סמכות ה(א)כיפה

לאחר שקראתם את הפתיח, אני בטוח שחלקכם תפס את הראש בזעזוע ושאט נפש, על כן אקדים ואחדד. אין לי שום דבר נגד חובשי הכיפות בנתניה או בארץ, הטור אינו נכתב מתוך הכללה ויכלול רק שלוש דוגמאות ספציפיות שבוודאי שאינן מעידות על הכלל. יתרה מזאת, רבים מחברי הינם חובשי כיפה, שומרי ושומרות מסורת שאני מכבד אותם עד מאוד, אבל, נראה כי בשנים האחרונות, העיר נתניה משנה את צביונה בצורה שמפריעה – לא רק לי – אלא לרבים מחבריי.

אתחיל בדוגמא. בסוף חודש פברואר הגיע הרצל רוקח, עובד קבלן של חברת "מי-נתניה", אל שכונת קרית צאנז בעיר על מנת לבצע קריאת מונים. בתקופה שקדמה להגעתו של רוקח היה גל פריצות ברחבי הקרייה, כאשר רוקח הגיע הוא נשאל על ידי מספר תושבים שניגשו אליו לפשר שהייתו בקריה. על פי דבריו, זהו בערך השלב בו החל מסע אלים נגדו – ממנו ניצל בגלל שאזרח שומר חוק ראה את מה שאירע והזעיק את המשטרה. אדם בגיל 68 הוכה קשות וניתן אף להגדיל ולומר עבר לינץ' לאור יום. במקום נכחו רבים מתושבי השכונה ואף אחד מהם, כך לפחות לטענת רוקח, לא ממש התערב כדי להפסיק את המעשה.

זה שתושבי השכונה חשים מתוסכלים על אי-תפקוד משטרתי, אני בהחלט יכול להבין ולקבל. זכותם לבקר וזכותם למחות ואפילו זכותה של השכונה להעמיד משמר אזרחי (אגב, בשכונה זו יחידת המשמר האזרחי הגדולה בנתניה). ועדיין, נגיד שהם היו באמת תופסים אדם בשעת גניבה, מה נותן להם את הזכות לבצע בו לינץ'? החלטתם להפגין אזרחות טובה? יופי, תזעיקו משטרה ואם יש אפשרות תעכבו את החשוד עד הגעתם השוטרים. לקיחת החוק לידיים פסולה מכל וכל. ברשותכם אבליט את העובדה, שראשי קהילת צאנז פרסמו הודעה רשמית לתקשורת וכן מודעות שפוזרו בשכונה בהן הוקיעו את התנהגות המעורבים ואף ביקשו שיסגירו עצמם לגורמים. ארבעה חודשים עברו מאז, האם מישהו שמע על מעצר כלשהו עקב המקרה המצער, שבמחי יד ניתן לתייגו כמחירה של טעות מצערת בזיהוי?!

קצת יותר משבועיים לאחר המקרה הראשון, באמצע חודש מרץ, התחתן נכדו של האדמו"ר מצאנז עם נכדתו של האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק. סעודת החתונה או לפחות חלקה, נערכה באולם הספורט של בית הספר "נעמי שמר" (בן גוריון לשעבר), אשר נמצא – כזכור – מחוץ לתחומי קריית צאנז, תכף תבינו למה אני מזכיר את המיקום הגיאוגרפי. בעודי עובר ברחוב הרצוג באותו ערב שמתי לב שבפנייה אל עבר החלק האחורי של בית הספר ואל החנייה אשר שייכת לדיירי בניין "הרכבת" ביהושע טהון, עומדים שני שומרים ולידם סרט אדום שתוחם את הכניסה לחנייה. על מנת לא לפגוע בפרנסתם לא צילמתי את שניהם, אך כאשר שאלתי אותם באישור של מי הם חוסמים כניסה לחנייה, לא הייתה להם תשובה ורק ציינו בפני שהם סך הכל נשלחו לאייש את התפקיד. אסביר זאת בצורה פשוטה יותר, מתקיימת חגיגה גדולה בתוך שטח קרית צאנז וחלקה עובר לחלק החילוני של העיר. האמת, שעם זה אין כל בעיה ואפילו מדובר בברכה. גם לא שמקיימים חלק מהאירועים במבנה עירוני גדול. בכל זאת, לא בכל יום ישנה חתונה מפוארת וחשובה כל-כך. הכל בסדר והכל נהדר, אלא שאם כבר חתונה גדולה ומפוארת בצמידות לבניינים, לפחות שלא ישתלטו על חניות פרטיות לבניין – ועוד יציבו שומרים עם סרט אדום למניעת המעברים – מבלי שדיירי הבניין הסכימו או שלא.

במהלך חודש אפריל נפתח המחלף ברחוב אינשטיין המוביל אל כביש החוף דרך אינשטיין. במהלך אחד הימים החליטו תושבי השכונה לחסום את הכביש במחאה על המחדלים בכביש, מחאה שעבדה, כי חלק מהמחדלים – אם לא רובם – טופלו, אך לא זו הסיבה שאני מזכיר את הסוגיה. בתחילת חודש מאי, החליטו שני נערים (כך זה נראה על-פי סרטון וידאו שהופץ ברשתות החברתיות) שחבשו כיפה לראשם, לחסום בשבת את אחד הכבישים באזור רחוב אינשטיין. כאשר אחת הנהגות אמרה להם שהם לא יכולים לעשות דבר כזה, הם שלחו אותה לדרכה עם המון ברכות שמן הסתם לא אציין פה. הדבר כאמור, נעשה בשבת, על ידי חובשי כיפה, באזור שלא אמור להיות חסום כי הוא לא באזור שאמור להיות סגור בשבת, כמו נגיד כמו הכבישים שנסגרים בשבת בקריית צאנז שזה בסדר גמור, מקובל וזוכה להמון כבוד משאר תושבי העיר המכבדים החלטה זו.

אז באמת שאין לי שום דבר נגד שומרי המסורת בעיר, מי שמגדירים עצמם דתיים ואפילו חרדים, וברור לי שאי-אפשר להפוך את היוצא מן הכלל ולהנחילו על הכלל – אבל – ולמרות שמדובר רק בשלושה אירועים שאין בין אירוע אחד למשנהו כל קשר – ראוי הוא שכלל הגורמים וכלל ראשי הקהילות למיניהן יתחילו לחשב מסלול מחדש – אחרת, חס וחלילה, ייתכן מאוד שיהיה חמום מוח מאחד הצדדים שידליק את כל הגזרה. וכידוע, למדורה גדולה לא צריך יותר מגפרור וקצת שמן…