על רקע דליפת האמוניה שארעה לפני כשבועיים, בה נהרג לוחם אש ונפצעו 21 נוספים, כונסה ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת לדיון חירום; בדיקת נתניה און ליין מעלה: עשרות מפעלים עם חומרים מסוכנים פועלים בעיר נתניה ובאזור.
דיבורים כמו חול
ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת התכנסה ביום שני לפני שבוע לדיון חירום בנושא דליפת האמוניה שאירעה ביום חמישי, לפני כשבועיים, במפעל הוד חפר. כתוצאה מהאירוע נהרג לוחם האש, רב סמל סאמר עסלי בן 34 מכפר קרע ונפצעו 21. יממה לאחר מכן, בעוד לוחמי האש מתחנת נתניה, עסקו בניחום אבלים וביקור פצועים, ארעה דליפת אמוניה נוספת – הפעם במפעל טמפו בנתניה. למרבה המזל השתלטו לוחמי האש על הדליפה במהירות, ללא נפגעים. אלא, שקצב האירועים המהיר במדינה בכלל ובעיר נתניה בפרט, הוריד את הנושא מסדר היום הציבורי – כך גם את הסכנה המוחשית, המרחפת מדי יום, ותלויה בעיקר, באין מדיניות ממשלתית גורפת למניעת הפעלת מפעלים המחזיקים חומרים כימיים מסוכנים בקרבה לבתי מגורים, בצוותי ההצלה של כיבוי אש ובבדיקות חוזרות ונשנות של יחידות הפיקוח למיניהן. נכון, לפני קצת יותר משלוש שנים נקבעו קריטריונים חדשים ומחמירים יותר, ועדיין, הסכנה מרחפת.
חבית חומר נפץ
מבדיקת נתניה און ליין התברר, כי באזורי התעשייה בנתניה ובאזורי התעשייה הסמוכים לעיר עשרות מפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים, בהם אמוניה, דימתיל סולפט, גזים מסוג פיפרידין, מימן כלורי, איזו בוטירוניטריל, בידרזין הידראט ופורמאלדהי.
גורם בכיר בכוחות ההצלה מסר לנתניה און ליין – ksn, כי "אם בעקבות תקלה תדלוף אמוניה בתחומי העיר נתניה, ההשפעה תהיה נרחבת על האוכלוסייה. אין שליטה על טעות אנוש, אולם ניתן למנוע תקלות שיגרמו בשל דליפות על-ידי ביקורות של המשרד לאיכות הסביבה ופיקוד העורף, ביקורות שנעשות. כיום עשרות מפעלים מחזיקים חומרים מסוכנים המכילים את כל סוגי החומרים הדליקים האסורים במגע עם מים, וכן מגוון מאד רחב של חומרים שאם הם יוצאים משליטה, הם יכולים לגרום לפגיעה סביבתית".
סכנה מוחשית
לפני כחודש וחצי חשף ד"ר ניסן שריפי דו"ח שהוכן עבור המשרד לאיכות הסביבה בחודש דצמבר 2011. משום מה, הדו"ח המלא נחשף רק בעקבות בקשת עיון שהגיש ד"ר שריפי. הדו"ח התריע על גזים רעילים במיכלי ענק, הממוקמים במרחק מאות מטרים בקו אווירי משכונות מגורים במזרח נתניה – מהשכונות ותיקים ונווה איתמר ליתר דיוק. ד"ר שריפי פנה לשר הביטחון על-מנת שיפעל לסילוקם לאלתר, זאת בטענה שאם טיל יפגע במיכלים, ייתכן וייגרם נזק סביבתי אדיר. את דבריו תלה ד"ר שריפי בשתי עובדות בסיסיות: ההחלטה הממשלתית מלפני מספר שנים לפנות את פי גלילות, והעובדה שבמלחמת צוק איתן התברר שאפילו לחמאס יכולות ירי המסוגלות להגיע, בקלות יחסית, לנתניה.
בדו"ח של שנת 2011 פורטו הסכנות בכל חומר וחומר. האמוניה על- פי הדו"ח יכולה לגרום לגירוי, צריבות, כוויות בדרכי הנשימה, בעור ובעיניים, לקוצר נשימה ואף לאיבוד הכרה. האמוניה דליקה.
דימתיל סולפט, כך נכתב בדו"ח החמור, יכול לגרום לסרטן, רעיל בבליעה, רעיל בשאיפה וגורם לכוויות. גז מסוג פיפרידין – נוזל דליק מאד, בשימוש אדים, אוויר עלול ליצור תערובת נפיצה, דליקה. רעיל בשאיפה ובמגע עם העור וגורם לכוויות.
מימן כלורי – חומר רעיל הגורם לגירוי, צריבות וכוויות בדרכי הנשימה, בעור ובעיניים. איזובוטירוניטריל – נוזל דליק מאד, רעיל בשאיפה, במגע עם העור ובבליעה, גירוי בעיניים דרכי הנשימה והעור.
בידרזין הידראט – נוזל דליק חסר צבע, עלול לגרום לסרטן, רעיל מאד בנשימה ובמגע עם העור ופורמאלדהי – רעיל בשאיפה, במגע עם העור ובליעה. גורם לכוויות, סכנה לתופעות חמורות בלתי הפיכות בשאיפה, במגע עם העור ובבליעה.
איום הטילים
ד"ר שריפי טען בפנייתו, כאמור, כי החומרים שהוזכרו בדו"ח מאוחסנים במיכלי ענק במפעל פלנטקס הממוקם באזור התעשייה הישן. בעקבות אירועי מבצע "צוק איתן", כפי שכתבנו, טען ד"ר שריפי, בו התברר כי גם נתניה חשופה לסכנת נפילת טילים בתחומיה, במידה וטיל יפגע במתקנים המדוברים, עשרות אלפים מתושבי נתניה והסביבה הקרובה, יהיו נתונים לסכנת חיים כתוצאה מדליפת גזים רעילים. ד"ר שריפי טען, כי מדובר בתרחיש ריאלי ותמה כיצד תרחיש זה לא נבדק. למרבה האבסורד, ביום חמישי לפני כשבועיים, שעות מספר לפני מקרה דליפת האמוניה באזור עמק חפר, נבדק התרחיש ואף התקיים תרגיל כיבוי אש שדימה נפילת טיל במפעל פלנטקס.
למרות זאת ועל-אף ניסיונות ההרגעה ואין-ספור התרגילים והתרגולים למיניהם, תושבים רבים במזרח נתניה לא מסתירים את חששם למקרה של דליפת חומרים מסוכנים מהמפעלים הסמוכים אליהם. לאחרונה אף התארגן ועד פעולה של תושבי מזרח נתניה ומושב בית יצחק הסמוך.
אחת התושבות מסרה לנתניה און ליין – ksn, כי "אני גרה בשכונת נאות גנים, במרחק של כ-300 מטרים אוויריים מפעל פלנטקס. אני זוכרת שבשנת 2009 הייתה דליפה מהמפעל, כמה עובדים נפגעו וסגרו לנו את הכביש. כל התושבים באזור חוששים. השכנים שלי מתכוונים למכור את הדירה ולעבור לאזור אחר. אני חושבת שאין מקום לאשר מפעלים מסוכנים בתוך עיר בכלל ובעיר מאוכלסת כמו נתניה בפרט".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה לנתניה און ליין – ksn, כי "בעקבות דרישתנו פונו מהמפעל כמויות רבות של חומרים מסוכנים, כך שהיום הוא עומד בכל דרישות המשרד להגנת הסביבה. אנו ממשיכים לפקח על המפעל מקרוב ולערוך בו סיורים וזאת על מנת למנוע כל סיכון לציבור".
גם בחברת טבע שפלנטקס הוא אחד ממפעליה, טענו בתגובה, שאין סכנה: "מפעל פלנטקס פועל על-פי חוק ומחזיק בכל הרישיונות וההיתרים הנדרשים בחוק. המפעל ביצע סקר מרחקי הפרדה עבור החומרים המפורטים בדרישה, לאחר ביצוע הסקר בוצעו מספר פעילויות בתאום מלא עם הרשויות ותוך עמידה בדרישות. בכל התרחישים שבוצעו על פי המתודולוגיה של המשרד להגנת הסביבה, לא נמצאו חריגות מעבר לגדר המפעל. בנוסף, בזמן מבצע "צוק איתן" התקיימו ביקורות רבות – הן של המשרד להגנת הסביבה והן של פיקוד העורף, ולא נמצאו פערים ואף צויינו לשבח בהיבט של החזקת החומרים המסוכנים במפעל. נושאי אחסון וטיפול בחומרים מסוכנים, בטיחות העובדים והשמירה על איכות הסביבה מהווים חלק מהותי ועיקרי בפעילות המפעל".
גם תגובת עיריית נתניה דומה לאחרות: "מפעל פלנטקס קיבל היתרי בנייה ע"פ תב"ע מאושרת. למפעל רישיון עסק ע"פ הגדרתו כמפעל מסוכן, ולכן מוטלות עליו דרישות ע"פ חוק חומרים מסוכנים ותנאי רישוי עסק. כמו כן, למפעל אישור כיבוי אש והוא מבצע את דרישות שרותי הכבאות. המפעל מפוקח ומבוקר באופן קבוע על-ידי אגף איכות הסביבה בעירייה בתאום מלא עם המשרד להגנת הסביבה".
ד"ר שריפי מסר השבוע לנתניה און ליין, כי לא קיבל כל תשובה משר הביטחון. לדבריו: "האסון שאירע בעמק חפר הוא קטן בהשוואה לתרחיש של נפילת טיל על מיכלים עם חומרים מסוכנים, שיגרום לאלפי הרוגים. במידה ולא אקבל תשובה, שתספק אותנו, עד סוף החודש אפנה למבקר המדינה שיבדוק. לאחר מכן, אשקול לפנות לערכאות משפטיות".
מסכנים חיים
לוחמי האש נאלצים, פעם אחר פעם, לסכן את חייהם באירועים של דליפת חומרים מסוכנים
לוחמי האש נדרשים לא אחת לעמוד מול סכנת חיים, בהגיעם להציל חיים. אחת הסכנות העומדות בפני לוחמי האש היא ההתמודדות מול חומרים מסוכנים, כפי שאירע ביום חמישי וביום שישי לפני כשבועיים במפעלים הוד חפר בעמק חפר ובמפעל טמפו בנתניה. בשני המפעלים אירעה דליפת אמוניה, המשמשת לקירור. בשני המקרים כיבוי האש הוא הגוף האחראי על הטיפול במוקד הדליפה. תפקידם של לוחמי האש הוא להיכנס לתוך האזור המסוכן, לעצור את הדליפה ולחלץ את הלכודים. המקרה בעמק חפר, כאמור, הסתיים בכבאי הרוג אחד וכן 21 נפגעים – מרביתם אנשי כיבוי אש.
לוחמי האש מגנים על עצמם בעזרת חליפה שנקראת "קפסולה". כל לוחם אש שנכנס לקפסולה, נושא על גבו מיכל אוויר דחוס לנשימה בכמות של תשעה ליטר. מיכל כזה נמצא בלחץ של 300 אטמוספרות כשהוא מלא – דבר המאפשר ללוחם האש זמן שהייה הנע בין בין 30 עד 50 דקות – תלוי בכמות האוויר שלוחם האש צורך ביחס ישיר למאמץ הנדרש ממנו, היכולת להסדיר נשימה בזמן לחץ והתמודדות עם משתנים רבים. חלק מהסכנות נובעות גם מריאות לקויה. במקרים רבים מוצאים עצמם לוחמי האש מפלסים את דרכם מבלי לראות מה עומד מולם כדי לאתר את הדליפה, לנטרל אותה ולנקות את האזור מהחומר שדלף.
כמה שאלות : האם חוק חומרים מסוכנים כולל גם הנחיה למיגון בפני טילים ? ומתי בפעם האחרונה נערכה במפעל ביקורת של האגף לאיכות הסביבה ומה היו תוצאותיה ?
כל הכבוד לדר' שריפי על פעילותובעניין זה …
@victor bar בעניין הביקורת, כפי שצוין בכתבה, לפני כשבועיים ביום חמישי – שעות מספר לפני הדליפה שארעה בהוד חפר. תוצאותיה היו טובות מאוד על-פי המשרד להגנת הסביבה ופיקוד העורף. ואולם, הטיעון המרכזי הוא, שהחוק עצמו, למרות שתוקן לפני מספר שנים, עדיין לא נותן מענה מקיף וגם לא מתייחס למקרים של פגיעה ישירה.
בשנות השמונים, זיהמו את דרום נתניה שני מפעלים. טמפו, שפיזר פיח שחור לאוויר ומפעל קטן לצביעת בלוני גז, שגרם לריח גז חריף באזור. מצב בלתי נסבל שגרם ערב אחד לאלפי תושבים בדרום נתניה ואנוכי לצאת בספונטנית מתפרצת ולהפגין מאזור פולג, נורדאו ומרכז נתניה ועד ביתת ראש עיריית נתניה דאז מר אלרואי. לקח קצת זמן והפגנת הכוח הזאת עזרה. המפעלים חויבו לפתור את הזיהום. היום,ובמשך 30 שנים לאחר מכן, לא זכור לי שום הפגנת כוח מול מפעלים מסוכנים. והיום הסכנה גדולה שבעתיים. כולם יודעים ושותקים. העירייה יודעת ומתרצת שהכול לפי התקן, והכול בסדר. בטח בסדר.. יש הכנסות וזה העיקר.. כראי מאוד לבדוק עצמאית את הקרינה ו"הסרטנים" בכול אזורי התעשייה בנתניה. המכשירים, בודקי הקרינה ישתוללו ואתם, בעלי העסקים הסמוכים למוקדי הסכנה, תשתוללו עוד יותר. אתם פשוט מדחיקים את הידוע לכם כבר מזמן. תתעוררו!!
ניר היקר, ההבדל המרכזי בין אז להיום, שאז ניתן היה לרכז אנשים סביב נושא חשוב ולהוציאם לרחוב. אתה, בוודאי, זוכר את הפגנת "הפרה הנחלבת", שאלפים מתושבי נתניה צעדו ברחוב הרצל עם פרה אמיתית, במחאה על כוונת העירייה דאז לחייבם על היטל תיעול. היום, "מדורת השבט", היא בעיקר מאחורי המקלדת ועל כסא נוח בבית. זו גם הסיבה מדוע בעירייה, כמו גם בשאר משרדי הממשלה במקרים אחרים, לא באמת מתרגשים וגם לא מתייחסים יותר מדי…
Comments are closed.