הטוב הרע והנורא – נתניה בספורט

נו באמת, מה פה קורה פה לעזאזל? מכבי נתניה הופכת, אט אט, לבדיחה העצובה של ליגת העל. צדק יוסי מזרחי כשאמר שצריך שוער טוב לקבוצה… אני לא יודע איך היה מתפקד אוהד לויטה מול הבליץ של הפועל חיפה, אבל אריאל הרוש (סוף סוף) התחיל להראות יכולת של שוער סגל נבחרת. העצוב הוא, שגם זה לא הספיק מול קבוצה שעד למשחק הזה הייתה בדיחה בעצמה בליגה. הפועל חיפה שניצחה את נתניה 2:3, יכולה הייתה לנצח פי שלוש ורבותיי, מדובר האחת הקבוצות החלשות בליגה.

 ככה זה כשנחים על זרי הדפנה. ככה זה, כשבונים קבוצה לא נכון וללא השקעה במחשבה עמוקה. השבוע החלו לדבר בנתניה על שחרור שני הזרים הרומנים, זאת אחרי שחרורו המוקדם של דודו הברזילאי.  אותי מעניין לדעת, כמה כמה פעמים ראה אותם סגל המאמנים לפני שחתמו בקבוצה? מי עשה למכבי נתניה סקאוטינג? איך, לעזאזל הוצב איאד אבו עביד כמגן ימני, שעל חייו שיחק כבלם?  והכי חשוב: מה יש לסגל המאמנים של מכבי נתניה נגד שחקנים שגדלו במחלקת הנוער של מכבי נתניה? כן, אני רוצה להבין, אחת ולתמיד, למה מייבשים את ירין חסן על הספסל. הוא אומנם צעיר, אבל הוא לפחות באותה הרמה של שחקני ההגנה כיום בקבוצה. ומתוך ניסיון, שחקן בית תמיד נותן קצת יותר על המגרש בשביל הסמל.

אושר עילאי

ישבתי בשבוע שעבר כמו הרבה חובבי ספורט מול הטלוויזיה וראיתי את הקרב של ירדן ג'רבי בגמר הגרנד סלאם מאוזבקיסטן. איזה כיף היה לראות את הילדה שלנו מנתניה ,או כמו שאומרת מירב אישתי: ילדה סופר שלנו, כי היא גם מנתניה וגם טריפוליטאית… אבל ירדן, בחיאת ירדן, לא יפה ככה לעלף את היריבה… האמת, קצת נלחצתי כשראיתי את החניקה של ג'רבי, אבל ככה זה כשאתה מביא איתך את הלב והנשמה התוצאות בהתאם. כולנו עם ירדן עד הפודיום בריו בעזרת ה'.

 הכוכב הבא

אייל דנין הוא האח של אלירן. שניהם גדלו בטוברוק ועכשיו, רגע לפני שהאח הגדול מתחיל לקפל את הקריירה היפה שעשה מתחיל לזרוח כוכבו של אייל הקטן. אני מכיר את אייל מאז שהיה בש"ש (בבטן של אמא שלו).  כבר בגיל שנתיים ראינו שיש לו פוטנציאל גדול ובשנה האחרונה החל הילד להבין שבגרות היא מילת המפתח על המגרש. אני בטוח שדנין יתחיל כבר בעונה הבאה בקריירה יפה ואם במכבי נתניה רוצים ליהנות מפירות ההסכם עם טוברוק זה הזמן לקחת את דנין ולתת לו לשחק בבוגרים… אבל לפני זה לתת את מפתחות ההובלה לחסן…

נורא להביט

אוהדי מכבי נתניה ידועים כל השנים בהגינותם ובכך שהם תומכים בקבוצה בכל מצב. נכון, הקבוצה נראית גרוע, מאוד גרוע. נכון, האשמים לכך הם המאמן, השחקנים ואפילו ההנהלה, אבל לא כך צריכים להתנהג אוהדים ברגעים הקשים. בשנה שעברה הקבוצה הביאה הרבה גאווה ואושר לאוהדים. אלה החזירו בתמיכה – אבל זו עוד בעיה בכדורגל הישראלי,: אוהדים נמצאים שם בשביל הקבוצה בעיקר ברגעים הטובים. מה חשבתם? שמכבי נתניה תדרוס את הליגה? מה ציפיתם? שהתוצאות מהליגה הלאומית יימשכו? זו ליגת העל, הרמה אחרת והדרישות שונות. אז נכון שאפשר היה להכין קבוצה טובה יותר, אבל זו הקבוצה של כולנו לטוב ו…לרע. אז תהיו איתה ולא נגדה. וחבל, שמספר קטן של אוהדים חובבי אמוציות, שחררו יותר מדי אנרגיות שליליות בתום משחק הביזיון מול הפועל חיפה. ובאשר למשחק מול סכנין: בואו נראה כולנו, שאנחנו טובים יותר, פטריוטים יותר, אוהבים יותר ומביעים מחאה בכבוד רב יותר: כן לדגלי ישראל, כן להמנון, לא לקריאות גזעניות!