נשיא המדינה דחה בקשת החנינה של יונתן היילו

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, דחה ביום ראשון, השבוע, את בקשת החנינה של יונתן היילו, תושב נתניה בן 30, אשר נדון ל-12 שנות מאסר בגין הריגת הצעיר שאנס אותו.

מבית נשיא המדינה נמסר, כי "נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין דחה את בקשת החנינה של האסיר יונתן היילו. בנימוקי הדחיה הובהר כי מוסד החנינה איננו ערכאת ערעור נוספת על החלטות בית המשפט וכי עיקר נימוקי בקשת החנינה, המתארות את הרקע לביצוע העבירה ואת נסיבותיה עמדו בפני בית המשפט העליון ונלקחו בחשבון על ידו, כשהחליט בזמנו להמיר את סעיף ההרשעה להריגה ולהפחית שש שנים מעונשו של היילו. לפיכך, עם כל הצער והכאב על נסיבותיו הקשות של מר היילו, שהיה גם קרבן למעשים קשים, לא נמצאה בשלב זה, הצדקה למתן חנינה".

בנוסף נמסר בהודעה מבית הנשיא: "עוד הובהר כי במידה ותוגש בקשת חנינה נוספת על ידי היילו בעתיד, ניתן יהיה לשקול את הבקשה, תוך מתן משקל נכבד לתהליך שיקומו בשירות בתי הסוהר".

כזכור היילו הורשע בבית המשפט המחוזי בלוד ברצח ירון איילין בן ה-27 בשכונת קריית נורדאו בשנת 2010. היילו סיפר, כי איילין סחט אותו ואנס אותו פעמיים, עוד טען היילו להגנתו, כי איילין ניסה לסחוט אותו ולאנוס אותו פעם נוספת, דבר שגרם להיילו להרוג את איילין.

בית המשפט הרשיע את היילו ברצח איילין והטיל עליו 20 שנות מאסר. פרקליטו של היילו, עו"ד אלון אייזנברג, הגיש ערעור לבית המשפט העליון. עו"ד אייזנברג טען להגנה עצמית. בנוסף טען, כי מעשיו של היילו נעשו לנוכח קנטור מתמשך, כאשר אירוע ליל האירוע היוו התגרות נוספת. הוא ביקש לזכות את היילו מעבירת רצח ולהרשיעו בעבירת הריגה.

כמו כן הוסיף עו"ד אייזנברג בטיעוניו, כי אין לנתק את אירועי ליל ההריגה מיתר מעשי ההתעמרות שביצע המנוח בהיילו, בין השאר, השפלות, סחיטה, איומים ומעשי סדום, אשר לטענתו "דחפו (את היילו א.ח. )לסף שגעון כל אימת שנתקל במנוח".

שופטי בית המשפט העליון קיבלו את הערעור. עבירת הרצח שונתה להריגה 20 שנות המאסר שהוטלו על היילו קוצרו ל-12 שנות מאסר. לאחר שהומתק עונשו של היילו, הוגשה בשמו בקשת חנינה לנשיא המדינה, ראובן ריבלין.

חה"כ יואל חסון, יזם מכתב שעליו חתמו 65 חברי כנסת, אשר ביקשו מנשיא המדינה לחון את היילו. במכתב לנשיא המדינה כתבו חברי הכנסת: "סיפורו של היילו ודאי מוכר לך היטב, צעיר בן העדה האתיופית, ללא עבר פלילי, שהיה חשוף להתעללות מילולית, פיזית ונפשית מתמשכת מצד ביריון שכונתי, עד שבשלב מסויים בהחלטה נמהרת פנה נגד אותו בריון ובאלימות נטל ממנו את חייו".

עוד נכתב: "הסיפור של היילו הוא לא רק מקרה טרגי פרטי. הוא משקף היטב את מציאות חייהם הקשה של רבים מבני ובנות העדה האתיופית, אנשים שהמדינה ורשויות הרווחה מזניחות, שהמשטרה לעיתים מתנכלת להם ושבמקרים רבים מעדיפים לסבול בשקט פשוט משום שהם מרגישים שאין להם אל מי לפנות. אנו קוראים לך להשתמש בסמכותך כדי לבחון האם יש מקום לקצר את עונשו של יונתן היילו מתוך התחשבות בנסיבות הטרגיות שהובילו למעשיו".

פרשת יונתן היילו – התגובות

לאחר דחיית החנינה של יונתן היילו, אמר סגן יו"ר הכנסת, ח"כ יואל חסון, יוזם מכתב 65 הח"כים לחנינת היילו: "אנחנו מכבדים את החלטת הנשיא, אבל בלב כבד. 65 הח"כים שהתאגדו לשחרורו של יונתן מאוכזבים יחד עם המשפחה. יונתן שילם מחיר כבד הן כקורבן והן כמבצע העבירה, וכמו שפסק בית המשפט, ישנם מקרים אנושיים שאפילו החוק צר מלהכיל".

חה"כ חסון סיפר: "לפני כחודשיים ביקרתי את יונתן וראיתי שנותרה בו תקווה להשתחרר בהקדם ולשקם את חייו. אני מתפלל ומפציר בו שלא ייאבד את התקווה הזאת, כי יום שחרורו לא רחוק ובקרוב הוא יוכל להתחיל את הליך השיקום והחזרה לשגרה בחיק משפחתו".

עו"ד אלון אייזנברג, קיבל את הבשורה בצורה קשה. למערכת נתניה און ליין – נתניה און ליין, מסר: "זו החלטה מבישה. דווקא יונתן היילו הוא מקרה מובהק אם לא הכי מובהק שהיה בישראל שבו נשיא המדינה היה צריך להתערב ולחון אותו ובכך בעצם לקדם את מה שרוב העם רוצה, כי 65 חברי כנסת חתמו על החנינה".

עו"ד אייזנברג התייחס לעיתוי שחרורו של נשיא המדינה לשעב, משה קצב, זמן קצר לאחר דחיית בקשת החנינה: "עוד יותר מזעזע שבאותו יום שהבקשה של יונתן נדחית הנשיק קצב זוכה להקלה מהממסד, שבחינת העדה האתיופית זה הממסד, ומשתחרר שנתיים לפני הזמן".

עו"ד אייזנברג הוסיף בכעס, כי "זה ברור שאם השחור היה לבן הוא היה משתחרר. זו לא גזענות במובן של צבע אלא במובן של החלש שאליו אין אמפטיה ורגישות אליך כי הוא מהעדה האתיופית". עו"ד אייזנברג מתכוון להגיש בעוד מספר חודשים בקשת חנינה נוספת בשם יונתן היילו.

גם במטה לשחרור יונתן היילו, קיבלו את החלטת נשיא המדינה בצורה קשה. בתגובת מטה המאבק נמסר: " בקשת החנינה של יונתן היילו נדחתה, זמן קצר לפני שאושרה בקשת השחרור המוקדם של משה קצב. יונתן, שהסגיר עצמו למשטרה, הודה במעשיו וביקש מחילה, שמגיע מרקע סוציו-אקונומי קשה ועבר טראומה מתמשכת – הוא לא ראוי לחמלה של מערכת המשפט, מסתבר. לעומתו, משה קצב שלא הודה במעשיו ולא הביע עליהם חרטה, שסירב לשיקום ושניצל את מעמדו וקשריו כדי השתלח בנפגעות – הוא כן זכאי לחמלה וזוכה בפרס – שחרור מוקדם. אם יש מסר אחד ששתי ההחלטות הללו משדרות הוא שמערכת המשפט שלנו עדיין רואה בקורבנות אונס חשודים שלא ראויים לאמון וחמלה, ואילו את המטרידים והאנסים עצמם היא רואה כקורבנות. אבל מעבר לראייה המעוותת הזאת ישנם אנשים, ישנו יונתן, שנכנס ללב של כולנו ושאסור לנו לשכוח אותו לרגע".