חרפת הבית"רים; גדולתו של איאד

דו"ח שיפוט חריף על התנהגות אוהדי בית"ר ירושלים, שסימנו כמטרה את איאד אבו עביד, רק חושף פעם נוספת את מדד הגזענות

 דו"ח השיפוט של גיא ברגר, אותו פרסמה ההתאחדות לכדורגל ביום שלישי, יממה לאחר המשחק בו ניצחה מכבי נתניה את בית"ר ירושלים בתוצאה 2:0, חושף פעם נוספת את הצד המכוער של קומץ מאוהדי בית"ר – לא רק בקריאותיהם הגזעניות שהופנו לכדורגלן מכבי נתניה, איאד אבו עביד, אלא גם בהתנהגותם האלימה שהסתיימה, הפעם, כך על-פי הדו"ח, ללא נפגעים ונזקים לרכוש.

במהלך המשחק חבט חלוץ בית"ר, איציק כהן, בפניו של אבו עביד ללא כדור והורחק. אוהדי בית"ר הוציאו את זעמם על עביד, כשהקניטו אותו לאורך כל המשחק בקריאות גזעניות ששיאן, כשכינו אותו "מחבל". בדקה החמישים על-פי הדו"ח, שנמסר לידי נתניה און ליין – ksn, נזרקו חפתים רבים מיציעי בית"ר לעבר שדה המגרש – החל משקיות גרעינים וכלה בכוסות שתיה שפגעו, בין השאר, ברגלו של שופט הקו איגור שלניקוב. בהמשך הושלכו לעבר שדה המגרש מצתים "שרק בדרך נס לא נפגע אף אחד".

המשחק אף הופסק למספר דקות, החל מהדקה ה-78', בעקבות שורה של חפצים שהושלכו לעבר אבו עביד ושלניקוב. נזקים רבים נגרמו גם לאצטדיון – לאחר ש-24 כסאות ביציע בית"ר נעקרו ממקומם. אבו עביד הנסער אף ביקש לעזוב את המגרש, ורק חבריו למשחק הם אלה שמנעו ממנו לעשות זאת.

"כשהקהל של נתניה קרא לי ועליתי חזרה לדשא, רק אז הבנתי לאיזה מועדון מכובד אני שייך", אמר אבו עביד, שגם יממה לאחר המשחק התקשה להירגע. בראיון שהועלה לאתר הרשמי של מכבי נתניה, הודה אבו עביד ואמר: "התמיכה שקיבלתי מהאוהדים של מכבי נתניה הקלה עליי וחיממה לי את הלב. הם נותנים לי הרגשה שאני אהוב, רצוי ומוערך על ידם. ואין  תחושה טובה יותר מזה, בוודאי אחרי מה שקרה במשחק".

 מהי התחושה "לזכות" בקללות חריפות ומעליבות כל-כך?

"זה לא נעים, אבל למרות שקיללו אותי ברוב המחצית השנייה – זה לא מה שהטריד אותי. מה שיותר פגע בי, זאת העובדה שזרקו עליי חפצים, כוסות שתייה ומצתים כאילו אני מטרה. הרגשתי כמו בשדה קרב והזדעזעתי. לקללות אני משתדל שלא להתייחס באופן עקרוני, אבל במקרה שזה כבר עובר לאלימות פיסית ומנסים לפגוע בי, זה משהו אחר. אני שחקן צעיר ולא חוויתי דבר כזה מעולם. והנה. לפתע. אני חווה את הדבר הזה על בשרי. תמיד שמעתי וראיתי את הקהל של בית"ר שפוגע בשחקנים ערבים ומוסלמים. פתאום, שזה הגיע אליי, זה זעזע אותי בצורה קשה".

 האם באמת התכוונת להרים ידיים ולעזוב את המגרש כמחאה – מה שעלול היה להתפרש ככניעה לגזענים?

"לרגע לא עבר לי בראש לרדת מהמגרש, אבל רציתי שהשופט יעשה משהו בעניין הזה. בפעם הראשונה שזה קרה השופט אמר לי 'אם יקרה שוב, אני אפסיק את המשחק'. בפעם השנייה שזה קרה הלכתי אליו ואמרתי לו "ככה אי אפשר להמשיך, תעשה עם זה משהו', הוא הפסיק את המשחק ודיבר עם המשקיף, אבל עדיין הם המשיכו להשליך עליי דברים. בכל פעם שהייתי צריך להוציא אאוט הרגשתי שאני מטרה תחת מטח של יריקות, וחפצים שונים. אני בא לשחק כדורגל, ליהנות מהמשחק ולגרום הנאה למועדון ולאוהדים. במקום זה הרגשתי כמו בשדה קרב".

 מהו המסר שיש לך להעביר לאוהדי בית"ר?

 "חבל לי מאוד שהם מתנהגים כך לשחקנים מהמגזר. זה לא מוסיף להם כבוד וזה רק יוצר דברים שליליים. אני מציע להם שיתעסקו באהדה כלפי הקבוצה שלהם ולא להתעסק בקללות ליריב. מאז המשחק אני מוצף בעשרות פניות לתגובות ולראיונות. אחרי הדברים שאמרתי ושתיארתי, אין בכוונתי להתייחס יותר למה שקרה במשחק מול בית"ר. מי שצריך לטפל בעניינים האלה שיטפל, אני מתעסק מעתה רק בכדורגל".