפירה בפועל ".

לפיכך, קבע השופט ברנד, כי יש לבטל את הכרעת הדין. בעקבות ביטול הכרעת הדין, קבע השופט ברנד דיון המשך המשפט, בו ישמעו הוכחות בתיק.