רחלה וזכריה מציגים: כנגד כל הסיכויים

סיפור האהבה של רחלה וזכריה (90) יכול בהחלט לשמש תסריט לסרט שובר קופות, כנגד כל הסיכויים ולמרות המכשולים הרבים שעמדו בדרכם, אהבתם ניצחה. ביום שלישי האחרון הם נישאו כדת משה וישראל לעיני מאות אורחים, ילדיהם ונכדיהם. בראיון לנתניה און ליין, רגע לפני שהם צעדו לחופה, הם מספרים איך הם הכירו, סירוב הגט של זכריה, הניתוק מהמשפחה ומסיבת יום הולדת שהפכה לחתונה אשר סוגרת את המעגל שלהם. הפי אנד

איך בעצם הכרתם, הרי הפרש הגילאים ביניכם אדיר בקנה מידה ישראלי?
רחלה: ישבתי לתומי בבית קפה עם חברה, נערה צעירה לפני גיוס. די במקרה ישב באותו בית קפה גם זכריה, אז בן 49 פרוד פלוס שני ילדים עם חברו. מצחיק שמי שהתחיל איתי באותו רגע היה חבר שלו ולא הוא. אני לא ממש התייחסתי. נוצר שיח קצר ואז נפרדו דרכנו. רצה הגורל ומאז נפגשנו כמה פעמים בחוף הים. מפעם לפעם השיח התארך, השיחות עברו להיות גם בטלפון והרגש התחיל להיווצר – על אף פער הגילאים העצום בינינו".

זכריה: "אף אחד מאיתנו לא באמת האמין שהקשר הזה ישרוד. בכל זאת, מדובר בפער גילאים של מעל 30 שנה שנה, היא נערה תמימה ואני כבר פרוד ואבא לילדים. היא הייתה לפני צבא, אז חשבתי לעצמי שבוודאי בצבא היא תכיר מישהו בן גילה והסיפור בינינו יגמר".

אז, באותם ימים, למוצא העדתי היה משקל ובכל זאת, נערה צעירה וגבר מבוגר. איך המשפחות שלכם הגיבו ששמעו על הקשר ביניכם?
רחלה: "מן הסתם, ההורים שלי לא קיבלו אותו בהתחלה והיה הרבה מאוד בלגן. בכל זאת, משפחה אשכנזית שפועלת לפי הספר ופתאום אני נוחתת עם מישהו שגדול ממני. אם זה לא מספיק, הוא גם היה מסורב גט עם ילדים. זה קשה לעיכול. היום, כאמא וכסבתא בעצמי, אני מבינה אותם יותר. בסופו של דבר ניתקתי קשר עם הוריי ושניים מאחיי. למעשה, נשארתי בקשר רק עם אחותי, עד שיום אחד ההורים ביקשו מאחותי למסור לי שהם רוצים להכיר אותו. מאותו רגע הם אהבו אותו ותמכו בנו, נתנו לנו כסף לקנות רהיטים לדירה בה גרנו ובשלב מאוחר יותר אחרי לידת הילד הם גם קנו לנו בית".

זכריה: "עם האישה לה הייתי נשוי גם ככה לא הייתי בקשר, אבל מי שניתקו איתי קשר היו הילדים שלי ממנה – נתק שלצערי נמשך עד היום על פטירתה באוגוסט האחרון נודע לי מטלפון שקיבלתי מביטוח לאומי. את הילדים שלי שבחרו להתנתק לא הבנתי אז ואני לא מבין עד היום. תמיד הכרתי בהם ומעולם לא התחמקתי מאחריות. את ההורים של רחלה, לעומת זאת, אני כן מבין ומאוד הערכתי את זה שהם הסכימו לקבל את מערכת היחסים הזאת. בכל זאת, זו סיטואציה לא פשוטה. אני בניתי חיים עם זו שאהבה נפשי באמת. הקמנו בית, ילדים והיום גם נכדים. לא נתנו לדברים השוליים להשפיע. עובדה שהאהבה שלנו מחזיקה מעמד עד היום כבר למעלה מארבעים שנה".

לא צרמה לך העובדה שאת לא יכולה להתחתן. בכל זאת, כל אחת חולמת בשלב מסוים על שמלה לבנה?
רחלה: תמיד הייתי אדם מבין ומתגמש, כך שהבנתי את הסיטואציה הסבוכה בה הוא נמצא ולא הייתה לי סיבה להעמיס עליו עוד. הרבה מה לעשות, לא היה לו. זה היה מצב נתון. בפניי עמדה האפשרות: לבנות איתו חיים ולוותר על טקס הנישואין, או לעזוב הכל וללכת. התשובה מבחינתי הייתה ברורה. כל השנים האלה אנחנו חיים כזוג נשוי לכל דבר, אז לא באמת הרגשתי משהו שונה. בלי להתכוון יצא שגם שמלה לבנה אני אלבש, בגיל 63, מול הילדים והנכדים שלי, זה הרבה יותר מגניב לא?"

של מי היה הרעיון להתחתן?
זכריה: "לאחר שנודע לי באותה שיחת טלפון, כי הוכרתי רשמית כאלמן ובעצם כעת אני חופשי לממש את אהבתי לרחלה ולהינשא לה, המחשבה עלתה לי בראש, אבל לא מיהרתי להגיד אותה בקול רם. אחרי כמה זמן זרקנו אחת לשני הערות בצחוק שעכשיו אפשר להתחתן ומצחוק זה הפך למציאות. כרעתי ברך והצעתי לה להינשא לי".
רחלה: "כמובן שזה משהו שישר קפץ לראש אחרי שנודע לנו שהוא אלמן, אבל לא רציתי להגיד את זה ולהעמיס עליו. זה לא היה לעניין. רק כאשר הוא העלה את הנושא, אז זרמתי איתו. גם ככה ארגנתי לו הפקת יום הולדת 90 מושקעת באולם, עם דיג'י וצלם, אז החלטנו פשוט להוסיף רב, לפתוח תיק ברבנות, להפוך את האירוע לחתונה ולסגור מעגל".

עד כמה מתרגשים בגיל כזה מחתונה?
רחלה: "אני חייבת להודות שאני יותר לחוצה ועצבנית מאשר מתרגשת, למרות שביומיים האחרונים זה כבר נהיה ממש קרוב, אז כן, יש עקצוצים בבטן. תחשבי שמבחינתי זו פעם ראשונה שאני מתחתנת וחיכיתי לזה למעלה מארבעים שנה – כך שיש לי זכות להתרגש לא?"
זכריה: "אני מאוד מתרגש, כי אנחנו בעצם סוגרים מעגל. מה שלאחרים נראה מאוד טריוויאלי ופשוט, לנו זו הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית. הוכחנו לסביבה, אבל בעיקר לעצמנו, שאין חזקה יותר מאהבה ואם היא אמיתית, אז אפשר לנצח הכל".

כתבות נוספות העשויות לעניין אתכם:

ניצחון הרוח: המהפך הפרטי של רונית חלפון

רון שחר חשוף מתמיד – ראיון

פקונדו ארנה מלך בשר ודם